אתמול (שלישי) נפגשתי לשיחה עם ראש עיריית אריאל,אלי שבירו. ישבנו לכוס קפה, דיברנו ואחר כך יצאנו להסתובב מעט בעיר. האמת, הילדים שלי כבר גדלו ודי נדהמתי לראות מספר פרוייקטים באריאל שגם אני לא ידעתי על קיומם.
נכנסנו לרכב ונסענו ראשית לבית הספר עליזה בגין. בבית הספר הזה, לא ביקרתי כעשור,מאז שהחיילת שלי סיימה את בית הספר היסודי. בזיכרוני, בית הספר היה בזמנו די מוזנח.. בחצר בעיקר היה ניתן לראות חול ואולי אם היית מתאמץ היית מוצא עוד מעט חול. אתמול, אלי ואני עמדנו מול השער(אם היה מתוכנן שנקפוץ לסיבוב הוא אמר לי הייתי דואג להביא מפתח) אבל האמת, לא היה צורך. מספיק להסתכל מן השער ולראות בית עץ שמשמש ללימודי טבע (בית קק"ל) אפרופו, בית עץ כזה בדיוק הראה לי אלי אחר כך גם בממ"ד אור זבולון. נחזור לעליזה בגין, שבילים עקלקלים התפתלו להם בין עצי זית ומאחור היה ניתן לראות מגרש ספורט חדש.
קפצנו אחר כך לפארק הנחל, שם הראה לי אלי את פארק הכלבים החדש שייחנך בקרוב ואחת התושבות שפנתה אליו אמרה שהילדים עצמם משחקים שם כאשר אין כלבים..(מסתבר שצעצועים הם צעצועים והאמת, הצבעוניות וההשקעה משכה גם את הילדים) גולת הכותרת מבחינתי היה מסלול אופניים אתגרי מקסים שפשוט היה מלא בילדים.
הילדים הגיעו לאלי ואמרו לו "אתה ראש העיר , ראיתי אותך בבית הספר" אלי חייך אליהם ושאל אם הם נהנים ואחר כך, הגיע תורם של ההורים. השיח האישי הזה, באמצע היום בפארק גרם לאנשים לשאול,לברר ולבקש בצורה טבעית וניטרלית.
לאחר מכן, עלינו לכיוון האוניברסיטה, שם נבנים עוד מגורי סטודנטים. יש גם טיילת נחמדה מתחתיה בונים עוד בנייני מגורים לסטודנטים. מתחת, אמר לי אלי יהיה אמפי שכמובן כן יהיה פתוח לציבור התושבים באריאל בניגוד לדעה הרווחת כי השטח ייסגר לטובת האוניברסיטה בלבד.
לסיכום, נותרתי עם רצון עז לתפוס אופניים ולהתנסות בעצמי במסלול המקסים הזה, יש הרבה סיכויים ששוב אוכל לטייל עם הילדים בפארק.. דרך אגב, אמר לי אלי שהבריכה בפארק הנחל בטיפול וכך גם המגרש הקטן.. קיצר, בקרוב נהנה מחדש מפארק מקסים רק, זכרו לשמור..