סקירה זו, שביצע סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר, מספקת מידע כללי על מבנה הבחירות בארה"ב, מנתחת את התרחישים האפשריים ואת ההשלכות של בחירת כל מועמד על אפיקי השקעה שונים, ומסיקה מסקנות, חלקן לא בהכרח תואמות את הקונצנזוס. להערכתנו, יחס הסיכון-סיכוי בשוק המניות הנוכחי אינו חיובי בטווח הקצר, בשל מידת שאננות גבוהה בקרב המשקיעים
מחר, ב-8 בנובמבר, ייערכו בארה"ב בחירות לנשיאות. לתוצאות הבחירות צפויות להיות השלכות משמעותיות על השווקים, האמריקני והגלובאלי. סקירה זו, שביצע סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר, מספקת מידע כללי על מבנה הבחירות, מנתחת את התרחישים האפשריים ואת ההשלכות של בחירת כל מועמד על אפיקי השקעה שונים, ומסיקה מסקנות, חלקן לא בהכרח תואמות את הקונצנזוס. להערכתנו, יחס הסיכון-סיכוי בשוק המניות הנוכחי אינו חיובי בטווח הקצר, בשל מידת שאננות גבוהה בקרב המשקיעים, כאשר רק בימים האחרונים ניתן לראות סימנים מסויימים (עדיין מאופקים מאוד) של הפנמת הסיכון שעלולות תוצאות הבחירות להביא עימן– לא רק עקב בחירתו מועמד זה או אחר, אלא נוכח חוסר וודאות עולה במידה והתוצאה תהיה צמודה מדי.
הבחירות בארה"ב – מה המנגנון?
שיטת הבחירות לנשיאות בארה"ב הנה מיוחדת במינה, כאשר הבחירה הסופית נעשית על ידי אלקטורים, הנבחרים בכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב, כשמספרם תואם את גודל האוכלוסיה בכל המדינה. מה שייחודי בשיטה זו הוא כי, המועמד שנצח במדינה מסויימת מקבל את מלוא הקולות באותה המדינה. בכך, המדינות שנוטות להצביע דמוקרטי (מדינות בחוף המזרחי והמערבי של ארה"ב, כגון קליפורניה, או ניו יורק) והמדינות שנוטות להצביע רפובליקאי (מדינות פנים בארה"ב, כגון טקסס), בהן התוצאה כמעט ידועה מראש, אינן בעלות חשיבות גבוהה בהכרעה הסופית, כאשר הפוקוס העיקרי בקמפיין הבחירות של שני המועמדים המובילים הנו על המדינות המתנדנדות (swing states).
מספר האלקטורים הכולל בכל המדינות בארה"ב עומד על 538, כאשר על מנת לזכות המועמד חייב לקבל 270 קולות לפחות. לפי הסקרים האחרונים, ישנו יתרון בולט למועמדת הדמוקרטית, אך עדיין מוקדם מכדי להכריע על ניצחונה, כיוון שכ-10 מדינות swing states, כמו פלורידה, אוהיו, ג'ורג'יה או צפון קרוליינה, עדיין מתנדנדות, והתוצאה הסופית תתברר רק ביום הבחירות.
נציין, כי היום, יממה לפני הבחירות, חל שיפור במצב השווקים, לאור הודעת סוכנות ה-FBI כי לא נמצאו ראיות חדשות במיילים פרטיים של קלינטון, ובכך אין עילה להגשת כתב אישום בגין פרשה זו. נציין כי סוגיית המיילים של קלינטון מהווה אחת מנקודות התורפה העיקריות עבור המועמדת הדמוקרטית בקמפיין הבחירות, כאשר הודעת FBI על החשש למציאת ראיות חדשות היתה הגורם העיקרי שהוביל לסגירת הפער בין קלינטון לטראמפ ולמימוש בשווקים.
בסקירה זו אין אנו מתיימרים לספק הערכות בנוגע לסיכויי כל המועמד להבחר, אך נצחונו של טראמפ עשוי ללא ספק לשמש בתור "הברבור השחור" שיוביל למימוש חזק בשווקים, נוכח הגברת חוסר וודאות לגבי מדיניותה העתידית של ארה"ב הן מדיניות הפנים (הכלכלית והפוליטית) והן מדיניות החוץ. בעוד שקלינטון צפויה לפי הדעה הרווחת להמשיך את מדיניותו של ממשל אובמה (שהיא שימשה בעבר בתפקידים הפעילים בממשל זה), המועמד הרפובליקאי הצטיין במהלך קמפיין הבחירות באמירותיו הפרובוקטיביות ונתפס בקרב המשקיעים בתור גורם סיכון ניכר.
חשוב להדגיש כי הסיכון לשווקים עלול להווצר לא רק כתוצאה מנצחונו של טראמפ, אלא גם עקב תוצאה צמודה בין שני המועמדים, שעלולה לעורר ספק בקרב תושבי ארה"ב בנוגע ללגיטימיות של הנשיא הבא, ובכך להוביל לחולשה בשווקים.
לדגמה, יש לזכור את המצב לאחר בחירות הנשיא בשנת 2000, כאשר היתרון של המועמד הרפובליקאי ג'ורג' בוש על המועמד הדמוקרטי אל גור הוכרע רק כחודש לאחר הבחירות, לאחר ספירה חוזרת בקלפיות במדינת פלורידה והחלטה מיוחדת של בית המשפט העליון. חוסר וודאות זה הוביל לירידה של כ-10% במדד ה-S&P500 מאז הבחירות (תחילת נובמבר) עד סוף השנה, שבר את מגמת השוק השורי שנמשכה שני עשורים ברציפות, ובסופו של דבר הוביל לשוק דובי קשה של כשנתיים. בתקופה של 2000-2002 איבד מדד ה-S&P500 כמחצית מערכו, כאשר ירד מרמה של כ-1500 נקודות לשפל של כ-770 נקודות, וזאת למרות הורדת ריבית אגרסיבית בארה"ב, תגובה שאינה אפשרית בארה"ב כעת. במחשבה על היום שלאחר הבחירות, אסור לשכוח את לקחי העבר.
השלכות על אפיקי השקעה מבחירתו של כל המועמד
בהתחשב בעמדותיהם הידועות של שני המועמדים, אנו מציינים את הנקודות העיקריות בהן קיימת מחלוקת ביניהם, ובהתאם לכך מציינים את אפיקי ההשקעה שאמורים להנות מנצחונו של כל מועמד:
גלובליזציה וסחר העולמי
בעוד שקלינטון צפויה להמשיך את מדיניות השוק הפתוח של ממשל אובמה, טראמפ מכריז על כוונתו להטיל מגבלות בפני התקדמות תהליכי הגלובאליזציה והסחר העולמי (כולל הסכם הסחר בין מדינות צפון אמריקה – NAFTA). שני הסקטורים שנהנים מהמצב בצורה המירבית הם הטכנולוגיה והבריאות, אשר נהנים הן מהחשיפה הגלובאלית הרחבה, והן מצד יתרונות מיסוי הקשורים לפעילות הגלובאלית. נושא המיסוי עלה על הפרק בתור אחד מהנושאים החמים עוד בטרם החל קמפיין הבחירות (לחצי הממשל האמריקאי על החברות המאוגדות באירלנד, ולאחרונה גם תביעת הרגולטורים האירופאיים נגד מובילת הטכנולוגיה אפל בגין אי תשלום מסים במקלטי המס). בנוסף, השינויים לרעה בפן הגלובאליזציה צפויים להעיק על חברות גדולות רב-לאומיות, כמו נציגות מדד הS&P500 , ולעומת זאת להטיב באופן יחסי על פעילות החברות המקומיות, נציגות מדד ה-Russell2000 .
רגולציה
הממשל הדמוקרטי בכלל, וקלינטון בפרט, תומכים בהגברת הרגולציה, כאשר הרפובליקאים (כולל טראמפ) מנסים להגביל אותה. בהקשר זה, תהליכי הרגולציה שגברו בתקופת כהונתו של אובמה העיקו בעיקר על סקטור הפיננסים, ולעומת זאת הטיבו עם סקטור הטכנולוגיה (שנהנה מרכישת ציוד לשם תמיכה ברגולציה, כגון מערכות תוכנה, סייבר, תיוק ועיבוד מסמכים ועוד). סקטור הבריאות נהנה במידה משמעותית מרפורמת הבריאות של אובמה (הרחבת מעגל מבוטחים), אך לאחרונה נמצא תחת לחץ משני המועמדים לנשיאות עקב עליה ניכרת במחירי התרופות ושירותי הבריאות.
ביטחון
הממשל הרפובליקאי ידוע בתמיכתו במגזר הביטחוני (האחראי על כשליש משווי סקטור התעשייה במדד ה-S&P500), ולכן נצחון המועמד הרפובליקאי עשוי להטיב עם סקטור זה. יחד עם זאת, גם המועמדת הדמוקרטית תומכת בגישה אגרסיבית יותר בהשוואה לנשיא המכהן בנוגע לפעילות ארה"ב בזירת הביטחון הבינלאומית, כולל הגברת הלחימה בארגון דעא"ש וגישה שלילית יותר כלפי רוסיה, כאשר טראמפ תומך בהקטנת תרומותה של ארה"ב לביטחון הגלובאלי (כולל ארגון נאט"ו). בהקשר זה, חשוב לציין כי ארה"ב הנה הספקית המרכזית של אמצעי לחימה לכל בעלות הברית שלה (כולל מדינות אירופה, מדינות ערב ומדינות המזרח הרחוק, למעט סין).
אנרגיה
היסטורית, הממשל הרפובליקאי תומך בסקטור האנרגיה בארה"ב, ולכן הוא אמור להנות באופן משמעותי מנצחונו של טראמפ, הן עקב החמרת המצב הגיאופוליטי (שתמיד משפיע על מחירי הנפט) והן כתוצאה מהתקדמות בהיתרי ייצוא הנפט מארה"ב לשווקים גלובאליים (פוטנציאלית, מלווה בהיטלי מס על ייבוא נפט ממדינות אחרות, קיימים תקדימים למדיניות מסוג זה בעבר הרחוק יותר). חשוב לציין כי הרפובליקאיים תומכים היסטורית בחברות המסורתיות של הפקת הנפט והגז, ואילו הדמוקרטים נוטים לשים דגש על נושא האנרגיה הירוקה והמתחדשת (הסולארית, הרוח וכו'), תוך הגברת הרגולציה לטובת איכות הסביבה (דבר שפוגע, באופן טבעי, ברווחיות חברות האנרגיה המסורתיות).
מדיניות מוניטרית
המדיניות המוניטרית בארה"ב בתקופת כהונתו של אובמה התאפיינה במדיניות הריבית הנמוכה, המלווה בשלוש סדרות של הרחבה כמותית, זאת מתוך מטרה לאושש את הכלכלה האמריקאית לאחר המשבר הפיננסי העולמי. גם לאחר הפסקת מדיניות QE, הריבית נותרה ברמתה האפסית תקופה ארוכה, עד לעליה מתונה ראשונה לפני שנה (שגרמה בעצמה לגל מפולות בשווקים, מפולת שדחתה את מהלך העלאת הריבית הבא בשנה שלמה). לפי הדעה הרווחת, ובהסתברות גבוהה במיוחד של 76%, הריבית בארה"ב תעלה בישיבת הפד הקרובה ב-14 בדצמבר, ובציפיה למהלך התחיל כבר לפני מספר חודשים תהליך עליה הדרגתית של תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב. יחד עם זאת, העוצמה העתידית של העלאת הריבית בהמשך היא זו שמעניינת יותר את המשקיעים, והדבר הנו בעל חשיבות מרבית עבור עתידם של הנכסים הפיננסיים הגלובאליים.
על לפי הכרזות טראמפ, הוא צפוי לשים קץ למדיניות הריבית הנמוכה ואף להגביל את תפקידו של הפד. לא ברור עד כמה הוא יצליח בכך, אך יש לציין כי תכניתו המוכרזת להורדת מיסים משמעותית, במקביל ליצירת מקומות עבודה עקב הגבלת תהליכי הגלובאליזציה והסחר העולמי, עשויים להוביל להגברת הלחצים האינפלציוניים בראיה ארוכת הטווח, ובכך להוביל למדיניות אגרסיבית גם מצד הפד. הגברת קצב האינפלציה עלולה להערכתנו להעיק על אפיקי הצמיחה (הטכנולוגיה, הבריאות, צריכת המותרות) ולהטיב באופן יחסי עם הנכסים הריאליים (האנרגיה, הנדל"ן, הסחורות, הזהב וכו').
הערת אופנהיימר: סקירה זו הוכנה בידי אופנהיימר ישראל, חברה בשליטת קבוצת אופנהיימר שהינה תאגיד בינלאומי העוסק במסחר בניירות ערך, חיתום, הפצה ונהול השקעות בניירות ערך. אופנהיימר ישראל ומי שהועסק על ידה בהכנת הסקירה אינם בעלי רישיון שיווק ו/או ייעוץ השקעות, ולפיכך סקירה זו מיועדת למשקיעים מסווגים (כהגדרת מונח בחוק ני"ע) בלבד ואינה מיועדת להפצה לאחרים, ועל מקבל הסקירה נאסר להעבירה ו/או להציגה למי שאינו משקיע מסווג. דו"ח זה אינו מהווה המלצה לבצוע עסקאות בנייר הערך הנסקר, אינו מתבסס ו/או מתחשב בצרכיו ו/או בנתוניו של הקורא ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכי הלקוח.