טוען עמוס ידלין ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי בגיליון מבט על החדש של המעון מספר 868. במסגרת זו להשפיע על המדיניות המזרח תיכונית שיגבש הנשיא הנבחר טראמפ ולהיות חלק מרכזי ורב-ערך בה
ידלין טוען, כי "בניגוד לממשלים קודמים, שקידמו סדר יום מוגדר וברור במהלך מסע הבחירות, הממשל הנבחר אינו מחזיק במדיניות מגובשת ביחס למזרח התיכון. טראמפ גם לא הציג את הצוות שעמו ינהל את מדיניות החוץ האמריקאית – מזכיר המדינה, מזכיר ההגנה והיועץ לביטחון לאומי. זאת ועוד, טרמאפ לא יהיה הפוליטיקאי הראשון שיזהה כי אילוציה של ישיבה בכיסא הקברניט שונים מאלה שהיה עליו להתחשב בהם בעת מסע הבחירות, טוען עמוס ידלין ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי בגיליון מבט על החדש של המעון מספר 868.
עמדות שונות
ואכן, ניכרים מתחים מובנים בין עמדות שונות שהציג טראמפ במערכת הבחירות לגבי מדיניות החוץ העתידית שלו, ובמרכזם הבטחתו לחזק את כוחה הצבאי של ארצות הברית ולהיות תקיף בהרבה מקודמו מול אויביה. מאידך גיסא, טראמפ הציג עמדות בדלניות, וכן הצהיר על כוונות להחליש את המחויבות האמריקאית לנאט"ו ולשתף פעולה עם רוסיה. מתחים אלו, שעדיין לא ברור כיצד יגשר עליהם הממשל החדש, מקשים לזהות את מדיניות החוץ שלו בזירה הגלובלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט".
הזדמנות לפתוח דף יחסים חדש
לדבריו, "קשה להגדיר את עמדתו המדויקת של טראמפ כלפי ישראל. במהלך מסע הבחירות הוא התחייב לעמדות פרו-ישראליות, שערבו לאוזניים בירושלים, אך מצד שני הוא התבטא באופן בעייתי ומעורר שאלות בנושא סיוע חוץ לבעלי בריתה של ארצות הברית וכן הכריז כי יהיה ניטרלי לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לכן אין טעם לייחס חשיבות יתר למה שידוע לכאורה או טרם ידוע כלל על אודות המדיניות המזרח תיכונית של הממשל הנכנס. מה שברור הוא, שעצם בחירתו של טראמפ וגיבושו של הממשל שילווה אותו מבשרים שינוי יותר מהמשכיות. ואולם, דווקא בנסיבות אלה, חשוב לצאת מנקודת הנחה כי לישראל נקרתה הזדמנות לפתוח דף חדש ביחסים עם הנשיא הנבחר וממשלו, ובמסגרת זו להשפיע על המדיניות המזרח תיכונית שיגבש ולהיות חלק מרכזי ורב-ערך בה. אי לכך, אשר ליחסי ישראל-ארצות הברית על ספו של ממשל חדש – יש להדגיש דווקא את הבסיס להמשכיות".
בסיס איתן
ליחסים בין ישראל לארצות הברית יש בסיס איתן וארוך שנים של ערכים ואינטרסים משותפים. התחום החשוב בו נדרש שינוי הוא תחום האמון שנפגע קשות בין המדינות בשנות כהונתם המקבילה של הנשיא ברק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו. לכן, כאשר יוזמן בקרוב ראש הממשלה נתניהו לביקור בבית הלבן, נכון שינסה להגיע עם הנשיא החדש להבנות לגבי ששה נושאים מהותיים – האחד הוא ההתנהלות של המגעים בין המדינות, ארבעה קשורים למדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, ואחד נוסף לגבי חיזוק התמיכה הבסיסית האמריקאית בביטחון ישראל. ששה נושאים אלה, והבנות שיושגו לגביהם, יהיו בסיס לחיזוק היחסים המיוחדים והברית האסטרטגית בין המדינות.
ששה נושאים אסטרטגיים
"הבנות בשישה נושאים יהיו בסיס לחיזוק היחסים המיוחדים והברית האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית: ראשית, יש לחדש את האמון ההדדי בין הממשל לממשלת ישראל; כך יש לדון בשיקום מערכת הבריתות של ארצות הברית במזרח התיכון. הנושא האסטרטגי הכבד ביותר שאליו יש להידרש הוא הסוגיה האיראנית; הנושא הדחוף ביותר הוא המשבר בסוריה; הסוגיה האסטרטגית שלא ניתן להתעלם ממנה היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולבסוף, הבטחת ביטחון ישראל, שהיא נדבך יסוד ביחסים בין שתי המדינות, וראוי שיקבל תיקוף וחיזוק", מדגיש ידלין.
השפעה דרמטית
"לנשיא הנבחר תהיה השפעה דרמטית על הכיוון שאליו תתפתח ותנוע ארצות הברית בשנים הקרובות, ומשום כך על מגמות שיתפתחו במערכת הבינלאומית כולה, וביניהן היחסים בין המעצמות – ארצות הברית, רוסיה, סין – בנושא פתרון סכסוכים והכוונת הדינאמיקה הבינלאומית. ישראל צריכה לדאוג לחלקת האלוהים הקטנה שלה, למען ביטחונה הלאומי, ולפעול בדחיפות ובתבונה לשיקום וביצור היחסים עם בעלת בריתה הוותיקה והחשובה ביותר", מסכם ידלין.