את הכנס מכבדים בנוכחותם הרב הראשי רב סרן במילואים הרב דוד לאו, וחברי הכנסת יוני שטבון,עמרם מצנע,משה פייגלין, אבי וורצמן, שמעון אוחיון, חאלד עמר ועופר שלח. מזכ"ל תנועת בני עקיבא דני הירשברג. בנוסף, נמצאים נציגי תנועות הנוער בני עקיבא, הצופים, הנוער העובד והלומד, והתנועה הדרוזית.
לדברי גורמים בתנועת בני עקיבא, חניכי מחוז דרום של התנועה בהנהגתו של רכז המחוז אליעד אברקי יחד עם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' וראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון, העלו את הרעיון לקבוע את יום ההוקרה בכט' בנובמבר שיצויין בכל מוסדות החינוך בטקסים ממלכתיים, ומפגשים עם פצועי צה"ל.
רוצה לקבל עוד עדכונים? כנס לדף הפייסבוק שלנו
ביוזמה החדשה תומך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואליו הצטרפו הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, יו"ר החמ"ד אברהם ליפשיץ ומועצת תנועות הנוער. את הצעת החוק שתהפוך את היוזמה לאירוע ממלכתי מקדמים חברי הכנסת עופר שלח, קצין בצנחנים שנפצע בפעילות מבצעית בלבנון בה איבד את עינו וח"כ יוני שטבון סמג"ד במילואים בגולני שזכה בצל"ש הרמטכ"ל בתום מלחמת לבנון השנייה.
פצוע צה"ל, סמ"ר אהוד אמיתון שנפצע לפני כשבע שנים בפעילות מבצעית בחברון בירך את חניכי תנועות הנוער על היוזמה, לדברי אמיתון המשמש כמנהל דסק ישראל בסוכנות תצפית: "צה"ל הוא כור ההיתוך האמיתי של החברה הישראלית, ובית החולים והשיקום הם לב ליבו של כור ההיתוך. כאשר אני וחברי שכבנו במיטות בבתי החולים השונים, לא עניין אף אחד האם אנו ימניים או שמאלנים, מהפריפריה או מהמרכז, דתיים או חילונים, בני עדות המזרח או אשכנז, היינו לוחמים פצועים. חיבור הנוער למורשת הקרב תביא את הנוער לאהבת הארץ ולהבנה שאין לנו ארץ אחרת".
שרה העצני כהן, יו"ר תנועת "ישראל שלי" מסרה לסוכנות תצפית: "תנועת ״ישראל שלי״ מצדיעה השבוע לפצועי צה״ל. זו ההזדמנות שלנו ושל עם ישראל לעצור רגע ולהעניק לפצועים חום, אהבה וגאווה, עבור מה שהעניקו לנו ולמדינה".
ראש מחלקת חבריא ב' בתנועת בני עקיבא, דוד סעייד מסר לסוכנות תצפית: "אנו עדים שוב לכוחם של בני הנוער, לחולל מהלכים חשובים ולהשפיע על השיח במדינת ישראל. יום ההוקרה לפצועי צה"ל הינה יוזמה שצמחה מתוך בני הנוער המביטים אל העבר של מדינתנו, ומתוך כך חיים את העתיד. אני מברך את בני הנוער שלנו בברכת יישר כח וה' עמכם".
לפני מספר ימים פרסמה תנועת " ישראל שלי " ראיון עם ארהוד אמיתון, מנהל דסק ישראל של סוכנות הידיעות תצפית, אמיתון, שנפצע אף הוא במלחמה סיפר
פותחים את שבוע ההוקרה עם סיפור אישי ומרגש של אהוד, הפצוע הראשון של חטיבת כפיר. הנה כמה מילים מרגשות שהוא כתב ל"ישראל שלי" לרגל השבוע המיוחד.
הפיצו והצדיעו.
====
למה הייתי שם?
בשבילכם.חודש לפני הפציעה הסמל שלי הגיע אלי לעמדת "מגן אברהם" (מגנ"א) בחברון. הימים הם ימי אמצע סוכות, כשעלינו לקו מהאימון מתקדם. בדיוק הגיעה לגדוד חבילת צ'ופרים מאיזה בית ספר, ובגורלי עלה מכתב ושוקולד. השעה הייתה בסביבות 01:00 בלילה, אני פותח את המעטפה, ומגלה ציור של ילדה בכיתה א', בשם עומר, עם איחול לשנה טובה לחייל היקר. בשעה 07:30, קצת לפני סוף השמירה, התקשרתי לעומר הביתה והודיתי לאמא שלה ולה על הברכה. עומר, הלכה לבית הספר באותו היום עם חיוך. יש חייל אי שם, ששומר עליה, את הציור עצמו טמנתי בלי מחשבה בפק"ל הכיסים שלי.חודש אחר כך, כאשר קרסתי על המדרכה לאחר שנפגעתי מידי מחבל, המכתב היה איתי. כשהמ"כ שלי הגיע לבקר עם שאריות הבגדים והציוד שלי שנשאר גזור בשטח, שלפתי מפק"ל הכיסים את הציור, ועד היום, שבע שנים אחרי, הוא תלוי על הארון בחדרי.
הייתי שם, בשביל כל אחד ואחת מכם. עומר הקטנה מכיתה א', שכלל לא הכרתי אותה ייצגה אתכם נאמנה. חיילי צה"ל שוכבים במארבים בכדי שאתם תוכלו לשכב בשקט במיטתכם החמה, ועולים לסיור רכוב או רגלי, כדי שתוכלו אתם שם במרכז לעלות לאוטובוס בבטחה.
שבע שנים חלפו מאותו היום בו חיי השתנו כך פתאום, כשהצטרפתי למשפחת "מדור נפגעים". חלק ממני עדיין מוטל שם, על המדרכה ההיא בחברון, עם ברך פגועה, ונפש מרוסקת. אני מתגעגע לאהוד של לפני, זה שחייך, וחלם, וטייל בכל מקום. אבל אם הייתי צריך, הייתי עושה זאת שוב. ויודעים מה? הייתי גם נהרג. כי אין לנו ארץ אחרת.
====
אהוד אמיתון, נפצע בפעילות מבצעית בחברון בנובמבר 2006, "הפצוע הראשון" של חטיבת כפיר הצעירה. הוא נפגע מסלע שהושלך לעברו וריסק לו את הברך. כיום אהוד סטודנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן, ומנהל את דסק ישראל בסוכנות הידיעות תצפית.