פיקוד העורף: עד 100 קילומטר מגבול הצפון – יותר מ-150 אלף בתים לא ממוגנים. כך התברר בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא לאוצר לקדם מידית תקצוב למערכת התרעה הפועלת
ביישובי הצפון הקרובים לגבול לא קיימת מערכת למתן התרעה של כ-15 שניות על נפילות קרובות, למרות שעלות התקנת המערכת אינה גבוהה יחסית – כ-100 מיליון שקל. כך מתברר בדיון שקיימה היום ועדת הכספים בנושא 'תקצוב למיגון צפון הארץ'. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הורה לאוצר לתקצב את עלות המערכת ולהציג בתקופה הקרובה תוכנית לגבי תקצוב המיגון הכולל, שגם הוא לוקה בחסר. בנוסף התבקש פיקוד העורף לעדכן את הוועדה לכשישלים את התוכניות לסיוע בחירום ליישובי הצפון.
בדיון התברר, כי קיים מצב קשה בכל הנוגע למיגון הצפון שבו יש מחסור במיגון בעשרות אחוזים מבתי האזרחים בצפון, מוסדות וגני ילדים. בפיקוד העורף הציגו את מפת המיגון בצפון, כאשר מיגון של כלל הבתים צפוי לעלות כ-5 – 6 מיליארד שקלים, וציינו כי הם מקדמים תוכניות שיתנו מענה לצרכי האוכלוסייה בצפון בעת לחימה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון ואמר: "הנושא הוא נושא לא פשוט, אנחנו מדברים על המציאות שנכפית עלינו, אנחנו מתפללים שלא יקרה אך יודעים שיכול להיות שתושבי הצפון יהיו חשופים לפגיעות, המציאות קשה, המיגון לוקה בחסר בלשון המעטה. אנחנו עוסקים בנושא מההיבט התקציבי שלו, המיגון לדרום היה מיליארדים, העברנו לצפון כ-150 מיליון שקל, שהינו טיפה בים ואינו פותר את הבעיה".
ח"כ אמיר פרץ: "זו סוגיה שאנו עוסקים בה מבוקר עד ערב, בסופו של יום אנחנו מגדירים את היכולת של האזרח הישראלי להתמודד בשאלה אחת בלבד האם מדינת ישראל מסוגלת לקיים יחסי שגרה בעימות ואיפה. בדרום ניתן לקיים שגרה בעת עימות, לא רק בעת מתיחות. שאנחנו מגדירים את המצב בצפון, השאלה היא האם לחייל בקצה המערכת יש את האמצעים להגן על עצמו כדי לנהל את המערכה? חילקנו את השטח ל-3 רמות רמה מידית, 0 עד 9 קילומטר, שם המדינה צריכה לממן את החוסרים במיגון, השנייה מ-9 עד 20 קילומטר, שם חייבים למגן מידית את המיגון הציבורי. גם תשתיות רגישות אך גם בית כנסת שאין בו ממ"ד, וודאי בי"ס ומתקנים אחרים. אני מציע שתתקבל החלטה עקרונית שעודפי הגבייה בשנה הקרובה יושקעו במיגון ושיפור המוכנות בעורף".
ח"כ חיים ילין: "אם בסופו של דבר כל החלומות של כל מי שנמצא פה יתגשם, במלחמה הבאה אחרי הבאה יהיה מיגון. מי שחושב שאם יהיה פה מיליארד שקלים הכל יהיה ממוגן לא מבין במה מדובר. בעוטף עזה החליטו ב-2008 ורק ב-2014 סיימו למגן 2,500 יחידות דיור עד 7 קילומטר מהגבול, בעלות של 1.6 מיליארד שקלים, כולל המוסדות העלות כ-4 מיליארד שקלים. אם שמים 150 מיליון שקל בצפון זה זלזול באוכלוסייה, עדיף שלא ישימו. לעולם לא תראו שום שר ביטחון מגיע לדיונים האלה או שולח מישהו כדי להילחם על המיגון, כי התשובה של האוצר יש לך 73 מיליארד שקל, תוציא מיליארד שניים. יש להתחיל במיגון של 2 קילומטר ואח"כ 4, לא יכול להיות שרק אחרי שיהיו הרוגים כולם יתעוררו".
ח"כ איילת ורבין: "12 שנים חלפו מאז מלחמת לבנון ואנחנו לא יכולים לומר שזה נפל עלינו כיום בהיר. בנובמבר שאלתי את שר הביטחון שאלה, והוא הודה כי 30 אחוז מהבתים לא ממוגנים, אתה שומע את הרשויות אומרות שיהיה להם קשה מאוד לדאוג למקום. אם העורף לא יהיה מסודר ומאורגן, הצבא לא יוכל לעשות את שהוא יודע לעשות. כיום אין 100 מיליון שקל למערכת התרעה, צריך היום להעביר את המשאבים. אם לא ידעו להגיע למקום ממוגן בזמן, מה הם יודעים לתת לציבור?".
ח"כ אייל בן ראובן: "המצב בצפון הוא של ניצוצות שיכולים להפוך למדורה גדולה. צה"ל נערך היטב, המערך האזרחי שלנו בצפון הוא הפקרות באשר להגנת אזרחים. בשבועות באתי לבקר בקיבוץ אל רום, זליגות נפלו בפתח הקיבוץ, יש שם 150 בתים, 85 בתים אינם ממוגנים. האזרח צריך היום 10 שניות להיות תחת מיגון רלוונטי. 106 גני ילדים במועצה מקומית גליל עליון, אינם ממוגנים. התרגולת של הילדים זה לשכב על הארץ ואז צריך להריץ אותם למקלטים תחת אש. אנחנו מגמגמים. בואו נתחיל מ0 עד 4 ונמשיך, שום דבר לא קורה. כל עוד אין ריצה לשטח זה יום בזבוז".
ח"כ מוטי יוגב: האיום בצפון למי שאינו מבין את הדברים, יותר מפי 10 מהאיום שמגיע מעזה, המיגון הוא 30 ו-40 אחוז. יש כוונות למימוש האיום והשאלה היא מתי. הפגיעה תעלה למדינת ישראל אולי פי 10 ממה שנשקיע במיגון פגיעה בנפשות, בתשתיות. מדובר על 4 -5 מיליארד שצריך להביא. פינוי פחות רלוונטי תחת אש כבדה כזו. מדברים על טילים חצי טון יעצרו את האוטובוסים בשלב מסוים".