אני מתעוררת בלילה לבדוק שהילדה לא קפצה לי מהחלון

אמה של ילי בת ה-11 מספרת על חרם קשה שבתה עוברת בשנה וחצי האחרונות. "אני מתעוררת בלילה לבדוק שהילדה לא קפצה לי מהחלון." היא מספרת לי בקול רועד. " ילי רק בת 11.5" היא ממשיכה. " מה הם רוצים ממנה?!"

יפעת אריאלי

ילי (11.5)  סובלת כבר תקופה ארוכה מחרם שמופנה כלפיה באופן ישיר בכיתה ולאחרונה, הילדים המחרימים היו יצירתיים והפיצו סטיקר מבזה עם תמונתה בקבוצת ווצאפ שהתמלאה בתכנים מכאיבים ומשפילים על ילי. על התמונה של ילי, כתבו הילדים "מטומטמת." הם קוראים לה בשמות גנאי, מפיצים שמועות, מתעלמים ממנה ואף קובעים איתה ולא מגיעים.

התופעה החמורה הזו של חרמות בילדים, מתגברת בשנים האחרונות, כך שלא נותר לנו אלא לתהות היכן עובר הקו החוצץ בין האחריות ההורית של כל אחד ואחד מאיתנו, לאחריות המוסדית, בית ספרית, עירונית.

ילי, בסך הכל בת 11.5, עולה לכיתה ו' וכבר, היא נאלצת להתמודד עם אחת התופעות הרגשיות הקשות ביותר שאדם יכול לחוות בחייו. כנערה בפתח גיל ההתבגרות, חרם שכזה איננו פוגע נקודתית. חרם עלול לפגוע בבריאות הנפשית וליצור ריאקציה שלילית ארוכת שנים.

"החרם הזה נמשך און אוף כבר כשנה וחצי". אומרת קרן קופלר ברקו, אמה של ילי. "בתחילה," היא מוסיפה, שוחחתי עם צוות החינוך הבית ספרי, אחר כך, העלתי את הנושא הזה באגף החינוך. "בגלל שאני חברת מועצת העיר, רציתי לטפל בנושא הזה "by the book" היא מסבירה. רציתי שהעירייה תסייע לי במציאת פתרון על מנת שנוכל לסייע לילדים רבים בעיר שנאלצים להתמודד עם חרמות קשים ביותר, לא רק לילדה שלי."

אז בית הספר טיפל נקודתית, שוחחו עם ההורים והחרם היה נפסק לחודשיים ואחר כך מתחדש שוב באיזה תואנה מוזרה אחרת שהמציאו הילדים. לפני כחודשיים, מסתבר שהילדים התחילו חרם נוסף נגד ילי. היא בחרה לערב את אביה ולא אותי, מספרת קרן. "היא לא רצתה שאני אעשה בלגן". אל תשכחי, היא אומרת לי:" בגיל הזה גם כך יש לילדים בעיות ביטחון. מה שהפחיד לדעתי את ילי זו התמודדות נוספת עם אותם הילדים. כששמעתי, מיד החלטתי הפעם לשוחח בעצמי עם ההורים של אותם הילדים. " לא יתכן, היא אומרת שילדים בגיל 11 ינהלו קבוצות ווצאפ ללא כל פיקוח הורי. הורים חייבים להיות מעורבים ולפקח על מעשיהם של הילדים.

"אני מתעוררת בלילה ורצה לבדוק שהילדה לא קפצה לי מהחלון." אומרת קרן בעיניים בורקות ובטון של אמהות כאובות שרק מייחלות שיהיה לילדים טוב.

בתור אמא, הבטן שלי פשוט יצאה לסלטה כאילו היא בתרגיל אולימפי. לכן, החלטתי לכתוב את הסיפור האישי הכואב הזה. בכדי למנוע את החרם הבא ולעצור חד משמעית, את החרם המפלצתי הזה.

אמא של ילי היא סוג של אמא לביאה . היא צריכה להילחם באמהות אחרות שלא רואות את הנזק הגדול שילדיהן גורמים לילי. מתי נרדמו האימהות? מתי העולם הילדותי הפך להיות עצוב כל כך ? הילדות, אמורה להיות התקופה המוגנת, אשר על זיכרונותיה, אנו מתרפקים בגיל מבוגר. ממנה נשאב כוחות בעתיד.

ילי תשאב כוחות מהזיכרון של אמה ואביה שנלחמים למענה כעת. שלא מוכנים לוותר ולא מוכנים לשבת ולהמתין לחרם הבא.

השאלה הגדולה, היא מה תעשה הרשות המקומית. כיצד יוריד אגף החינוך את ההנחיות לטיפול ומיגור כללי של התופעה הזו?

מאגף החינוך של עיריית אריאל נמסר כי :"עיריית אריאל, אגף החינוך והנהגת ההורים בעיר אריאל רואים בחומרה רבה כל מעשה של חרם באשר הוא.
אגף החינוך בשיתוף הבטחון הקהילתי ומוסדות החינוך בעיר, פועלים במהלך כל השנה, להעלאת המודעות לנושא חרמות בתדירות גבוהה, במגוון רחב של עשיה ובאופן מקצועי במסגרת פורמלית וא-פורמלית.

בין היתר, נערכו הרצאות וסדנאות להורים, לילדים ולבני הנוער, בהן ניתנו כלים לזיהוי מצב של חרם ולטיפול בו.
במקרה הנדון הוצעה מיד תמיכה רגשית לילי ולאמה ובמקביל עבודה מול הילדים וההורים המעורבים.
ככלל, הורים החוששים שילדם נפל קורבן לחרם, מוזמנים לפנות לאגף החינוך לקבלת הכוונה וסיוע. גם בעת הזו אגף החינוך יחד עם הנהגת ההורים העירונית פועלים כדי להעלות את המודעות לכך ולהגדיל את מעגל שומרי הסף למניעת חרמות."

חשוב לציין, כי הורים התאגדו ויצרו " סיירת חרמות" סיירת שתתפקד בשילוב עם סיירת ההורים שדואגת לפטרל בפארקים וברחבי העיר, על מנת לשמור על הילדים.

• כיצד נמנע מהילד/ה שלנו להשתתף בחרם?
• נפקח מדי יום על הנעשה בטלפון החכם של הילד
• נדבר איתו/ה על הנושא ונהיה עם "היד על הדופק"
• נסביר לילד/ה שגם אם את/ה שותק/ת ולא מונע/ת חרם הנך משתתפ/ת בו.
• ניקח אחריות הורית ונבין כיצד הילד מסוגל לבצע מעשים כאלו ללא ידיעה שלנו.
• זו לא בושה לבדוק היכן כשלנו בשלב הזה בחינוך הילד, לקחת אחריות ולתקן לפני שיהיה מאוחר מדי .

ילדים רבים משלמים על חרמות בחייהם. האחריות הסביבתית שלנו היא לשמור על ערנות, לפקח ולחנך את הילדים שלנו על מנת למנוע את הפגיעה בילד הבא.

לסיכום, אומרת קרן כי היא מתחייבת לעשות שינוי בנושא הזה ומזמינה הורים להצטרף אליה על מנת להציל את הילדים.