בעתירה שהגיש ארגון העיתונאים בבג"צ טען כי הרשויות פוגעות באופן בלתי מידתי בעשיית העבודה העיתונאית, בחופש העיתונות וכתוצאה מכך בדמוקרטיה. גם עיתונאית "בלב החדשות", יפעת אריאלי, חברת ארגון העיתונאים פנתה לאחרונה לארגון בבקשת סיוע מול התנהלות לא סבירה לכאורה של עיריית אריאל.
ארגון העיתונאים בראשותו של יאיר טרצ'יצק עתר לבג"ץ באמצעות עורכי הדין ד"ר מורן סבוראי עו"ד אמיר בשה ועו"ד גלעד זבידה.בעתירה כנגד השר לביטחון פנים גלעד ארדן, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. טען הארגון כי המשיבים פוגעים פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בפעילות עיתונאית, בחופש העיתונות ובתוך כך ביסודותיה של הדמוקרטיה. כמו כן טענו באי כוחו של הארגון כי התנהלות המשיבים אסורה ובלתי סבירה בכל הנוגע להליכי קבלת החלטות ולמוטל על גורמי אכיפה והשמירה על הסדר הציבורי.
לטענת הארגון אסרו המשיבים על כניסת עיתונאים לאזורי סיקור ובמקרים מסוימים אף הכו עיתונאים ועצרו עיתונאים בניגוד לחוק."התנהלות זו באה בגדר התנהלות אסורה ופסולה המנוגדת לעקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית, והיא גם מהווה פגיעה קשה, בלתי סבירה ובלתי מידתית בחופש התנועה ובחופש העיסוק של עיתונאים."
ארגון העיתונאים פועל לשמירה על זכויותיהם ועל ייצוגם של עובדים בכל מקצועות העיתונות, הן במישור הקיבוצי והן במישור הפרטי ולרבות במישור הפרופסיונאלי. הארגון מייצג מעל ל- 3,000 עיתונאים ועיתונאיות בכלי תקשורת שונים, ובכלל זה, חברת החדשות הישראלית, ידיעות אחרונות; גלובס; חברת חדשות 10; "טיים אאוט"; הארץ/דה מרקר; כאן – תאגיד השידור הציבורי; וואלה! "בלב החדשות" ועוד.. ארגון העיתונאים הוא כיום הגוף המרכזי והגדול ביותר העוסק בייצוג העיתונאים במעמדם כעובדים וכמי שנושאים בשליחות ציבורית.
לאחר שבשנים האחרונות נהגה עיריית אריאל באופן דומה לכאורה בעיתונאית יפעת אריאלי, פנתה זו אל איגוד העיתונאים בבקשה לסיוע. עיריית אריאל סירבה להגיב בכתבות ביקורתיות והפריעה לכאורה למהלך עבודתה של העיתונאית בשנים האחרונות. ככל הנראה טוענת אריאלי, העירייה אינה רואה בעין טובה פרסום של כתבות שאינן מפרגנת לעיריה או לראש העיר. כאשר לכאורה שכחו בעיריית אריאל שמטרתה של העיתונות היא להגן על ממשל תקין וכי התעלמות או הפרעה למהלך עבודתו התקינה של עיתונאי היא עבירה על החוק ופגיעה ערכית בערכי הדמוקרטיה." עוד הוסיפה אריאלי:"בחרתי במקצוע העיתונות ואמשיך לכבד את המקצוע, אמשיך לכתוב ולפרסם את עבודתי גם למורת רוחה של עיריית אריאל. אני זוכרת ישיבת מועצה בה סרב ראש העיר לאפשר לי לצלם כאשר איפשר לאדם אחר שהוא בעלים של מקומון פרסומי לצלם כאוות נפשו. במקרה אחר, במהלך תחקיר על כתבה, מנע ממני ראש העיר להיכנס לישיבה בה נכחו סוחרים מהעיר."
התנהלות המשיבים נוגדת עקרונות יסוד דמוקרטיים, ובהם חופש העיתונות, המהווה חלק מחופש הביטוי[7] ומזכות הציבור לדעת.[8] חופש העיתונות מהווה נדבך מרכזי של חופש הביטוי והוא מאפשר לממש את זכות הציבור לדעת. כלי התקשורת משמשים "כיכר העיר" המודרנית – הם הבמה לתיאור עובדות וחדשות, הבעת עמדות, החלפת דעות, וליבון מחלוקות – ובכך הם מגשימים את חופש הביטוי של הפרטים בחברה.
"ציטטות"
"העיתונות היא גם זרועו הארוכה של הציבור, המופעלת לצורך איסוף המידע שידיעתו ופרסומו חיוניים לציבור, לצורך קיום משטר חברתי מתוקן, חירות ביטוי וממשל תקין".
זכותו של עיתון – בדיווח על אירועים – סומכת עצמה אפוא בעיקרה על זכותו של הציבור. ניתן ללמוד מכאן, כי זכותו של העיתון כורכת עצמה, על דרך העיקרון, גם בחובה המוטלת עליו – חובה הנגזרת מאותה זכות – לדווח באורח מלא ושלם על אירועים שהוא מתאר ומביא לידיעת קוראיו".[11]
משום חשיבותה של מלאכת העיתונאות מצאו בתי המשפט להצביע על ייחודו של המקצוע,[13] ואף נקבע כי לעיתונאי מעמד מיוחד ביחס לגילוי מידע ושמירתו, לרבות במקרים בהם המדובר בזכויות ופריבילגיות המוענקות דווקא לעיתונאים, על פני אזרחים אחרים. זכויות ופריבילגיות אלה, מסורות לעיתונאים מכוח מעמדם כמי שנושאים ומאפשרים את מימושו של חופש העיתונות, הקשור בטבורו – כאמור – לחופש הביטוי ולזכות הציבור לדעת.
הארגון שם לו למטרה, בין היתר, לעשות שימוש בכלים איגודיים , כדי להגן על חופש העיתונות ועל העיתונאים כעובדים בהקשר זה.
חופש העיתונות הוא אגד של חירויות, חסינויות וחובות. הוא הוכר בשיטת המשפט שלנו כיסוד חשוב ביותר של המשטר הדמוקרטי. כך למשל בעניין קראוס מפי בית המשפט העליון, בדברים העומדים על חשיבותו הייחודית של חופש העיתונות במשטר דמוקרטי
החובה להגן על עקרונות יסוד, ובהם חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות
תגובתה של עיריית אריאל לא נתקבלה ותתפרסם לכשתחליט העירייה לשלוח את תגובתה
אולי יעניין אתכם: