בדיקת חמץ בבניין המשותף
מאת הרב אפרים קורנגוט – ייעוץ עפ"י ההלכה מוגש ע"י האגודה לתרבות הדיור
חלה חובה של בדיקת חמץ ברכוש המשותף (מ”ב תלג ס”ק כג). רק כאשר הטרחה מרובה אז יש להעדיף מכירת החמץ על פני ביעור חמץ (וראה מ”ב תלו ס”ק כב).
חובת הבדיקה מוטלת על כל אחד מהשכנים, ולא רק על ‘וועד הבית’. וועד הבית הוא שליחם של השכנים לענייני תשלומים הקשורים לבניין, והוא אינו בבחינת בעלים יחיד על הרכוש המשותף. לכן מכיוון שכל השכנים שותפים ברכוש המשותף חלה החובה על כולם כדין רכושם הפרטי.
כל חמץ שנמצא ברכוש המשותף, הרי שלכל אחד מהדיירים בעלות בו. ובמידה והוא נמצא שם הם עוברים על ‘בל יראה’ ו’בל ימצא’.
ראוי שאת הבדיקה יעשה אדם מעל גיל שלוש עשרה. (משנה ברורה תלב ס”ק ח: “והנה מדינא יכול לסמוך בבדיקה אפילו על נשים ועבים וקטנים ומכל מקום לכתחילה נכון שלא לסמוך אלא על ‘אנשים’ בני חורין שהגיעו לכלל מצוות, והיינו מגיל שנה ואילך. לפי שהבדיקה כהלכתה יש בה טורח גדול ויש לחוש שמא יתעצלו ולא יבדקו יפה”)
הבודק יברך בביתו ויכווין על הבדיקה בחדר המדרגות.
בדיקה כוללת את חדר המדרגות, ארונות החשמל, מקומות המסתור של הגז, חדר האשפה, פחי האשפה, המקלט הציבורי וכן בתיבות הדואר אם יש מצבים שמכניסים בהם חמץ.
צריך לבער את החמץ בחדר המדרגות, ואסור להשאירו שם. מכיוון שכל אחד מהדיירים הוא שותף ברכוש המשותף, הרי שחמץ שנמצא שם הוא באחריותו ואם אינו מבערו הרי שהוא עובר על ‘בל יראה ובל ימצא’ ו’שאור לא ימצא בבתיכם’ (וראה מבית הלוי מועדי השנה עמ’ רל). חדר המדרגות הוא כדין חצר השותפים שכל השותפים חייבים על החמץ שימצא בה.
במקומות שיש בהם גג משותף, ויש אנשים שעושים שם סוכות, או עולים לשם באופן תדיר צריכים לעבור גם כן בדיקה. אם קשה לעלות לשם יבטל החמץ אם נשאר שם ויעשה מכירת חמץ לגבי החמץ שבגג (מ”ב תלג ס”ק כג).
הבדיקה בגג חייבת להיות מדוקדקת כיוון שיש אנשים שמאכסנים שם גם חלקים מהסוכה ויתכן ונשאר בהם חמץ.
ברכוש המשותף, במקומות שעלולה להיווצר התלקחות של אש, הרי שיש לבדוק אך ורק ע”י פנס.
מכירת החמץ תיעשה על ידי אחד הדיירים גם אם לא היה מינוי מפורש לשם כך.
אין לזרוק חמץ לתוך פחי אשפה שבבניין, מכיוון ולכל אחד בעלות ברכוש המשותף ואם נמצא שם חמץ מדעתו הוא עובר על ‘בל יראה ובל ימצא’ (ראה משנה ברורה תלג ס”ק כח, ובשו”ת בצל החכמה ח”ג קט)
בבניין שגרים בו גם שומרי מצוות ושאינם כאלו (אשר עלולים להכניס חמץ בפסח לבניין) יפקיר בלבו את כל החמץ על מנת שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא (שו”ת מנחת יצחק ח”ד נו א ). במקרה כזה גם אישה שהדירה רשומה על שמה בטאבו תצטרך להפקיר את חלקה בבית המשותף.