הורדת הריבית – ההחלטה התקבלת בתגובה למשבר הקורונה. הבנק העריך, כי במשבר התכווץ התוצר בכ-5% ברבעון הראשון (במונחים רבעוניים). בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה לדברי הנק צמיחה שלילית בשיעור של כ-5%
הוועדה המוניטרית, של בנק ישראל, בראשותו של הנגיד פרופ' אמר ירון, החליטה ב-6 לאפריל 2020 להפחית את הריבית ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%. בנוסף, החליטה הוועדה על שני צעדים נוספים:
- הפעלת כלי מוניטרי חדש: מתן הלוואות מוניטריות לבנקים לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%; ההלוואות מותנות במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים.
- הרחבת התכנית במסגרתה מתבצעות עסקאות ריפו מול גופים פיננסיים, כך שהעסקאות יוכלו לכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה (בנוסף לאג"ח ממשלתי). צעד זה יחזק את התמיכה של התכנית בנזילות ובתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים.
בעקבות החלטת בנק ישראל והעליות בנסד"ק ננעלה הבורסה בתל אביב בעליות חדות, במקביל למגמה חיובית חזקה בשווקי העולם. ת"א 35 קפץ ב-4.9% ת"א 125 התחזק ב-5.2%, ת"א 90 זינק ב-5.7%, מדד הבנקים עלה ב-2.2%, מדד הנפט והגז נסק ב-12%, מדד הנדל"ן קפץ ב-5.1%. גם השקל התחזק, כאשר הדולר ירד ב-0.8% ל-3.59 שקלים והיורו נחלש ב-1% ל-3.83 שקלים.
בדברי ההסבר על קבלת ההחלטה נאמר, כי משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש מהמשק מושבת, הצריכה הפרטית נמוכה בכרבע ביחס לתקופה שטרם המשבר, וכמיליון עובדים, 24% מכח העבודה, תבעו דמי אבטלה.
התוצר התכווץ
לפי הערכת חטיבת המחקר, התוצר התכווץ בכ-5% ברבעון הראשון (במונחים רבעוניים). על פי התחזית המקרו כלכלית של החטיבה, בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5% ב-2020 ושיעור האבטלה יסתכם בכ-6% (ממוצע שנתי). תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. יודגש, כי אי הוודאות לגבי התחזית גבוהה במיוחד, לאור חוסר הבהירות לגבי משך המשבר ועומקו.
התוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי, והתפשטות המשבר הביאה לתגובת מדיניות עזה של הבנקים המרכזיים והממשלות. מחירי הסחורות צנחו בעשרות אחוזים. בסין מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית.
טלטלה בשוקי ההון בעולם – המשבר הביא לטלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם, תוך ירידות חדות בשערי המניות ועליה בתנודתיות ובסיכון. בישראל, העליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר צעדי בנק ישראל ובלימת הפדיונות מקרנות הנאמנות.
שער חליפין – בשער החליפין נרשמה תנודתיות חריגה, על רקע מצוקת נזילות דולרית בארץ ובעולם. מכרזי ההחלף שהפעיל בנק ישראל מיתנו את התנודתיות, ובסיכום התקופה השקל נחלש ב-3.4% במונחי השער האפקטיבי וב-5.8% מול הדולר.
אינפלציה – סביבת האינפלציה שהייתה נמוכה עוד טרם המשבר ירדה בחדות. הירידה בציפיות לאינפלציה לשנה התעצמה, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות. בטווח הקצר ייתכן קושי במדידת האינפלציה.