גינות קהילתיות – בעידן החדש בו כולנו מוצפים בעודף ריגושים והסחות דעת, מסכים לסוגיהם השונים, צלצולים, מיסרונים, רעש דיגיטלי ומה לא, יש כמיהה לזמן איכות אחר. זמן איכות שליו, רגוע, מחובר לעצמנו ולטבע.
לטבע יש כוחות ריפוי עוצמתיים. אם זה לקולות שלו, לריחות שלו, למגע שלו או לטעם שלו.
מי מאיתנו לא חווה שלווה כאשר טייל בשמורת טבע יפה, גינה מטופחת והרמונית או חורשה טבעית?
הגינות הקהילתיות בישראל הינן נכס מסוג זה, הקיים במרכזי ערים וישובים. אי של שפיות.
בגינות הקהילתיות ניתן להיתקל במשפחה עם ילדים קטנים המחפשת לצאת מהשגרה, אנשים מבוגרים המחפשים עיסוק לשעות הפנאי, או פעילים סביבתיים הרוצים לתרום לקהילה בה הם חיים.
אירית כהן, פעילה מרכזית בגינת שלווה בגבעתיים, מספרת:
“מה שהניע אותי זה האהבה לאדמה ולצמחים והרצון להנחיל את אותה האהבה לאנשים אחרים. זה מקום יפה להתכנסות – מעין מתנ”ס בטבע….אפשר להתנסות ביצירתיות ולא יקרה כלום אם נשתול משהו שלא יצלח.
גם המגע עם רגבי האדמה והצמחים עושה משהו טוב לאנשים.
התחלנו לדבר עם הורים בכיתה והצענו לעשות ערוגה כיתתית. המאבק באיתני הטבע האלקטרונים הוא קשה אבל הילדים שנתפסים על זה, נפתח להם חלון למשהו שהם אוהבים”
ישנן גינות קהילתיות קטנות במרכזי ערים צפופות או רחבות ידיים או בתוך חוות חקלאיות,
ישנן אפילו גינות קהילתיות על גגות, בתוך מבנים ואפילו ישנה הגינה הקהילתית בכרכור, הנמצאת בתוך מטווח ישן ובסמוך לה בריכת חורף משובבת נפש.
בנוסף לזמן האיכות, הן מאפשרות למבקרים ולפעילים לפגוש את שכניהם לשכונה, כמו גם את הצמחייה המקומית, שכבר נראית פחות ברחובות הצפופים.
בנוסף, הגינות הקהילתיות הן מרכזי קיימות בלב היישובים (או היישוב) וברובן ניתן למצוא מאגר ידע בתחומים אלו, כגון: הכנת ערוגות, גידול ירקות והכנת קומפוסט.
את הגינות הקהילתיות מחזיקים בד”כ פעילים ותיקים מתנדבים יחד עם רכזי גינות קהלתיות אזוריים ששכרם משולם על-ידי היישוב. חומרי הגלם וכלי העבודה ממומנים מתקציב היישוב.
לא תמיד היישוב הוא זה שמקים את הגינות, לעיתים אלו יוזמות מצד התושבים, כמו שמספרת לנו רותי סידהי, ממקימי גינת השחמט בתל-אביב:
“אנו גרים בדירה נטולת קרקע והיה לי רצון שתהיה לי פיסת אדמה לגדל ירקות או פרחים….התחלתי לדבר על זה עם התושבים והייתה התגייסות של אנשים מהשכונה. עוד לפני שהעירייה נתנה את אישורה הגענו עם טוריות ודליי מים והתחלנו לעבוד ולהזיע…ורק לבסוף כשראו שאנחנו רציניים, העירייה נתנה את אישורה.
יש משהו בקהילתיות הזו שהיא לא דרך בית-הספר, החוגים, אין עוד מטרה, אין אינטרסים. פשוט מקום מקסים להיפגש ולעשות יחד. תחושה טובה להיות חלק מהמתנה שאנו נותנים לשכונה”
הפעילויות בגינות הקהילתיות מתחלקות לתחזוקת שבועית של הערוגות על ידי התושבים – בתחילת העונה מוקצית ערוגה לכל תושב או משפחה ובה הוא שותל ירקות -ולפעילויות העשרה שונות המאורגנות על ידי היישוב או האחראים על הגינה. ישנן גינות קהילתיות שיש לשלם תשלום סמלי בגין שימוש בערוגה, בחומרים ובכלי עבודה וישנן גינות שמבקשות רק לשמור על רצף פעילות ואין צורך בתשלום מעבר לכך.
פעילויות העשרה שונות מאורגנות ע”י הפעילים או אורחים מבחוץ.
אלו יכולות להיות סדנאות העשרה במגוון נושאים כגון קומפוסט, הכנת ייחורים, גיזומים או קורסים מתמשכים הקשורים לגינון הביתי, גידול ירקות, יערות מאכל וכדומה. אך לא רק: גם פעילות עם ילדים ונוער שאינן קשורות לחקלאות יכולות להיות יוזמה ברוכה. דוגמא לכך היא הגינה הקהילתית בכרכור המאפשרת לילדים לצייר גרפיטי על קירות המבנה או ליצור פסיפסים מרהיבים משברי קרמיקה שנזרקו.
ניצן שרף, פעיל מרכזי בגינה הקהילתית בכרכור, מספר לנו על המוטיבציה שלו:
“המוטיבציה שלי היא יצירת ריאה ירוקה ונעימה לאנשים לשבת ולשהות בה. חלק מהיצירה הזו היא לתת להם מידע שימושי איך להתנהל ולכבד את הסביבה. בנוסף, השטח קרוב מאוד לבית שלי ואני רוצה שהילדים שלי וחבריהם יחוו את המקום הזה במלוא הפוטנציאל שלו”
הקהילה שנוצרת סביב הפעילות בגינה הקהילתית, הינה בד”כ קהילה אקטיבית ומשפיעה במרחב הציבורי. לעיתים יוזמות ציבוריות שונות מגיעות מפעילים אלו. יוזמות אלו יכולות להיות בקשה מהמועצה לשנות מדיניות ריסוסים בעיר, הקמה של פארקים ויערות מאכל, ארגון מפגשי החלפת צעצועים ובגדים ועוד.
יש חשיבות רבה להדגים לילדים וכמובן לעצמנו מה מקורו של המזון אותו אנו אוכלים, כיצד ניתן לגדלו, כיצד ממחזרים פסולת והופכים אותה לקומפוסט, וכיצד פועלים כקהילה.
תוכלו למצוא כמעט בכל עיר לפחות גינה קהילתית אחת, לפנות לאחראים ולבקש ערוגה והדרכה בסיסית.
אני בטוח שמשהו טוב וטעים יצא לכם מזה.
כי זה פשוט, וזה טבעי.
