הדולר התחזק היורו נחלש

בעקבות העלאת הריבית בארה"ב – האירו נפל ב-1% ושערו היציג נקבע על 4.008 שקלים בדיוק – שפל של 14 שנה. הפעם האחרונה שבה נקבע שער יציג לאירו מתחת לרמה הזאת היתה ב-4 בפברואר 2002, אז עמד השער היציג שלו על 3.97 שקלים

יום לאחר החלטת הפד להעלות את הריבית ל-0.25% התחזק היום הדולר בארץ ב-1% והשער היציג שלו נקבע על 3.843 שקלים. לעומתו האירו נפל ב-1% ושערו היציג נקבע על 4.008 שקלים בדיוק – שפל של 14 שנה. הפעם האחרונה שבה נקבע שער יציג לאירו מתחת לרמה הזאת היתה ב-4 בפברואר 2002, אז עמד השער היציג שלו על 3.97 שקלים.

אתמול בערב הודיעה יו"ר הבנק המרכזי האמריקני (פד) ג'נט ילן על עלייה של 0.25% בשער הריבית הבסיסית, בטווח של 0.50% – 0.75%, עם הגדלת הריבית בשלושה שיעורים בשנת 2017 וציינה, כי "העלאת הריבית מהווה הצבעת אמון בכלכלת ארה"ב". העלאת הריבית של ועדת השוק הפתוח (FOMC) שליד הפד התקבלה פה אחד והיא מתבצעת בפעם הראשונה מזה שנה, ורק בפעם השנייה מאז המשבר הפיננסי של 2008.

במבט גלובלי

מסביר יוסי פריימן מפריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "הדולר מתחזק בעקבות החלטת ועדת השוק הפתוח (FOMC) על העלאת ריבית הדולר ב-0.25% והנסיקה בריביות לטווח בינוני וארוך. חיפוש אחר אי מבטחים והעניין הגובר בפוטנציאל התאוששות כלכלת יפן תורם לתנועות הון להשקעות ביפן ומנגד משקיעים מגדרים את פעילותם המקומית במניות הנקובות ביאן, במכירה עתידית של היאן אל מול הדולר. פעולות אלו תורמות לעליה במדד הדולר DXY  ולהתחזקות הדולר בזירה הגלובלית".

פריימן מציין, כי "אין שינוי בהערכתנו לפיה בטווח הבינוני [רבעון 1Q] טרם מוצה פוטנציאל חולשת האירו, הליש"ט והיאן היפני אל מול הדולר. פריצת התחום 1.04 – 1.0380 דולר לאירו עשויה לגרור למימוש הוראות סטופ-לוס ולאתגר מחדש את רמות השפל שבקרבת רמת ה 1.02 ואף פחות…..  החלטת אנגליה לעזוב את האיחוד האירופי טרם באה לידי ביטוי בשוק ההון האנגלי כאשר בנקים ומוסדות פיננסיים יעברו מאנגליה לאירלנד, או לגרמניה ובכך יגררו להפסדים בשוקי הנדל"ן, במקומות תעסוקה ובשיעורי הצמיחה באנגליה בכלל וסביב העיר לונדון בפרט. להערכתנו בשלב הנוכחי הליש"ט שמרה על כוחה ואף התחזקה על רקע הזעזועים באירופה ואי הוודאות באשר ליציבות המערכת הבנקאית באיטליה. אולם, במבט לטווח הבינוני [1Q] ללירה שטרלינג פוטנציאל החלשות משמעותית".

במבט מקומי

במבט מקומי מסביר פריימן, כי "על רקע היקף תנועות ההון הזר [FDI  השקעות ישירות של זרים בשוק הישראלי] הפוטנציאל המוגבל לעליות מחירי האנרגיה מה שמותיר ברמתו הנמוכה את הביקוש למט"ח לצורך מימון יבוא דלקים גורר לתנועת מספריים כאשר הצע המט"ח גובר והביקוש נותר מוגבל ואף יורד, שילוב המלמד על פוטנציאל פיחות מוגבל לשקל.

"להערכתנו הצעי הסקטור העסקי ימשיכו לבלום את פיחות השקל בתחום 3.86-3.88 שקלים לדולר אולם, הוראות נקודתיות ומימוש הפסדים עשוי לתמוך בתנועה אף לעבר רמת 3.90 לדולר ומעט יותר, אולם אלו משום אירועים נקודתיים במסגרת המגמה השלטת התומכת בייסוף השקל. בנק ישראל הפועל כמבוגר האחראי צפוי לשוב ולהתערב במסחר עם שחיקת השער הנומינלי האפקטיבי. בשלב הנוכחי ולאור התנגדות בכירי ממשל הבנק שוקל צעדיו בזהירות רבה. ייסוף השקל גורר לפגיעה בתעשייה המקומית שכן הפגיעה בתנאי הסחר מעודדת יבוא זול ופוגעת בכושר התחרות של היצוא המקומי. חברות ההי-טק הנסמכות בעיקר על יצוא בדולר מנצלות את הרמות הנוחות של שער הדולר שקל, לגידור החשיפה מטבעית לשנת התקציב הקרובה 2017, הצעים הבולמים פיחות מהיר בשער השקל".