זאת בהשוואה לשנת 2015. בשנת 2016 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 22% מההוצאה הלאומית לבריאות. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2016 מומנו מגביית מס בריאות, בדומה לשנת 2015
ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2016 ב-3.7% לעומת שנת 2015. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-1.7%. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2016 ב-90.3 מיליארד ש”ח, שהם 7.4% מהתמ”ג.
ההוצאה הלאומית לבריאות לפי מגזר מממן
בשנת 2016 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 22% מההוצאה הלאומית לבריאות. 14% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ”רים פרטיים, של בתי חולים כלליים שבבעלותם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי ב-2016 של משקי בית ואחרים היה 36%.
טבלת ההוצאה לפי מגזר מממן
המימון הציבורי – 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2016 מומנו מגביית מס בריאות, בדומה לשנת 2015. 38% מומנו מתקציב המדינה, ועוד 2% מומנו מתרומות מחו”ל (תרשים 1). מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
יש לציין, כי בשנת 2014, רוב המימון הממשלתי (65.8%) יועד לבתי חולים (כולל מחקר). המימון הפרטי כולל תשלומים ישירים של משקי בית לתרופות ושירותים רפואיים, ביטוחים פרטיים, מלכ”רים פרטיים ובתי החולים שבבעלותם. 36.8% מסך המימון הפרטי ו-45.0% מסך המימון של קופות החולים הגיע למרפאות הציבוריות ולרופאים הפרטיים. 19.2% מהמימון הפרטי הינו מימון של אספקת תרופות, חומרים ומכשירים רפואיים.
ההוצאה הלאומית לבריאות לפי מגזר מבצע
קופות החולים סיפקו בשנת 2016 33% משירותי הבריאות, בדומה לשנים 2015-2008. “יצרני שוק” – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים סיפקו 56% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2016. בהתאם להנחיות בין-לאומיות, במונח “יצרני שוק” נכללים, החל משנת 2003, בתי חולים כלליים. זאת, משום שגופים אלה מספקים את מרבית השירותים במחיר משמעותי מבחינה כלכלית. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון, בתי חולים לחולי נפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2015-2005. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד אדום) נשאר ברמה של 5% בדומה לשנים קודמות.
טבלת ההוצאה לפי מגזר מבצע
הוצאה שוטפת לבריאות לפי סוג שירות (ללא השקעות בבנייה וציוד)
התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) לפי סוג השירות מראה, שבשנת 2014 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר היוותה 36% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת היוותה 43% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים היוותה 13% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נשארו ברמה של 4%, כמו בשנים הקודמות. הוצאות מינהל כוללות מינהל ממשלתי ותשלום דמי ניהול של ביטוחים פרטיים.
טבלת ההוצאה לפי סוג שירות
השוואה בינלאומית
השוואה לארצות OECD לשנת 2016 מראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.2%) היה נמוך מאשר ממוצע ההוצאה לבריאות במדינותOECD (9.0%), ובמיוחד מארה”ב (17.2%). יחד עם זאת, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ”ג בישראל, היה גבוה יותר מאשר ב-8 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה, בלטבייה ובמקסיקו (6%-4%).