יו"ר מועצת שומרון, גרשון מסיקה: לקח ההתנתקות הוא הצורך בבנייה וגידול מספר התושבים כך שכל הוזי התנתקות נוספת יבינו שהדבר בלתי אפשרי.
לקראת כנס הפתיחה לסדרת ימי עיון בנושא ההתנתקות אומר היועץ האסטרטגי אייל ארד: הלקח מההתנתקות הוא נכונותו של העם לתמוך במהלכים מרחיקי לכת אם רק יזהה בראשו מנהיגות נחושה ועניינית.
כנס אקדמי ראשון מסוגו יתקיים ביום חמישי הקרוב (27.2) באוניברסיטת אריאל ובו תידון סוגיית המהלכים שקדמו לתהליך ההתנתקות והנסיגה הישראלית מגוש קטיף וישובי צפון השומרון.
הכנס שיתקיים תחת הכותרת 'ההתנתקות והתקשורת' יפתח שורת כנסים שעיקרם חקר ההתנתקות על פניה השונים ויעסוק בממדים התקשורתיים וההסברתיים הנוגעים למהלך הדרמטי אותו חוותה מדינת ישראל בקיץ 2005.
בין הדוברים יהיה גם היועץ האסטרטגי ואיש יחסי הציבור אייל ארד, מי שהוביל את הקמפיין ההסברתי לקראת מהלך ההתנתקות. לקראת הכנס מספר ארד כי הלקח המרכזי של המהלך כולו הוא בעיניו הקביעה שהעם בישראל יתמוך בצעדים מדיניים מרחיקי לכת, גם כאלה הכוללים ויתורים כואבים, במידה ויחוש שעומדת בראשו מנהיגות נחושה הפועלת משיקולים ענייניים, רואה לנגד עיניה את טובת המדינה ואינה מונעת משיקולים פוליטיים.
בכנס עצמו יציג ארד את הדרכים בהן לתפיסתו "ניתן לגייס באמצעים תקשורתיים ושיווקיים את תמיכתו של הציבור ברעיון מדיני שמטבעו הוא מורכב ומופשט ומטבע הדברים לא ניתן לפרוס בפני הציבור את מכלול השיקולים המובילים למהלך. בכלל זה מדובר בניתוחי מצב ביטחוניים ושיקולים מורכבים שלא תמיד ניתן לספר לעם את כולם".
ארד מוסיף ומציין כי לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל הוכח פעם אחר פעם כי דעת קהל לא עצרה מהלכים מדיניים מרחיקי לכת. בהקשר זה הוא מזכיר את תכנית החלוקה שהתקבלה על ידי בן גוריון, את הנסיגה מסיני בשנות החמישים ועוד. להערתו גם אם תציג ממשלת ישראל הסדר מדיני שמשמעותו פינוי של 97 אחוזים מיהודה ושומרון "הציבור בסופו של דבר יתמוך אם ישתכנע שלפניו מנהיגות נחושה ואחראית".
ארד מחדד את דבריו ומעריך כי גם פינוי חד צדדי שאינו כולל הסכם שלום יזכה לתמיכת הציבור, "זה אפשרי גם אם זה יעבור באופן מעט קשה יותר", הוא אומר ומוסיף כי "הפרמטר המשפיע הוא איכות המנהיגות ולא התנאים".
עם זאת סבור ארד כי נתניהו יצטרך להתאמץ מעט יותר מקודמיו שעמדו בצמתי הכרעה משמעותיים. זאת מאחר וחסר לו הרקע הביטחוני שהיה לקודמיו, רקע שהשרה בציבור הישראלי תחושה שיש לו על מי לסמוך, "כך היה לרבין לפני אוסלו, כך לברק ערב הנסיגה מלבנון וכך לשרון ערב ההתנתקות. לנתניהו אין את הרקע הביטחוני שהיה להם ולכן הוא יצטרך להשתמש באמצעים שיווקיים משמעותיים יותר".
באשר למהלך ההתנתקות עצמו סבור אייל ארד כי מדובר במהלך מוצדק גם אם כזה שלא היה הכרחי ומהלך שבפועל הוכיח את עצמו שכן בזכותו ניתנה לצה"ל יד חופשית לביצוע שני מבצעים גדולים ברצועה. לדבריו די במחשבה על איום הטרור העזתי כאשר המתיישבים מצויים ברצועה כדי להבין שבפחות מאוגדה וחצי לא ניתן היה להתגונן מפניו. לסוגיית הביטחון מוסיף ארד ומציין את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם מצרים ואת מפת הדרכים כהישגים מדיניים שהושגו בזכות מהלך ההתנתקות. באשר להברחות הנשק ולהתגברות החמאס הוא קובע כי שני אלה היו עוד קודם להתנתקות.
מנגד יופיע בכנס גם ראש מועצת שומרון, עו"ד גרשון מסיקה, הרואה בהתנתקות כסיבה לכך שבחר בקריירה הציבורית של ראש מועצה. "בעקבות הגירוש התקבעה אצלי התובנה שאנחנו צריכים לגדול ולגדול. אף אחד לא מדבר על גירוש באריאל כי היא גדולה ואני שמח שהצלחתי להגדיל את האוכלוסייה בשומרון בחמישים אחוז וזה עדיין לא מספיק. ככל שנהיה גדולים יבין כל מי שהוזה על התנתקות נוספת שהדבר בלתי אפשרי".
על תובנות ההתנתקות שאותן יחלוק במהלך הכנס מוסיף מסיקה ומספר: "המסקנה שלי היא הצורך להיאבק במגרש האמיתי, במגרש התודעה. למגרש הזה יש שני יסודות. האחד הוא פוליטי ומשום כך התפקדנו לליכוד ואנחנו מהווים קבוצה חזקה בתנועה, תנועה שהצליחה לשבץ את מועמדיה במקום גבוה ברשימה. היסוד השני הוא ההתמודדות מול האויב הגדול שהוא הבורות. העם והפוליטיקאים לא יודעים מה זה השומרון ולא היו בו. לכן קיימנו למעלה מ-700 ביקורים של קובעי מדיניות והבאנו לשומרון למעלה מאלפיים אוטובוסים של אזרחים להיכרות עם השומרון".
מסיקה יפרוס בכנס את מה שהוא מגדיר כ"הבומים התודעתיים" שאותם הוא מציב בפני המבקרים בשומרון וזאת כלקח ישיר מהכשל התודעתי שקדם להתנתקות. בין השאר כוללים ה"בומים" של מסיקה היכרות עם המרחק הקצר בין גוש דן לשומרון ואזור אריאל, תצפית באזור ברקן ממנה נראית כל שפילת החוף כפרוסה על כף היד, ביקור במפעלי תעשייה בהם אלפי עובדים יהודים ופלשתינים אלה לצד אלה ותצפית המגלה את מתניה הצרים של מדינת ישראל מהירדן שבמזרח ועד הים התיכון. "כל בר דעת מבין שמי ששולט בשומרון יקבע אם מטוס ימריא בנתב"ג ואם ילכו בשקט בכפר סבא ובנתניה", אומר מסיקה.
עוד יישאו דברים בכנס: דני סימן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית לשעבר; יוסי אלוני, צלם מעריב בעבר; העיתונאי בועז ביסמוט; ברונו נוטה, מפיק בערוץ ABC; סגן ראש מועצת שומרון ותושב שא-נור בעבר יוסי דגן; דובר מועצת יש"ע לשעבריהושע מור יוסף; שי אטיאס, מנכ"ל המרכז לקשרי חוץ ודיפלומטיה ציבורית. דברי ברכה יישא נגיד האוניברסיטה, מר יגאל כהן אורגד.
יוזם ומנחה הכנס, ראש מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת, ד"ר רון שלייפר, מבהיר את יעדיו של הכנס כולו: "היעד הוא ניתוח רציונאלי ככל האפשר של התכנית לביצוע ההתנתקות, להבין איך מתכננים קמפיין בסדר גודל שכזה ואיך מוודאים שהוא אכן יבוצע כמתוכנן. אין כאן כוונה לעסוק בשאלת הלמה או בהאשמות כאלה ואחרות אלא בשאלת האיך".
"מדובר בידע חשוב עבור כל ישראלי באשר הוא ובראש ובראשונה למגורשים עצמם ואחריהם לתושבי יהודה ושומרון. כמי שעוסק בלוחה פסיכולוגית חשוב לי לדעת איך הקמפיין תוכנן ובוצע, לדעת מה היו ההנחות המקדימות של המתכננים, כיצד נערכו לתרחישים שונים, מה היו הדרכים והמקורות לשאיבת מידע לקראת ביצוע המהלך", מסביר ד"ר שלייפר.
הכנס יתקיים ביום חמישי (27.2) באודיטוריום השער באוניברסיטת אריאל. הכניסה חופשית