יפעת אריאליילדי בתי הספר והגנים חזרו לשגרת הלימודים ויחד עם החזרה לשגרה הם חווים את זיכרון תקופת ההסגר שנגרם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בארץ.
איך לעזור לילדים להשתלב בחזרה בשגרת החיים ולקחת יחד איתם את הטוב שכן חוו בתקופה בה היו נצורים בבתים, שוחחנו עם גולן נוטמן, מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי באריאל שנגע במספר נקודות מעניינות שמסוגלות להעניק לילדים את הכלים להם הם זקוקים דווקא בתקופה הזו.
“הילדים הגדולים מבולבלים, הקטנים עוד יותר. מצד אחד רצו מאוד לחזור לשגרה אך מצד שני, עדיין מוטרדים מההוראה לחבוש מסיכות במהלך שעות הלימודים. איך חוזרים ומתמודדים עם התקופה החדשה מבחינת הילדים וגם המורים?
“שלחנו להורים דף שמסכם את עשרת הדברות לחזרה ללימודים ולשגרה והכנו מצגת שתוכל לסייע. היה גם ניסיון לקיים הרצאה בנושא החזרה לשגרה, באמצעות זום. הורים מועטים נכנסו להרצאה שלא הוקלטה אבל אני אחדד את עיקרי הדברים.”
“כשאנחנו מתייחסים לשגרה בדרך כלל, אנחנו שואלים האם זה טוב או רע? כאן, השגרה היא מבורכת, חיכינו לה והתגעגענו אליה. יחד עם זאת יש כאן מעבר מאתגר, החזרה לשגרה היא בעצם שינוי נוסף. יש צורך להבין שחווינו משבר. יש את האמרה שמשבר בנוי משתי מילים, הזדמנות וסכנה בשפה הסינית. גם בעברית מדובר בשינוי חריף ומעבר מכריע ממצב למצב. זהו מעבר לא קל. גם במקרא ובתלמוד המעבר מסמל את הרחם או את הכיסא של היולדת, מצב שמצד אחד יש בו סיכוי לגדילה וצמיחה ומצד שני גם אתגר.”
צריך להבין אומר נוטמן , שמרבית הילדים יסתגלו לשגרה טוב יותר מהמבוגרים. מי שיהיה לו קצת קשה יותר הם דווקא הורים שמודעים יותר לסכנות וחוששים מגל שני וגם כי אנחנו יודעים שילדים בכלל מסתגלים מהר יותר למצבים.”
pixbay
“אנחנו צריכים לזכור כהורים כי המצב ודרך ההתמודדות בו אנחנו נמצאים יהווה דוגמא לילדים. צריך לזכור שהסטייט אוף מיינד שלנו עובר גם באופן לא מודע לילדים.”
עברנו התמודדות עם מצב לא מוכר וחופשה שגרמה לבלבול ולסימן שאלה גדול גם בנושא ההחלטות שהתקבלו. הרבה מן הסתם תוהים גם כעת האם החזרה לשגרה והסרת הסגר היא נכונה. ההתמודדות עם האויב הבלתי נראה, עדיין לא הסתיימה – בשונה ממצבים אחרים בו האויב הוא חיצוני ונראה. כאן המצב היה שחלק מהתסכולים יצאו על אנשים ואוכלוסיות מסוימות. כעס ותסכול רב יצאו לכיוון המורים. אלו אותם המורים שמקבלים כעת את הילדים בחזרה ויש צורך לתת בהם ובמסגרת אמון. כעת, יש צורך לתת בהם אמון שוב שישמרו על הילדים שלנו. אמנם כאן באריאל לא היו התקפות על מורים אבל אנשים שומעים בתקשורת את ההתנגחויות בנציגי המורים ולכן יש להתייחס להשפעה.
למדנו בתקופה הזו שכשאנחנו בבית אנחנו מוגנים ובחות אנו בסכנה, אך הסכנה לא חלפה ואומרים לנו לצאת החוצה ולהתמודד עם הסכנה. הכרזה של משרד הבריאות “שמפגשים עם אנשים הם סכנת חיים” היא אמרה קשה מאוד שעלולה להשפיע על החזרה לשגרה. במקביל לצורך שנוצר לקרבה בין האנשים , משהו שנוצר בעקבות הניתוק.
מצד שני , האמצעים הדיגיטליים הצילו אותנו מבדידות ואף גרמו לילדים להבין מהו הקשר הפיסי האנושי שחסר להם בתקופה הזו. הזום והמסך גרם לתקשורת שבלעדיו לא היינו יכולים לתקשר כלל.
הקרבה המשפחתית לטוב ולרע השפיעה על כל משפחה באופן שונה אך החזרה לשגרה היא דבר שיש להתמודד עמו כשבמקביל אנחנו לוקחים את הטוב והקרבה האיכותית שחווינו כתאים משפחתיים.
שעות השינה והקימה שהתרגלנו אליהם משתנות שוב וגורמות לאי נוחות. יכולנו להיות בבית ולא תמיד היה צורך להתלבש. היום צריך לקום שוב ולהתלבש. ולא להימנע יותר. לצאת מהבית ולסגל כללי הישרדות חדשים שהם לא הימנעות.
האתגר עכשיו, אומר נוטמן הוא לסגל את ההרגלים החדשים על מנת להגן על עצמי כשאני בחוץ ולא בבית. ההבדל בין פחד לחרדה מקבל כאן משקל חשוב. פחד הוא בריא וכך גם לחץ כשהם במינון נכון ומאוזן. יש צורך ברמה מאוזנת של לחץ ופחד בכדי לתפקד נכון אך כשהפחד והחרדה יוצרים מצב של חוסר באיזון הם משפיעים לשלילה.
“יש ילדים שתמיד התקשו במעברים, מן הסתם התקופה הזו תהייה להם קשה יותר ויש צורך משמעותי להכיל אותם. לעזור להם לבטא את הקושי ולתת אמון באחרים. ילדים שעברו חוויה טראומתית בזמן הקורונה, היו בבידוד או הכירו מישהו שחלה גם הם יזדקקו לתמיכה נוספת . ילדים שמתקשים חברתית נהנו מהניתוק שסימל זמן בו לא היו צריכים להתמודד עם החברה וכעת, יש להם צורך לחזור להתמודד ולכן יש להם רגשות מעורבים בנושא החזרה לשגרה.”
לסיכום ממליץ נוטמן לקיים שיחה משפחתית ולשאול מה היה לנו טוב בתקופת הקורונה, איך התקרבנו זה לזו כמשפחה ומה הדברים הטובים שחווינו כתא משפחתי. את הדברים האלו, יש לקחת יחד איתנו להמשך החיים, אומר נוטמן. בסופו של יום, מה שאנחנו כהורים נקרין ונשדר לילדים שלנו יתווה את דרך ההתמודדות שלהם עם החזרה לשגרה וגם עם האיום כלפי קיומו של גל שני שעלול לתקוף אותנו.
תוכן שיווקי
