שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר בכנס BDO, כי המטרה לעשות זאת בתוך 5 שנים. היום ממוקמת כלכלת ישראל ב-OECD במקום 21. שחר זיו, שותף מנהל BDO : על פי מדד SHIC של BDO ישראל נמצאת מאחור ביחס למדינות דומות לה מבחינת יכולתה למשוך השקעות אבי עוז, שותף וראש אשכול תעשיה ומסחר BDO: המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה פתח אתמול את כנס התעשייה השנתי של BDO וציין, כי היעד הוא להפוך תוך חמש שנים את כלכלת ישראל לכלכלה ה-15 מבחינת תוצר לאומי לנפש ב-OECD. היום תופסת ישראל את המקום ה-21.
"עד לפני 20 שנה החברות הגדולות בעולם במונחי שווי היו חברות אנרגיה. כיום החברות הגדולות במונחי שווי הן חברות הטכנולוגיה כמו פייסבוק גוגל ואמזון ובעולם החדש הזה מדינת ישראל היא שחקן מפתח. מדינת ישראל הפכה את השינויים הכלכליים הגלובליים מנטל ליתרון. הצלחנו להפוך כל חיסרון להזדמנות, המצב הביטחוני המאתגר הפך לתעשיות ביטחוניות מהחזקות בעולם, מחסור במים הפך לעודף במים".
לדבריו, "כלכלת ישראל נמצאת כיום במקום ה-21 אולם לאור קצב הצמיחה ושיעור הצמיחה וההשקעות שאנחנו מבצעים, תוך חמש שנים אנחנו צופים שנהיה הכלכלה מספר 15 בגודלה".
כהן ציין שורה של הישגים שרשמה לאחרונה הכלכלה הישראלית ובהם התחזקות היצוא הישראלי, שחרף התחזקות השקל עלה מתחילת השנה ב-6%. על פי הערכות כהן ב-2017 צפוי המשק הישראלי לחצות לראשונה את רף 100 מיליארד דולר ביצוא, כשבמקביל נהנה המשק משפל מתמשך בשיעור האבטלה.
כמו כן, במסגרת כנס התעשייה השנתי השיקה BDO את מדד ה- SHIC(Small High Income Countries) המשווה בין מדינות דומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה והתוצר לנפש בארגון OECD. מדובר במדינות החברות בארגון OECD, שאוכלוסייתן מונה בין 5 ל-20 מיליון נפש והתוצר השנתי שלהן לנפש הוא יותר מ-25 אלף דולר. על פי הממצאים היקף המועסקים בתעשייה דומה למדינות הנכללות במדד ועומד על כ-11%. עם זאת פריון העבודה בישראל ביחס למדיbות אלו הוא הנמוך ביותר. אחד הגורמים הבולטים הינו עתירות הון בתעשייה, לגביו הצביעה ההשוואה שישראל היא האחרונה בסגמנט זה ביחס למדינות דומות בארגון.
"לא מצליחים לחזק משמעותית את כושר היצור המקומי"
לדברי שחר זיו, שותף מנהל ב-BDO: "ממצאי מדד SHIC של BDO מצביעים על כך שישראל נמצאת מאחור גם ביחס למדינות דומות לה מבחינת יכולתה למשוך השקעות מאסיביות לתעשייה הישראלית. אנחנו מייצאים את הידע הרב שלנו למדינות רבות בעולם אולם לא מצליחים לחזק משמעותית את כושר היצור המקומי. טיוטת המלצות הוועדה לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית נוגעות במרבית ההיבטים ומצביעות על כיוונים נכונים אך להערכתנו יש צורך בהעצמת המהלכים באופן ניכר והגדלת המשאבים המוקצים לתוכנית בייחוד כיוון שהבשלתם של חלק מן המהלכים לוקחת זמן רב. כמו כן, כמובן שהמבחן הכי חשוב הוא ביישום שכפי שהוכח בעבר אין להקל בו ראש".
"משקל התעשייה בישראל ירד מ-16% ל-13%"
חן הרצוג, שותף והכלכלן הראשי של : BDO"בחמש השנים שחלפו משקל התעשייה בישראל ירד מ-16% ל-13%, במגמה הפוכה למצב באיחוד האירופי שאימץ תוכנית להגדלת משקל התעשייה ל-20%. הבעיה המרכזית של התעשייה בישראל היא פיריון נמוך בשל עתירות הון נמוכה והתדרדרות מתמדת בשיעור ההשקעות. נתוני 2016 הראו לכאורה על גידול בהשקעות, אך מדובר בהשפעה חד-פעמית של הקמת מפעל אינטל, ונתוני 2017 מראים על המשך התדרדרות בהשקעות בענפי המשק. לישראל יתרון יחסי לפיתוח תעשיות עתירות הון ואנרגיה, אך לצורך כך נדרשת מדיניות ממשלתית לעידוד השקעות הון ומשיכת חברות עוגן בינלאומיות להשקעות ענקיות, כפי שנעשה במקרה של אינטל. זה מרכיב מהותי שחסר בהמלצות ועדת לחיזוק התעשיה".
"חדשנות חשיבתית"
אבי עוז, שותף וראש אשכול תעשיה ומסחר ב-BDO: "המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן, המפעלים חייבים להבין כי אם לא יפנימו את עקרונות החדשנות ויפעלו במהירות לאורה, לא תתאפשר יכולת תחרותית ואף שרידות. חדשנות חשיבתית רלוונטית הן למודל הפיננסי, תהליכי העבודה, טכנולוגיה, חוויית לקוח ומוצר. המדינה בתמיכת שר הכלכלה והתעשייה מובילה קו חדשני לקידום החדשנות אמנם לא בקצב, במינון ובהיקף המתאים, אך עם זאת המוכוונות ישנה".
"אופטימי באשר לתוכנית נטו לתעשייה"
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "עם בוא השנה החדשה, אני אופטימי באשר לתוכנית נטו לתעשייה. גם במשרד האוצר מבינים שמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הוא התעשייה, ועל מנת לעזור לה לגדול, יש לחזק את כושר התחרות שלה- עם יעדי צמיחה ברורים. אנחנו שואפים להחזיר את הצמיחה בישראל לכ-6%, כאשר היצוא אחראי לחצי מצמיחה זו. חיזוק התעשייה אפשרי רק על ידי השקעה בחינוך טכנולוגי, הגדלת ההשקעות בתעשייה, העדפת תוצרת כחול לבן והכנסת שינוי בחוק לעידוד השקעות הון, כך שיעודד תעשיינים קטנים שעדיין לא מייצאים, להתחיל לייצא".