מגמת הירידה בהיקף האשראי במשק החלה משנת 2005. בניגוד לסך החוב במשק, המחושב מנקודת המבט של הלווה, האשראי במשק מחושב מנקודת המבט של המלווים
במחצית הראשונה של 2015 נמשכה מגמת הירידה בהיקף האשראי באחוזי תוצר, וזו הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר משנת 2000 כאשר האשראי באחוזי תוצר הסתכם ב-182 אחוזי תוצר (והחוב ב- 177 אחוזי תוצר). מגמת הירידה בהיקף האשראי במשק החלה משנת 2005.
סך החוב והאשראי במשק הישראלי (באחוזי תוצר)
מן הראוי לציין, כי בניגוד לסך החוב במשק, המחושב מנקודת המבט של הלווה, האשראי במשק מחושב מנקודת המבט של המלווים, הכוללים את הבנקים, הגופים המוסדיים, חברות כרטיסי האשראי (חכ"א), תושבי חוץ, הממשלה (אשראי מכוון למגזר העסקי ולמשקי הבית) ומשקי הבית. הפערים בנקודת המבט באים לידי ביטוי בשני ממדים:
- החוב כולל בתוכו גם את החובות המסופקים של המערכת הבנקאית, בעוד שבנתוני האשראי מנכים את החובות המסופקים.
- חישוב החוב באג"ח מחושב על בסיס ערך נקוב מתואם (ערך "צבירה") בעוד שהאשראי באג"ח מחושב לפי שווי שוק עבור אג"ח סחיר ולפי שווי הוגן עבור אג"ח לא סחיר, וזאת מחמת העובדה שאג"ח לא סחיר לא נסחר בשוק וממילא אין לו שווי שוק.
כאשר בוחנים את נתוני החוב והאשראי, במחירים קבועים, רואים כי החל מתחילת 2015 נרשמה התייצבות ברמת החוב, בעוד שהיקף האשראי ירד ב- 2.4 אחוזים במהלך החודשים פברואר – יולי 2015.
נתוני האשראי לפי מגזרים
בחינת נתוני האשראי לפי המגזרים המלווים (באחוזי תוצר) מצביעה על ירידה בהיקף האשראי הבנקאי ב- 15 השנים האחרונות, כאשר בשנים 2015-2005 נרשמה אף ירידה חדה של למעלה מ- 10 אחוזי תוצר. בתקופה זו (2015-2005) נרשמה ירידה חדה גם באשראי מתושבי חוץ (כ- 15 אחוזי תוצר) ובאשראי הממשלתי (כ- 7 אחוזי תוצר, לכדי 2 אחוזי תוצר בלבד).
החל מסוף 2005 נכנסו חברות כרטיסי האשראי לתחום האשראי, אולם הן לא הצליחו לתפוס נתח שוק משמעותי, והיקף האשראי שהן נותנות נותר נמוך יחסית (פחות מאחוז מכלל האשראי במשק נכון לסוף הרבעון השני של 2015).
האשראי שניתן על ידי הגופים המוסדיים רשם ירידה בין השנים 2005 ל- 2010, אולם בשנים האחרונות התייצב האשראי הנ"ל ברמה של כ- 55-53 אחוזי תוצר. מנגד, האשראי שניתן על ידי משקי הבית רשם גידול משמעותי (כ- 10 אחוזי תוצר) בשנים 2010-2005, אולם מאז מצוי רכיב זה במגמת ירידה.