שום יזם לא הגיש הצעה לבנות בתי מלון ברמה העממית במכרז של רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות. משרד התיירות: "תוצאות מכרז הקרקעות ממחישות את הצורך ברפורמות". נדחתה גם הקריאה השנייה ושלישית בכנסת בהצעת החוק להכיר במלונות כתשתית לאומית
נכשל המכרז להקמת בתי מלון עממיים שפרסמו רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות, מאחר ושום גורם לא נענה לקריאה. כשנפתחה שלשום בערב תיבת המכרזים היא הייתה ריקה. כך אישרו במשרד התיירות. נדחתה גם הקריאה השנייה ושלישית בכנסת בהצעת החוק להכיר במלונות כתשתית לאומית (המכונה חוק לוין).
הפתעה – תיבת המכרזים הייתה ריקה
המכרז להקמת בתי מלון עממיים פורסם לראשונה בדצמבר 2015 על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות, כולל רכישת זכויות חכירה לחמישה מגרשים ביעוד למלונאות בפריסה ארצית לטובת הקמת בתי מלון עממיי, כשהכוונה הייתה למשוך יזמים מהארץ ומחו"ל. מאז אותו מועד הוא נדחה כמה פעמים ושלשום בערב כאשר פתחו את תיבת המכרזים הופתעו למצוא אותה ריקה – שום גורם לא נענה לקריאה להגיש הצעות להקמת מלונות עממיים.
רעיון בתי המלון העממיים
במסגרת מדיניות משרד התיירות להוזלת הנופש, הועלה רעיון, שנתמך על ידי שר התיירות יריב לוין, להוסיף להיצע המלונאי בארץ חדרי לינה ברמה עממית, כדי ליצור תחרות במחירי הלינה. לדעת משרד התיירות המכרז התאים למגמה עולמית במלונאות, לפיה רשתות בינלאומיות כמו הילטון וקרלטון למשל, מקימות רשתות ללינה זולה יותר. בעולם יש מאות רשתות זולות של מלונות, ובמשרד מקווים שהמכרז יעורר עניין בינלאומי בכניסה לפעילות בישראל", נמסר בזמנו ממשרד התיירות.
על פי המכרז, שכשל בשלב זה, בתי המלון אמורים היו להיבנות באילת – 150 חדרים בשכונת המאפיה, במצפה רמון – 100 חדרים ברובע הבשמים, בים המלח – 300 חדרים בעין בוקק, בקריית גת – 100 חדרים בכניסה הצפונית ובנצרת – 250 חדרים בכניסה הצפונית. המכרז יועד רק ליזמים שיקבלו המלצה של משרד התיירות. תחילה אמורים היו לחתום עם הזוכה במכרז 5 הסכמי פיתוח לתקופה של 5 שנים, ובעקבותיהם ייחתמו הסכמי חכירה ל-49 שנה.
השקעה הונית גבוהה
כאמור, ההיענות למכרז הייתה אפס. יתכן, כי הסיבה לכך היא שההשקעה ההונית בבתי המלון בארץ גבוהה מאוד ומאחר והוצאות המימון והפחת נוגסות מההכנסות עוד לפני שמשלמים את המסים הארנונות, הוצאות הכשרות והוצאות נוספות, מעדיפים היזמים לבנות בתי מלון ברמות גבוהות על מנת להפיק מהם יותר הכנסות. מה גם שבתי המלון הקטנים והעממיים בארץ בקושי שורדים.
הצורך ברפורמה
לאור זאת, יתכן, כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות ינסו לשווק שוב את הרעיון בתי המלון העממיים ולעודד יזמים לבנותם בישראל.
עיכוב נוסף בדרך להורדת מחירי לינה
גם הצעת החוק להכרה בבתי המלון כתשתית לאומית, שלא עברה במליאת הכנסת את הקריאה השנייה והשלישית, מהווה עתה גורם נוסף המעכב את דרכו של משרד התיירות להוזלת מחירי הלינה בארץ. לפי הצעת החוק הזאת – יוכרו בתי מלון כתשתית לאומית ויאושרו באופן מהיר וישיר בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). בנוסף, ועדות מקומיות עצמאיות יוכלו לאשר תוספת של עד 20% לזכויות הבניה של מלונות לטובת מגורים, מהלך אשר יפחית ליזם את הסיכון בפרוייקט, יגדיל את מקורות המימון שלו ויקצר את זמן החזר ההשקעה הראשונית ב-5 שנים.
לדעת המשרד התוכנית הזאת תביא לייעול, קיצור ופישוט משמעותי של הליכי תכנון הבניה של מלונות בישראל, הגדלה דרמטית של מספר חדרי המלון, תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור ובסופו של התהליך – להוזלה של כ-20% במחירי החופשות. אם חוק זה יעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לדעת משרד התיירות, בתוך כ-5 שנים יתווספו כ-15 אלף חדרי מלון בישראל, ובתוך 10 שנים כ-27 אלף חדרי מלון – דבר שיגדיל את התחרות בין בתי המלון ולהולזה במחירים עבור הצרכן.
בינתיים הצעת החוק להכרה בבתי מלון כתשתית לאומית לא עברה את אישור הכנסת, למרות שהממשלה וועדת הפנים של הכנסת אישרו אותה ולא נמצאו יזמים המוכנים לבנות בארץ בתי מלון עממיים. מה שמוכיח שהדרך להוזלת מחירי בתי המלון ארוכה ולא רואים את סופה.