בהתאם להצעת המחליטים, שהוכנה על ידי משרדי הכלכלה וראש הממשלה, יחל הליך אישורה של ההצעה בכנסת, כבר ביום רביעי הקרוב. כבר ב-1 לאפריל יעלה השכר ב-350 שקל. ההסכם מעורר אי שקט בקרב מעסיקים, בטענה שהשכר יעלה ובעקבותיו יהיו פיטורים
הממשלה אישרה הבוקר את חוק העלאת שכר המינימום, כפי שנקבע בהסכם שנחתם בשבוע שעבר בין הממשלה והסתדרות, מ-4,300 שקל ל-5,000 שקל, שהביאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה נפתלי בנט. על פי המתווה שאושר, שכר המינימום יועלה בשלוש פעימות ויגיע ל-5,000 שקלים ברוטו בחודש בינואר 2017. ההסכם יובא לאישור הכנסת והאופוזיציה התחייבה לתמוך בו.
בהתאם לסיכום שהתגבש בין סיעות הכנסת וארגוני המעסיקים והעובדים, אישרה הבוקר גם הממשלה את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום, שהוכנה והוגשה על ידי משרד הכלכלה, זאת לאחר שתזכיר החוק הופץ בשבוע שעבר להערות הציבור.
סוגיית חישוב 52% תדחה לאחר הבחירות
בעקבות הסיכום בין סיעות הכנסת, אישר היועץ המשפטי לממשלה, כי החקיקה להעלאת שכר המינימום, יכולה להתבצע גם בתקופת הבחירות. עם זאת, לא אישר היועץ המשפטי לממשלה, לעגן בחקיקה זו גם את השינוי הקבוע להעלאת הבסיס לחישוב שכר המינימום ל-52% מהשכר הממוצע. סוגיה זו תטופל לאחר הבחירות.
החוק המוצע נועד להביא להעלאה בשכר המינימום, בהוראת שעה, עד לסכום של 5,000 שקל ולהבטיח כי מההעלאה זו, ייהנו רק עובדים אשר, הלכה למעשה, שכרם נמוך משכר המינימום המוצע".
"איזון בין הצורך לבין קשיי המעסיקים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: אנחנו מחזקים את מדינת ישראל ואת כל שכבות האוכלוסייה בזה שאנחנו דואגים גם לשכר מינימום. אנחנו העלינו את שכר המינימום בפעם הראשונה ב-2011, אם אינני טועה לארבעת אלפים ושלוש מאות שקל, עכשיו אנחנו מעלים את שכר המינימום פעם נוספת לחמשת אלפים שקל. אני חושב שהדבר הזה משקף את הרצון שלנו לעזור לכל חלקי החברה, ואני שמח שהדבר הזה נעשה בהסכמה עם המעסיקים והעובדים. זה דבר חשוב למדינת ישראל ואנחנו בהחלט מתברכים בו".
שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר בישיבה כי: "היו מי שאמרו לדחות את זה לממשלה הבאה, אבל ל-700 אלף ישראלים אין זמן לחכות. כבר ב-1 לאפריל יעלה השכר ב-350 שקל ולאחר שתי פעימות נוספות – יגיע ל-5,000 שקל. להסכמה בין כל הגורמים בכנסת, נציגי העובדים והמעסיקים, חשיבות רבה בהבאת חוק המאזן בין הצורך האמיתי להעלות את שכר העובדות והעובדים לבין קשיי המעסיקים והמשק. הסכמה זו תמנע דחיה בקידומו של חוק בעל חשיבות כלכלית ואנושית גם יחד".
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס להחלטת הממשלה לאשר את העלאת שכר המינימום ואמר: "הממשלה נתנה היום תוקף סופי להסכמות שהושגו בין ההסתדרות לבין המעסיקים. החלטה זו מסייעת הלכה למעשה בצמצום הפערים החברתיים ובהפחתת חוסר השוויון בישראל. בעוד פחות משלושה חודשים 700 אלף משפחות יתחילו להרגיש בשינוי".
אי נחת בקרב המעסיקים
כבר לאחר שחתם צביקה אורן, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, ששימש גם נציג המעסיקים במו"מ מול ההסתדרות, לחתום על ההסכם שמעלה את שכר המינימום, הביעו תעשיינים מורת רוח מהחתימה על ההסכם. "בסוף יהיה שכר מינימום פנטסטי, אבל אנשים ישבו בבית כי הם פוטרו, אז מה התועלת?", הם שאלו וציינו כי העלאה תתחילה מהשכר הנמוך, אבל מטבע הדברים זה יצור שרשרת של תגובות שהשכר כולו יעלה. אחרים הגדירו זאת "חיסול ממוקד לחלק מהמגזר העסקי. אנחנו מדברים פה על אנשים בפריפריה, בתעשייה מסורתית".
גם הגדלת תעסוקת בעלי מוגבלויות על פי מפתח של 3% לכל 100 עובדים יצר התמרמרויות בקרב מעסיקים.
הדברים האלה היוו חלק מהקמפיין של שרגא ברוש, שהתחרה מול היו"ר בתפקיד צביקה אורן, לקראת הבחירות להתאחדות התעשיינים בתחילת החודש. זה כנראה עזר ושרגא ברוש ניצח את צביקה אורן וישוב לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים. ברוש קיבל 472 קולות לעומת 270 קולות לאורן ו-9 נמנעים. ברוש שימש בתפקיד זה עד לפני שלוש שנים במשך 7 שנים.
ברוש טען, כי אחד הדברים שמפריעים לו בהסכם העלאת שכר המינימום שחתם אורן עם ההסתדרות הוא ההצמדה של שכר המינימום לשיעור של 52% מהשכר הממוצע במשק, לעומת 47.5% כיום. לדבריו, המשמעות היא הוצאה של 10 מיליארד שקל בשנה יותר מאשר המצב הנוכחי.