סל הבריאות יקבל תוספת של 500 מיליון שקל בשנה החל מהשנה הבאה; בעלי דירה שלישית ישלמו מס בשיעור של 1% כשהסכום המקסימלי יהיה 18 אלף שקל; קצבת זקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה תגדל ב-350 מיליון שקל; תקציב המשרד לשיוויון חברתי יגדל ב-650 מיליון שקל
ממשלת ישראל אישרה פה אחד, לאחר דיון שנמשך יותר מ-20 שעות, את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2017 – 2018. גובה התקציב לשנת 2017 הוא 359.7 מיליארד שקל ולשנת 2018 376.7 מיליארד שקל. הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2016 ל- 2018 עומד על 8.3%, כאשר הגידול הריאלי לשנת 2017 הוא 5.2% לעומת 2016. יעד הגירעון יעמוד בשנים 2018-2017 על 2.9% מהתוצר.
יחד עם חוק ההסדרים שאושר גם הוא בממשלה, התקציב ב-2017 יהיה 454.1 מיליארד שקל וב-2018 התקציב יהיה 463.6 מיליארד שקל.
במרוצת המו"מ המרתוני הלילי עם השרים נפרצו מסגרות התקציב, מגידול של 9 מיליארד שקלים כפי שתכנן האוצר לגידול של 16 מיליארד שקל ולכן הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף של 2% שהתבצע ב-2017, בנוסף לקיצוץ של 2 מיליארד שקלים שנקבע ל-2016.
בין הסעיפים שאושרו:
• סעיף ריבוי נכסים שלפיו ישלמו בעלי דירות שברשותם שלוש דירות ויותר מס בשיעור של 1% על כל דירה מהדירה השלישית ומעלה, כאשר הסכום המקסימלי יהיה 18 אלף שקל לדירה לשנה. בכך מקווים באוצר להגדיל את הכנסות המדינה בכ-800 מיליון שקל.
• סל הבריאות יקבל תוספת של 500 מיליון שקל בשנה, החל משנה הבאה לטובת הרחבת סל השירותים והתרופות המסופק לכלל הציבורי. במקביל, בוטלה כוונת האוצר להטיל מס על ביטוחי הבריאות הפרטיים והביטוחים המשלימים – מס שנועד לממן את הגדלת סל התרופות ב-200 מיליון שקל לשנה.
• תקציב משרד התיירות הוגדל ביותר מ-50% כשהתוספת היא 400 – 450 מיליון שקל. תקציבי המשרד מיועדים בעיקר לשיווק וליישום שני תוכניות – הקמת מלונות עממיים והכרה במלונות כתשתית לאומית.
• בשנים 2017 – 2018 יגדל תקציב המשרד לשווויון חברתי יגדל ב-650 מיליון שקל.
• תקציב התרבות יגדל בשנתיים הבאים ב-455 מיליון שקל
• תקציב משרד הרווחה יגדל ב-2017 ב-400 מיליון שקל וב-2018 בתוספת של 918 מיליון שקל
השלב הבא, בדרך לאישור התקציב וחוק ההסדרים, אמורים שני החוקים לעבור להכנה לחקיקה במשרד המשפטים ואחר כך הם יונחו בסוף אוקטובר על שולחן הכנסת עם פתיחת מושב החורף. על פי התכנון שני החוקים אמורים לקבל את אישור הכנסת עד סוף דצמבר.
להלן כמה מההצעות שאושרו בממשלה:
רפורמות צרכניות
רפורמה בתקינה – ההצעה פותרת מספר כשלים הנוגעים למכון התקנים, שמשפיעים באופן משמעותי על המשק. השינוי כולל צעדים לאיזון הרכבי ועדות המכון, ובתוכם הוועד הפועל והוועדות המקצועיות שעוסקות בתקינה וכן צעדים נוספים להגברת השקיפות בפעילות המכון. ההצעה תביא להתייעלות בפעילות המכון ותקטין את המעורבות של בעלי האינטרסים הדומיננטיים במשק בפעילות התקינה, שלעיתים משמשת כלי להגבלת התחרות, על ידי יצירת חסמים למתחרים קטנים ובינוניים מהתעשייה המקומית או מצד מוצרים מיובאים. על מנת לקדם את אימוץ התקינה הבינלאומית נקבע בהצעת החוק, כי סטיות מתקינה בינלאומית שהינן ייחודיות לישראל ידרשו את אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
הקלת היבוא של מוצרי החשמל – ההצעה צפויה להפחית את העלויות העודפות בהליך היבוא של מוצרי חשמל, ובכך לתרום לתחרות בשוק על ידי כניסת יבואנים קטנים ובינוניים, לצד הפחתה של רמת המחירים לצרכן. ההצעה תשנה את דרישות הליך הייבוא של מוצרים אלה תוך הגברת הפיקוח והאכיפה בדרכי השיווק ואימוץ מודל רגולטורי הנהוג באירופה, בהתאמה לצרכי השוק הישראלי. בנוסף הוחלט על התאמת התקנים והדרישות הרגולטוריות של המשרד לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים, לנהוג במדינות המפותחות, במטרה להקטין את חסמי היבוא.
הגברת התחרות בענף הטואלטיקה והתמרוקים – ההחלטה תביא להפחתת הריכוזיות בשוק התמרוקים, וכן להפחתת הריכוזיות של רשתות השיווק המובילות בענף הפארמה. שוק התמרוקים מתאפיין בריכוזיות גבוהה במקטע הייצור והייבוא. נתח השוק של שלושת היצרנים והיבואנים הגדולים במוצרים כגון: דאודורנט לנשים ותכשירי שיזוף, נע בין 66% ל-96%. על מנת להפחית את הריכוזיות יקודמו מספר הקלות רגולטוריות אשר יביאו לקיצור פרק הזמן הדרוש לאישור תמרוקים ספציפי, להסדרת היבוא המקביל ולהפעלת מערך פיקוח בשוק התמרוקים המבוסס על מודל ניהול סיכונים, כמקובל במדינות המפותחות, תוך שמירה על בריאות הציבור.
הוזלת תחום התקשורת – הרפורמה המוצעת תגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, דבר שיוביל להפחתת המחירים לצרכן ולהגברת הפיתוח של תשתיות תקשורת מתקדמות לרווחת כל הציבור והמשק. שינויים אלו יביאו להפחתת העלות לפריסת רשת ולקיצור משך זמן הפריסה ובכך יפחיתו את הסיכון הרב עבור חברות התקשורת, הן בעלות התשתית והן חסרות התשתית.
הגברת התחרות בתחום הגפ"מ – הרפורמה תקל משמעותית על צרכנים לעבור בין ספקי הגז השונים וכן תסייע לספקי גז קטנים להתבסס במשק. כיום, על מנת לעבור בין ספק גז אחד לשני נדרשת חתימה בכתב של 51% מבעלי הדירות. כך, פעמים רבות לא מצליחים הדיירים לעבור לספק גז זול יותר בגלל קשיים טכניים. במסגרת ההצעה ישונה מנגנון הבחירה כך שיידרש רוב של בעלי הדירות המגיעים לאספה הכללית של דיירי הבניין. תשלום העודף השנתי אשר משלמים משקי הבית בשל חוסר התחרויות מוערך בכ-400 מיליון שקל בשנה.
רפורמות בתחום התחבורה
קידום תחבורה שיתופית – במסגרת שירות זה שיינתן באמצעות המוניות המיוחדות, יוכלו נוסעים לשתף את נסיעתם עם אחרים הנוסעים ליעדים סמוכים, וכך לחסוך בעלויות הנסיעה מבלי לפגוע ברווחיות הענף. נוסף להורדת המחיר לצרכן, השירות יגדיל את כדאיות השימוש במונית ביחס לשימוש ברכב הפרטי וכך יביא להפחתת הגודש בדרכים. על מנת להבטיח שירות איכותי ואמין לצרכן, השירות יינתן בהזמנה מראש בלבד (ללא איסוף מהרחוב), כאשר מציע השירות יחויב להציג לנוסע את המחיר המשוער שהיה נדרש לשלם עבור נסיעה מיוחדת ליעד המבוקש על ידו, את מועד איסופו וזמן הנסיעה המשוער. מחיר הנסיעה השיתופית יהיה נמוך משמעותית ממחיר נסיעה מיוחדת.
פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית – התכנית כוללת יציאה לביצוע החל מהשנה הבאה של 2 קווי רכבת קלה נוספים בתל אביב (סגול+ירוק), קו רכבת קלה חדש נוסף בירושלים (ירוק), הארכה והוספה של קווי המטרונית בחיפה, קו רק"ל חדשני בין נצרת לחיפה ומסילת רכבת כבדה אלטרנטיבית למסילת החוף.
רפורמות בתחום הפיננסי
הגברת התחרות באשראי קמעונאי – ההצעה תתאפשר הקמתן של אגודות אשראי וקופות גמ"ח שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותים פיננסים שונים כגון: שירותי אשראי, חסכון חשבון עו"ש בבנק, הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות נירות ערך ועוד. ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים ולעודד כניסה של אגודות אשראי לשוק. עד כה התקשו אגודות חדשות להתמודד עם חסמי הכניסה הרגולטוריים ואילו במסגרת ההחלטה צפויים חסמי הכניסה לרדת באופן משמעותי. כך לדוגמה, ההון העצמי המינימלי שדרוש לאגודה צפוי לרדת מ-75 מלש"ח ל- 3 מלש"ח בלבד. עוד קובעת ההחלטה כי נותני אשראי חוץ בנקאים יוכלו להציע מוצר נוסף – מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס ובכך לפתוח מגזר זה לתחרות.
הגברת התחרות באשראי באמצעות הסדרת פלטפורמות P2P – חברות P2P הינן פלטפורמות טכנולוגיות המפגישות בין לווים למלווים כך ששני הצדדים יכולים ליהנות מהעסקה. חברות אלו פועלות כבר כיום ומספקות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית במתן אשראי, אלטרנטיבה שצרכנים רבים נהנים ממנה כבר כיום. החלטת הממשלה מסדירה את התחום וקובעת כללים להגנה על המשקיעים ולווים בפלטפורמה זו.
רפורמות בתחום הדיור
כלים רגולטורים, מימוניים ותכנוניים להגדלת היצע הדיור – לאור מדיניות הממשלה בתחום הדיור ולקראת התכנית הכלכלית לשנים 2018-1017 נערך מיפוי של התחומים שבהם נדרשים שינויים אשר לא בוצעו עד כה, או תחומים שבהם נדרשות פעולות נוספות על מנת להביא להגדלת היצע הדיור. לאור תוצאות מיפוי זה מובאים כעת צעדים אשר יאפשרו להגדיל את היצע הדיור באמצעות ייעול ההליכים התכנוניים והרגולטוריים הכרוכים בהגדלת היצע הדיור. הצעדים הינם: שכלול מנגנון הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתכניות תכנון ובנייה, ייעול רגולציה בחוק התכנון והבנייה וייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל.
ייעול פעילות הפיתוח ודמי פיתוח רוחביים – במסגרת ההצעה נקבע כי במקום ההליך הסבוך של קביעת אגרות והיטלי פיתוח תשתיות ברשויות המקומיות, ייקבעו תעריפי פיתוח ברמה הארצית כתלות בנתונים טופוגרפיים ובנתוני הצפיפות. צעד זה צפוי לאפשר בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות באמצעות קידום פיתוח תשתיות. קביעת דמי פיתוח ארציים, המשקפים נאמנה את עלויות הפיתוח בפועל, תוביל לקידום פיתוח תשתיות לבנייה חדשה, אשר תאפשר בתורה בנייה של יחידות דיור נוספות.
ייעול פעילות הממשלה לבניית מוסדות ציבור – כיום, הממשלה מקצה מוסדות ציבור באופן מבוזר בין המשרדים השונים. מצב זה יוצר כפל תקצוב, ניצול לא נכון של קרקע, עודף ברשויות מסוימות וחוסר באחריות. על פי ההצעה, תוקם ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשר תתאם את פעולות הממשלה בנושא הקצאת מבני ציבור. כמו כן, יוקם צוות אשר יבחן את יישום הקצאת מבני ציבור במכרזי שותפות פרטית-ממשלתית (PPP).
הסרת חסמים לבנייה חדשה ולייעול פיתוח התשתיות ברשויות המקומיות – במסגרת ההצעה נקבע כי במקום ההליך הסבוך של קביעת אגרות והיטלי פיתוח תשתיות ברשויות המקומיות, ייקבעו תעריפי פיתוח ברמה הארצית כתלות בנתונים טופוגרפיים ובנתוני הצפיפות. צעד זה צפוי לאפשר בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות באמצעות קידום פיתוח תשתיות.
רפורמה במשק הביוב – הרפורמה נועדה לטפל בכשלים רגולטורים והעדר יעילות כלכלית הנובעים מראיה מקומית צרה של בעלי האחריות על טיפול בביוב. כיום הטיפול בביוב נעשה בראיה מקומית ולא אזורית, אף שהביוב הינו עניין תשתיתי, חוצה רשויות, המחייב ראייה אזורית- מרחבית, שתיתן מענה ראוי ובר קיימא. מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיתכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות.
צמצום פערים:
רווחה
הגדלת סל הבריאות – הרפורמה המוצעת מגדילה את סל הבריאות בתוספת של 500 מיליון שקל בשנה, החל משנה הבאה לטובת הרחבת סל השירותים והתרופות המסופק לכלל הציבורי.
הגדלת השלמת הכנסה לקשישים – לאור הגידול ההולך ועולה במספר הקשישים בישראל ובמספר הזכאים לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, ולצורך שיפור רמת חייהם של קשישים בישראל, יוגדלו גמלאות השלמת הכנסה המשולמות למקבלי קצבת זקנה.
חיזוק החינוך הבלתי פורמלי לילדים מרקע חלש – תינתן תוספת תקציב בסך 155 מיליון ש"ח מדי שנה לטובת תכניות לצמצום פערים בדגש על חינוך בלתי פורמלי.
חיזוק יכולת הניהול העצמי של מנהלי בתי ספר – תורחב הגמישות של מנהלי בתי ספר כך שיתנו מענה פרטני לצורכי התלמידים, בעיקר בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש.
דמי אבטלה לעצמאיים – יישום המודל שגובש על ידי צוות שמונה לפי החלטת ממשלה, במסגרתו ישונו שיעורי דמי ביטוח לאומי לעצמאים בצורה דיפרנציאלית, במקביל להחלת חיסכון פנסיוני חובה ומתן אפשרות למשיכת חלקו במצבי אבטלה. זאת לצד מתן הגדלת ההטבות לחיסכון, על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה של העצמאים. יישום המודל יסייע ליצירת רובד חיסכון חובה אשר ישמש את אוכלוסיית העצמאיים בתקופות הנדרשות.
הקטנת אי שוויון
ייעול שוק ההימורים החוקיים והקצאת הרווחים לציבור – שר האוצר יקבע בחקיקה ובהיתר מפעל הפיס הגבלות על היקף התקרות של הגופים, הגבלה על היקפו של גודל שוק ההימורים החוקיים, שינוי במנגנוני הקצאת הרווחים וכן קידום המלצות הצוות לבחינת ההסדרה של ההימורים החוקיים, לרבות ביטול של משחקים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה, ובקרה על תחום הפרסום והשיווק.
הגדרת פיצויים ככספי העובד וקביעת תקרה להטבות – החיסכון הפנסיוני של עובדים שכירים מורכב משלושה רכיבים שונים: הפרשת עובד לתגמולים, הפרשות מעסיק לתגמולים והפרשות מעסיק לפיצויי פיטורים. נכון להיום, בעלות העובד על הכספים שהופרשו על ידי מעסיק לקופת הגמל לקצבה בגין רכיב הפיצויים אינה ברורה. צו ההרחבה לפנסיה חובה קובע כי הכספים שהופקדו לרכיב הפיצויים שייכים לעובד והמעסיק אינו רשאי לקבלם בחזרה אלא במקרים קיצוניים של פיצויים ללא פיטורין. הצעת ההחלטה נועדה להפחית את הטבת המס שלפיה רכיב פיצויי הפיטורים לא הוכר כהכנסה חייבת וזאת ביחס ל-5% מהשכירים המרוויחים את השכר הגבוה במשק וזאת רק על רכיב השכר המבוטח העולה על שלוש פעמים השכר הממוצע במשק. בנוסף, קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-680 מיליון שקל משנת 2017 ואילך.
חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית – סך הארנונה שהממשלה משלמת מדי שנה בגין נכסיה עומד על סכום של כ- 850 מיליון שקל. הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות על בסיס מיקום הנכס, כך שמרבית הכספים מועברים לרשויות החזקות בהן נמצאים הנכסים אשר בבעלות המדינה. תשלום על בסיס מיקום הנכס לא מאפשר סיוע ישיר לרשויות הנזקקות לכך, במידה ולא קיימים בהן נכסי מדינה. כעת בעזרת הרפורמה המדינה תעביר את הכספים לקרן, שתקצה סכומים אלו לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום, כך שתתגבר התמיכה ברשויות הזקוקות לכך.
צמצום פערים במערכת המס
הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים – ביצענו הפחתה רוחבית של נטל מס ההכנסה על ידי ריווח מדרגות המס, באופן שמיטיב בעיקר עם העובדים בעלי השכר הנמוך והממוצע, כאשר בעלי השכר הגבוה ישלמו יותר באופן יחסי.
השוואת תנאי המיסוי לקיבוצים – השוואת אופן מיסוי ותשלום דמי הביטוח הלאומי של הקיבוצים המתחדשים בדומה לשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכן הסדרת תשלומי הביטוח הלאומי בקיבוץ השיתופי. התיקון צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי הביטוח הלאומי בכ- 500 מיליון שקל בשנה.
חברות ארנק – תיקון פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין, כן שייסגרו פרצות המס הקיימות המאפשרות ליחידים להשתמש במנגנון של רישום כחברה לשם הימנעות משתלום מס אמת.
צמצום ההון השחור – התיקון נועד בכדי להסדיר פרצות מס ותהליכי עבודה של רשות המיסים כולל חוקי המס שונים. החוק יטפל בין היתר בנושא חישוב ערך המלאי בענף היהלומים, קביעת חובת רישום תיעוד ודיווח על פעילותם הגלובלית של תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל.
מס ריבוי נכסים – יוטל מס שנתי על בעלי דירות מגורים שלהם שלוש דירות ומעלה, בעד כל אחת מהדירות החל מדירה שלישית. ההחלטה צפויה להביא לגידול בהכנסות בהיקף של כ- 800 מיליון שקל. ההצעה צפויה לצנן את ביקוש המשקיעים לדירות והיא חלק מאסטרטגיה כוללת של שר האוצר לטיפול בשוק הדיור.
הגדלת הצמיחה והפריון
הפחתות מסים
הפחתת מס חברות – לצורך הגדלת ההשקעות ועידוד הצמיחה במשק הפחתנו את מס החברות, שעומד כיום על 25%, בשני אחוזים; החל משנת 2017 יעמוד שיעור המס על 24%, והחל משנת 2018 יהיה 23%.
מסלול לקידום היי טק ומשיכת השקעות לישראל – ההצעה קובעת שיעורי מס חדשים אשר יטיבו עם חברות שיפתחו וירשמו קניין רוחני בישראל, ובכך בעצם פועלת במטרה לתמרץ את תעשיית ההייטק בישראל. רישום קניין רוחני בהיקפים גדולים בישראל יתרום להצמחת התעשייה עתירת הידע ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים מתעשייה זו. לפי התכנית, חברות הייטק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ- 10 מיליארד שקלים ייהנו ממס חברות של 6% על ההכנסות המיוחסות לקניין הרוחני. חברות קטנות יותר, ייהנו משיעור מס של 12% (לעומת 25% מס החברות המלא). כמו כן, מס המיוחס לדיבידנד שנמשך לחברת האם (ולא למחזיק מניות פרטי) הנובע מהקניין הרוחני יירד לשיעור של 4%. מס רווחי הון בעת הוצאת קניין רוחני מישראל לחברה קשורה יהיה זהה למס החברות. שיעורי מס אלה יחולו רק על חברות שיפתחו את הקניין הרוחני בישראל או ירשמו בישראל את הקניין הרוחני שפותח בישראל בעבר. חברות שלא ירשמו בישראל את הקניין הרוחני, ימשיכו לשלם את שיעורי המס הקבועים בחוק.
תמריצים למעבר לגז טבעי – מטרת התכנית היא להקטין את התלות של משק התחבורה בישראל בנפט המיובא, ולהגדיל את השימוש בגז המקומי. המעבר לגז טבעי יסייע בעידוד השקעות ופיתוח מאגרי גז, יביא להפחתת זיהום האוויר המקומי ולצמצום פליטות גזי חממה, יגדיל את הכנסות המדינה מרווחי יתר ותמלוגים וכן יסייע בהקטנת התלות המשקית בנפט. במסגרת התכנית הוחלט על הענקת הטבות רבות לכלי רכב אשר עוברים לשימוש בגז טבעי, הפנמת ההשפעות החיצוניות הנובעות מהשימוש בדלקים במס הבלו, תוך מתן הטבות במס הבלו על גז טבעי דחוס כדי לסייע להסרת חסמי ינוקא לחדירת תחליפי נפט לשוק, וכן על תכנית מענקים להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי אשר תקודם על ידי משרד האוצר ומשרד האנרגיה.
רגולציה ועשיית עסקים
הסמכת מכוני בקרה לרישוי עסקים – ההצעה מפחיתה רגולציה לרישוי עסקים בתחומי התכנון והבניה ואישורים נדרשים על ידי משרדי הממשלה לצורך קבלת רישיון עסק. במסגרת זו תבוטל חובת אישור כיבוי אש מסוגי עסקים רבים והיא תתחלף בהתחייבויות עצמיות כמקובל בענף. בנוסף גובשו הקלות בהליך רישיון העסק בעירייה וזאת בין היתר באמצעות הסמכת מכוני בקרה שיוסמכו על ידי שר הפנים לטובת בדיקת תנאי אישור להשגת רישיון עסק, עבור סוגי עסקים לגביהם נקבע מפרט אחיד.
חבילת צעדים להקלה על רישום נכס: אישור מקוון מרשות המיסים לטאבו, קבלת אישור לטאבו מיד עם התשלום – ההצעה, שנועדה להקל את הנטל הרגולטורי, תביא להפחתת הבירוקרטיה בהליך רישום נכס, יתאפשר הליך מהיר יותר בהוצאה לפועל, בבתי המשפט, ותתאפשר פתיחת עסק באופן דיגיטלי לכל הגופים. ההצעה מתמקדת בשלושה פרמטרים שיקלו על עשיית עסקים בישראל – פתיחת עסק, רישום נכס ואכיפת חוזים.
תמיכה בעסקים והעלאת הפריון
תמיכה בעסקי המסחר והשירותים להעלאת הפריון, עידוד המחקר והפיתוח בתעשייה המסורתית, תכנית לעידוד עסקים חדשים ותקציבים ניכרים לעידוד הייצוא, בדגש על יצואנים קטנים. כמו כן מכילה הצעת התקציב הפחתת מיסים משמעותיים לחברות הייטק. בנוסף כוללת העלאת התקציב כלי סיוע נוספים לעידוד המגזר העסקי. כמו כן משרד האוצר ימשיך להפעיל קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה אשר תעמיד הלוואות בהיקפים גדולים.
תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "התקציב כולל כמה צעדים חיוניים להגברת הצמיחה. קודם כל הפחתת שיעורי המס. הפחתת שיעורי המס גורמת לכך שאנשים ישקיעו, יזמים ישקיעו, עובדים יעבדו, אנשים יסתכנו כדי לייצר ערך. הם לא עושים את זה במס גבוה, הם עושים את זה במסים נמוכים והתוצאה היא הגדלת תקבולי המס, זה הדבר הראשון. הדבר השני זה הפחתת הרגולציה. הרגולציה חונקת את הכלכלה, אנחנו פותחים את הכלכלה. דבר שלישי – עידוד חברות טכנולוגיות בינלאומיות נוספות כדי שיבואו וישקיעו בישראל. אנחנו בכלכלה גלובלית, אנחנו מתחרים על הון, על ידע, על יזמות ואנחנו מעודדים יזמים וחברות טכנולוגיות המובילות והגדולות בעולם לבוא ולהשקיע בישראל. דבר רביעי – השקעה גדולה בתשתיות התחבורה הציבורית. כולכם נוסעים בכבישי הארץ, אתם רואים את השינוי העצום, אנחנו ממשיכים בו".
שר האוצר, משה כחלון: "יש לנו כלכלה חזקה ומתפתחת. בתקציב הקרוב יש מנועי צמיחה משמעותיים וגידול של מיליארדים בתקציבים החברתיים. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובשיקול דעת".
נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג: "יעדי הגירעון הועלו, למרות שבתקופה הנוכחית הסביבה הכלכלית דווקא תורמת להכנסות גבוהות ממסים ולכן לגירעון נמוך. הצורך בהעלאת יעד הגירעון נובע מהגדלה ניכרת של הוצאות הממשלה, הרבה מעבר לתקרת ההוצאות הנוכחית, אף שזו הועלתה בשיעור ניכר רק בסוף 2015. יעד הגירעון החדש צפוי להביא לגידול מתון אך מתמשך ביחס החוב לתוצר בשנים הקרובות, וחושף את המשק לסיכון של עליה ניכרת בגירעון וביחס החוב לתוצר אם ההתפתחויות המקרו-כלכליות יהיו פחות חיוביות, אפילו במעט, מאלו שמופיעות בתרחיש הבסיס של התחזית שעל בסיסה נבנה התקציב. זאת ועוד, חלק מהגידול בהכנסות ממיסים נישען על התפתחויות חריגות (עלייה חדה ברכישת מוצרים בני קיימא, ובפרט מכוניות, היקף עיסקאות בנדל"ן שעלולות להתברר כזמניות). העלאה זו של הגירעון בתקופה בה המשק קרוב לתעסוקה מלאה, עלולה לגרום לכך שהמדיניות הפיסקלית תתקשה בעתיד לתמוך בפעילות במשק דווקא בתקופות בהן התנאים יהיו פחות נוחים".
ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג: "תקציב המדינה החדש נראה כתוכנית לאומית להרחבת הפערים, העמקת העוני והמשך הפגיעה בחקלאות ובתעשייה הישראלי. הובטח לעם ישראל על ידי הממשלה כי התקציב הנוכחי יהיה תקציב הבשורה החברתי ובמקומו קיבלנו תקציב מיושן וארכאי הממשיך את מורשת תקציבי נתניהו".