המטרה: להגדיל את מספרם ב-40% במשך 6 שנים. לצורך כך יושקעו מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות. כמו כן יוכשרו מאות צעירים בקודינג בוטקאמפ – שהם תוכניות הכשרה אינטנסיביות וייעודיות להייטק
הממשלה החליטה היום להגדיל ב-40% את כמות הסטודנטים במקצועות ההייטק, במשך 6 שנים. לצורך כך יושקעו מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות בהגדלת כמות בוגרי האוניברסיטאות במקצועות הייטק, יוכשרו מדי שנה מאות רבות של צעירים בהכשרות ייעודיות להייטק והממשלה תפעל להבאת עובדים מיומנים מחו”ל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין, כי “ההחלטה מהווה תמריץ לענף ההייטק להגדיל את מספר המהנדסים והמדענים ולהגדיל משמעותית את מספר הבוגרים בחוגים הרלוונטיים באוניברסיטאות. אני מזכיר שהבעיה המרכזית שיש לנו בענף ההייטק היא לענות על הביקוש, ולצורך זה אנחנו צריכים כוח אדם מיומן ברמה הגבוהה ביותר”.
על מנת לשמר את היתרון היחסי הטכנולוגי של ישראל החליטה הממשלה להגדיל בצורה משמעותית את כמות העובדים המיומנים בהייטק במגוון אמצעים:
- הגדלת כמות הסטודנטים במקצועות ההייטק במערכת ההשכלה הגבוהה, עם דגש על האוניברסיטאות, ב-40% תוך 6 שנים.
- הכשרה של מאות צעירים מדי שנה בקודינג בוטקאמפ, שהם תוכניות הכשרה אינטנסיביות וייעודיות להייטק, כחלק ממגמה עולמית של פריחת ענף הכשרות זה. קודינג בוטקאמפ הוא פורמט ללימוד תכנות שהפך להיות פופולרי בארה”ב משנת 2012 במטרה להכשיר מפתחים מהר לתמוך בתעשיית הסטארטאפ המקומית. הפורנט כבר מוכר אצלינו זמן רב בצורת קורס התכנות של ממר”ם (בסמ”ח). במקום ללמוד תואר בכמה שנים, מתמקדים בתוכן הרלוונטי ביותר לעבודה כמפתח ולומדים אותו במשך כשלושה חודשים. הפורמט הוכח כמוצלח ותוך שנים ספורות צמחו מאות בוטקאמפים כאלה בארה”ב ואירופה. בארץ, מחוץ לצבא התחום חדש יחסית אך גם מוכיר את עצמו כיעיל בהכשרת מפתחים לתוך התעשייה.
- קידום קבוצות בייצוג חסר בהייטק, כגון נשים, חרדים וערבים, במסגרת תכניות ייעודיות שיגדילו את שיעורם בהייטק.
- עידוד הגעת עובדים מיומנים מחו”ל להייטק הישראלי, הן ישראלים חוזרים וזכאי שבות באמצעות תכניות דוגמת “מסע” ופעילות של משרד העלייה והקליטה והן מומחים זרים אשר נדרשים לתעשייה.
כמו כן החליטה הממשלה להקים צוות בראשות מנכ”ל משרד הביטחון, שמטרתו לבחון דרכים למנף את השירות הצבאי על מנת להגדיל את כמות בעלי הפוטנציאל לעבודה בהייטק. צה”ל ידוע כגוף הכשרה מאוד רלוונטי (8200 ,ממר”מ וכו’) ונראה, כי קיים בו פוטנציאל משמעותי בלתי ממומש.
החלטת הממשלה גובשה על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בשיתוף פעולה עם ראש הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה, יו”ר הות”ת, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ועוד שותפים רבים ממשרדי הממשלה השונים.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון: “הכלכלה הישראלית עוברת שינוי דרמטי עם הגידול המהיר של סקטור ההייטק. ממדינה מוכת חובות עם כלכלה ידועת משברים, צומחת בישראל כלכלה חזקה ויציבה שמייצרת טכנולוגיות שמבוקשות בכל העולם. ההחלטה שקיבלה הממשלה היום נועדה להוסיף דלק לקטר ההייטק ולהסיר חסמים. התכנית מובאת בהמשך לעבודת מטה של הממשלה שזיהתה מחסור הולך וגדל בכוח אדם מיומן להייטק, אל מול הביקוש ההולך וגדל של התעשייה. התוצאה של מצב זה היא עליית שכר בהייטק, דבר שהולך ושוחק את התחרותיות בשוק הישראלי לעומת מדינות מתחרות בעולם”.
