המשמעות הכלכלית כאשר הפעילות המשקית במדינה נסגרת?

כאשר הפעילות המשקית במדינה נסגרת, יש צורך לפחות במאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדים כדי לעזור לכל הנפגעים והם רבים מאוד. אפשר להשתמש ביתרות מטבע החוץ בבנק ישראל, שהסתכמו בסוף חודש פברואר 2020 בסך 131.151 מיליארד  דולר. ואולי להגדיל גם את הגירעון בצורה מפוקחת

לאחר דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו הערב מתברר, שמי שלא חייב – שלא יגיע לעבודה. שחייבים לשמור על מרחק של שני מטר אחד מהשני, שכל מה שקשור לפעילות פנאי – ייסגר, לשמור על התקהלות של לא יותר מ-10 אנשים, לצמצם פעילות במפעלים, שמערכת החינוך מושבתת, כולל גנים ופעוטונים, טיסות מבוטלות תיירות נכנסת לא קיימת, נתב”ג כמעט ריק מנוסעים,  מלונות נסגרים, מצב חברות התעופה הישראליות רע מאוד, הבורסה צונחת ואם כל זה לא מספיק, השתוללה סערה באילת שגרמה לנזקים קשים לעיר. כל הנפגעים זועקים מרה ופונים לממשלה לעזרת חירום. הפאניקה שנוצרה מריצה ההמונים לסופרים והם מרוקנים את המדפים.

יש מחיר כלכלי בגין כל הישראלים שכבר בבידוד ולכל אלה שיכנסו בהמשך לבידוד או יושבתו בעקבות יציאה לחל”ת ופיטורין, וזה פוגע בעסקים קטנים ובינוניים, שלא יוכלו לעמוד בנטל.

10 מיליארד השקלים שהממשלה הקצתה לטיפול במשבר הכלכלי בשבוע שעבר –  מיליארד לבריאות, 8 מיליארד לעסקים, חברות ותיירות, מלאים וצרכים מיוחדים הם טיפה בים. יש צורך לפחות במאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדים. התעופה אמורה לקבל טיפול פרטני נפרד. גם הטיפול בה מוערך במאות מיליונים. ההסתדרות כבר הצהירה, כי “המשק צריך חמצן, לא דיבורים על חמצן”. השאלה מאיפה לוקחים את הכסף, בלי לגלוש למיתון, או פיחות?

משבר הבורסה

ביום חמישי שחלף הייתה קריסת הבורסה קשה במיוחד. מדד ת”א 35 סיים את השבוע הגרוע ביותר שלו אי פעם עם ירידה של 5.2% ומחיק של 18.6% מתחילת השבוע שחלף, שזו הייתה הירידה השבועית הדו ספרתית השלישית מאז השקת המדד ב-1992. פתאל מחקה 22.1%; קבוצת דלק התרסקה ב-51% ומגדל איבדה 16.7%, והשלימה בכך צניחה של 80% מתחילת השבוע.

 בהקשר זה אמר כבר בשבוע שעבר נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון, כי  המערכת הבנקאית בישראל חסונה ויציבה עם תיק אשראי איכותי ומבוזר וערוכה בהיבטי הון ונזילות לתרחישי קיצון שונים. והדגיש, כי בכל מצב של החמרה או סימנים לכשלי שוק בשווקים הפיננסיים יש לבנק ישראל את הכלים כדי להחזיר את הנזילות לשווקים.

יתרות מטבע החוץ

ואכן, יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הסתכמו בסוף חודש פברואר 2020 בסך 131.151 מיליארד  דולר. היתרות מהוות 33.2% מהתוצר המקומי הגולמי.זה נותן לממשלה המון אוויר לנשימה ולהוציא כספים למימון הנםגעים ממשבר הקורונה, אבל, היא תצטרך לנהוג בזהירות, כי יש לה כבר גירעון של יותר מ-52 מיליארד שקל, והיא פועלת ללא מסגרת תקציבית, המאפשר לה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2019 בכל חודש.

הנגיד הדגיש, כי המטרה היא לתמוך בהמשך הפעילות הכלכלית של המשק וליצור רשת בטחון לעסקים ומקורות תקציביים למערכת הבריאות ואחרים, כך שיוכלו לצלוח את התקופה הנוכחית וימשיכו לפעול במלוא המרץ.

כבר ביום רביעי בשבוע שחלף הורה החשב הכללי רוני חזקיהו, בסיכום עם שר האוצר משה כחלון, לחשבי משרדי הממשלה השונים לצמצם את משך הזמן שלוקח לממשלה לשלם לספקים, ולצמצם את השוטף פלוס 45 לפיו פועלים משרדי הממשלה בימים כתיקונם. זאת, במטרה להקל על העסקים בעקבות משבר הקורונה.

כפי שציינו לעיל, יתרות בנק ישראל מאפשרות לממן את הטיפול במשבר הכלכלי, אבל צריך לנהוג בזהירות, גם כאשר יהיה צורך להגדיל את הגירעון הממשלתי, מעבר  לגירעון הנוכחי של 3.1% מהתמ”ג, כדי לא לגלוש למיתון ובעקבותיו לפיחות. 

משמעות הגידול בגירעון

בשנת  2002 הגיע הגירעון לכ-6% במונחי תוצר, שגרם פיחות, שבו השקל לרמה של כמעט 5 שקלים לדולר, ואיגרות החוב הממשלתיות ירדו בתלילות. בשנת 2009, הצמודה למשבר העולמי הגדול של 2008, היה הגירעון לרמה של 5.2%, גם הוא שיעור גבוה מאוד.

משבר הקורונה הוא גלגול מתמשך, שנזקיו הכלכליים קשים. עם מלאי מטבע חוץ רב ואולי עם הגדלת הגירעון הממשלתי בצורה מפוקחת, יתכן והממשלה תצלח גם את המשבר הכלכלי הזה.