מאז שנת 2006 הריבית בארה"ב לא סטתה מתוואי הירידות עד לרמה הנוכחית – 0.25%.
סקירה של ערן צחי, מנהל המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי
האם שנת 2015 תהיה השנה שבה הריבית בארה"ב תעלה? (כפי שבכירי הבנק הפדראלי ספק מצהירים ספק רומזים). אם אכן תתקבל ההחלטה, תהיה זו העלאת הריבית הראשונה מזה כעשור. למעשה, מאז שנת 2006 הריבית בארה"ב לא סטתה מתוואי הירידות עד לרמה הנוכחית – 0.25%.
צמיחה חזקה
סביבת הריבית האפסית מלווה את המשק האמריקאי בשש השנים האחרונות, מאז דצמבר 2008. הטריגר למדיניות המוניטארית המרחיבה היה המשבר הפיננסי העולמי, במסגרתה הוריד הפד' בשיטתיות את מחיר הכסף לאפס ופצח בתוכנית רכישות אג"ח. בפד' קיוו שעלויות האשראי הנמוכות יעודדו עסקים ללוות ולהשקיע הון, בכך לדרבן את הצמיחה במשק וכפועל יוצא להביא ליצירת מקומות עבודה חדשים, ואכן כך קרה. בנקודת הזמן הנוכחית ניתן להתרשם כי לאורך חודשים ארוכים, מצטברים נתונים כלכליים חיובים המשקפים צמיחה חזקה המגובה בהתאוששות עקבית של שוק התעסוקה. לאור השיפור ובהתאם לאסטרטגיה, חדל לאחרונה הפד' מביצוע תוכנית רכישות האג"ח. כעת נשאלת השאלה: האם הגיע השלב להעלאת הריבית?
צפייה להעלאת הריבית
מפרוטוקולי החלטת הריבית האחרונה ניתן להתרשם מכך שמרבית חברי ועדת השוק הפתוח (FORM) של הפד' צופים כי השנה הריבית תעלה. הקצב והעיתוי עוד לא ברורים. יו"ר הפד, ג'נט יילן ציינה, באחת מההופעות שלה בתקשורת, כי להערכתה הריבית לא תעלה בשתי הפגישות הבאות של ועדת השוקים הפתוחים. בו בזמן, בשוק ההון הפעילים מתחילים להפנים ולהיערך ליום ההכרזה על העלאת הריבית. הרי כל תנאי הסף, עליהם הכריז הפד' בעבר, שבגינן תתקבל ההחלטה לשינוי מגמה במדיניות הריבית, התרחשו.
הערכה: הפד לא ימהר להעלות
להערכתנו, הפד' לא ימהר להעלות את הריבית בחודשים הקרובים ואולי גם לא בשנה הקרובה. יתרה מכך, יתכן והריבית הנמוכה תישאר עוד תקופה ארוכה וזאת על מנת לאפשר צמיחה בת קיימא לאורך זמן. הכלים שעומדים בפני הבנק המרכזי כדי להבטיח את המשימה הם בעיקר: השארת ריבית החוב נמוכה לאורך זמן והארכת המח"מ. מהנתונים הרשמיים שמפרסם הפד' ניתן ללמוד כי החוב הממשלתי תפח משנת 2006 ועד סוף 2014 לכ-18 טריליון דולר מרמה של 8.5 טריליון דולר. כיום שיעור הריבית הממוצעת אותו משלם הממשל האמריקאי עומד על 2.4% לעומת 5% לפני 8 שנים. כמו כן, המח"מ הוארך ל-5.7 לעומת 4.4 אז.
התוצאה של תהליך חיובי זה – תשלומי הריבית נותרו כשהיו על רמה של 450 מיליארד דולר וזאת על אף שהחוב גדול פי 2.1.
חשוב לציין כי הריבית הממוצעת הנוכחית (2.4%) על החוב הממשלתי התקבעה על אף שקיימות סדרות אגרות חוב הנפרעות לשיעורין עד שנת 2025 המשלמות ריביות הנעות בין 11.25% ל-7.625. נציין, כי כיום לא ניתן למצוא סדרות אג"ח ממשלתיות חדשות עם קופון כל כך גבוה.
ניתן לומר כי: ככל שהממשל צריך לשרת חוב גדול יותר הנושא תשלומי ריבית גדולים, כך נפגעת הצמיחה. ההסבר לכך הוא פשוט, במסגרת התקציב של הממשל, יותר כסף מופנה לשרת תשלומי ריביות ופחות כסף עומד לרשות הממשל להוצאות מעודדות צמיחה, השקעות, צריכה וכו'.
שורה תחתונה: לארה"ב יש אינטרס ברור להקטין את הוצאות הריבית ולאפשר צמיחה בת קיימא. כמו כן, יהיה קשה לעלות את הריבית בו בזמן שבאירופה עדיין רק מדברים על תוכנית הבראה לשווקים, ובסין קצבי הצמיחה הדו- ספרתיים התחלפו בצמיחה מתונה יותר. ביפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, הממשל מנסה לחלץ את המשק באמצעות תוכנית תמריצים, מקיפאון ארוך שנים. מעל כל זה מרבית העולם מצוי בדפלציה.
הערה: אין לראות במאמר זה המלצת השקעה במניות של החברות המוזכרות בו. הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור באתר http://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.