תכירו, “הסמבוק השחור” שיח נמוך קומה, הוכח כיעיל נגד תחלואי החורף, הצטננויות, דרכי הנשימה ואפילו שפעת. זהירות! אל תנסו לאכול את פירותיו, חלקים
מהם רעילים. אז איך בכל זאת הפך באנגליה “לתרופת” השפעת שאין עליה עוררין? לקרוא, ולשמור!
קשה שלא להתפעל ממראה יופיו וקסמו של עץ הסמבוק השחור. עלוותו (מכלול ענפיו ועליו) הרעננה, פרחיו הריחניים בצבעי הצהוב-לבן וצמרתו המפוארת ככיפה המכסה את העץ בשלהי האביב מתמלאת בעונה זאת באשכולות בשלים של פירות כהים בעלי גוון שחור, שחור- כחול, סגול – כחול כהה ואדום והם אלו שהעניקו לו את שמו הלועזי Sambucus – nigra.
נקמת הסמבוק הכרות
לעץ הסמבוק היסטוריה רבת שנים. שמו של העץ בלעז “Elder” והוא כנראה שאב שם זה מהמילה האנגלו סכסית ‘Aeld’ שפירושה אש. שמות עתיקים נוספים שהוענקו לסמבוק הם: Holler, Hylder Hyllantree אשר ככל הנראה ניתנו לו בהשראתה של אלת הצמחיה Hylde Moer שהיתה נערצת מאד בדנמרק. יצוין בעניין זה כי לעץ במסורת הפולקלוריסטית בדנמרק ייחסו מעמד של עץ “קדוש” ופירותיו נחשבו כברכה. העץ נשתל בגינות סביב בתים וחוות, כמזבח לאלה, מתוך ההנחה שהוא יגן על הבית ויושביו ועל כן היה אסור לפגוע או/ו לחבל ולכרות אותו שכן אז צפויה היתה רוחה של האלה לנקום את נקמת הסמבוק הכרות.
השימוש במיצוי הסמבוק החל כבר לפני אלפי שנים ומכל חלק של העץ (פירות, עלים, גזע) הפיקו תרופה אחרת. כבר במאה ה– 5 לפנה”ס, כתב היפוקרטס אודות תכונות המרפא של העץ האגדי כמעודד הזעה, כמכייח (מסלק ליחה) יעיל, משתן ומעורר. בתקופה הברזל נקשר הסמבוק בחוכמה הקֶלְטִית להקרבה – לנתינה חסרת אנוכיות לכל העולם, ולנתינה ללא ציפייה לתמורה ואף השתמשו בו להכנת קסם חזק למשיכת האהבה (potent Love charm).
מה בין הסמבוק לישו?
עם עלייתה של הנצרות והתחזקות כוחה נקשר שמו של הסמבוק במיתולוגיה הנוצרית כ”עץ הצער”. המיתולוגיה מכנה את הסמבוק בשם “עץ יהודה”, וזאת גורסת כי לאחר שחזר בו יהודה איש קריות והשיב לכוהנים את הכסף שקיבל מהם תמורת ההלשנה על מקום מושבו של ישוע הוא תלה את עצמו על עץ הסמבוק. הכהנים, שלא רצו להשתמש בכספי הדמים לטובת בית המקדש, רכשו באמצעותם חלקת אדמה כדי להקים בה בית קברות לגרים הוא “חקל דמא” (שדה הדמים) שפרושו שדה הדם, כצבעם העז של פירות העץ. יתרה מכך, בספרות הנוצרית מתועד דיון תיאולוגי נרחב על זהות עץ הצלב עליו נצלב ישוע, ויש הטוענים כי הצלב הוכן מעץ הסמבוק ועל כן הוא נידון להיות עץ כפוף, כזה שאיבד מצערו את זקיפותו ועד ימינו אנו הוא מתקשה להתיישר. לפי הברית החדשה מסופר כי בעודו על הצלב הוצע לישוע משרה של חומץ בתוספת צמח כלשהו (מתי כ”ז: 33-34) והסברה היא כי פירותיו של הסמבוק הם אלה שנמהלו במשרה שהוגש לו כתערובת משככת.
עץ המכשפות
בימים שבהם ליאונרדו ד’ה וינצ’י, מיכאל אנג’לו, קולמבוס ומגלן יצרו יצירות נפלאות ופתחו אופקים חדשים של ידע ותרבות, התחולל באירופה ציד המכשפות הגדול, והפחד מפני המכשפות תקף את האוכלוסייה בכל רחבי אירופה המערבית והמרכזית. סביב תקופה זאת נקשרו בסמבוק אגדות רבות שייחסו לו מחד כוחות על כעץ שבכוחו לגרש קללות ולספק הגנה ממכשפות, בזמן שאמונות אחרות בתקופה האמורה תמכו דווקא ברעיון ההפוך על פיו מכשפות הרוע “מתגוררות” מתחת לעצי הסמבוק, בייחוד לאלה שמלאים בפירות ומשם הן יוצאות לפעולתן. באזורים קתוליים ופרוטסטנטיים כאחד נאסר הפולחן סביב הסמבוק וככל שהזמן חלף והפולחן המיסטי נחלש הלך וגבר השימוש בסמבוק לצרכים תעשייתיים ורפואים. כבר אז בימי הביניים, חליטה של פרחי הסמבוק ניתנה לחולי שפעת בשלבי המחלה הראשונים, לייזע ולמנוע את התדרדרות המחלה. ע”פ המקומיים תרופת סבתא זו נחשבה ל”תרופה שאין עליה עוררין”! גם מיץ, ריבות וסירופים שהופקו מהסמבוק שמשו כתרופה ביתית בדוקה להצטננויות ושפעת.
“הסמבוק השחור הוא שיח אירופאי נפוץ המוכר בעולם הרפואה המסורתית והמודרנית. תמצית הסמבוק מפורסמת כמחזקת של מערכת החיסון ובעיקר כמסייעת לריפוי מערכת הנשימה. התמצית היא חומר מכייך הגורם להפרשת ליחה וכך לדילולה, מה שמקל מאד בשיעול. חשוב לציין כי הצמח רעיל ואין לאכול ממנו, ודאי לא טרי. למרות זאת פירותיו ופרחיו המבושלים משמשים באירופה להכנת ריבות, משקאות קלים וחריפים ועוד”, מציין ד”ר אורי פרגמן-ספיר, המדען הראשי, בגן הבוטני האוניברסיטאי – בירושלים. “הרמדי (הכנה הומאופתית) המופקת משיח הסמבוק השחור מסייעת בכל הקשור למערכת הנשימה והריאות”, מוסיפה מיכל יקיר, (RcHom, PhD) דוקטור למדעי החיים והומאופתית קלאסית, וחברה באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. “כמו כן היא מסייעת לילדים עם נזלת כרונית ואף סתום (Snuffles); לסימפטומים של שפעת קשה: כאבי גוף, חום; אסטמה ושעלת; התכווצויות – תחושת חום, בחילות וכאבים מתכווצים; התכווצויות בירכיים, ברגל; כאב במרכז עמוד השדרה ; נטייה לבצקות; הזעה מרובה ונטייה לגזים. מהבחינה הנפשית: הרמדי המבוססת על הסמבוק השחור מסייעת לאנשים רגישים ולמעשה לכל רגש חזק, דוגמת צער, פחד, כעס, המדרדר ומביא להתכווצויות, להתקפי אסטמה, להחמרה ולהיסטריה”.
הסמבוק – מכת מחץ לשפעת
הוירולוגיות הישראליות ד”ר מדלן מומצ’וגלו ופרופ’ זִכריה זכאי-רונס, היו חלוצות המחקר המודרני של מיצוי הסמבוק. סיפורה של ד”ר מדלן מומצ’וגלו החל בשנות ה-80 של המאה הקודמת בשווייץ. שם היא חקרה את תכולת פירות הסמבוק השחור במסגרת עבודת הדוקטורט שלה בציריך. היא מצאה כי רכיבים שונים במיצוי גורמים לשיבוש מנגנוני חדירת וירוס השפעת לתוך התאים הבריאים, וכך מונעים את התרבותו. במחקרים קלינים אשר המשיכה לערוך בישראל, מספר שנים לאחר מכן, עם פרופ’ זִכריה זכאי-רונס מהמחלקה לוירולוגיה בבית הספר לרפואה “הדסה” בירושלים, נמצא כי מיצוי ייחודי של פירות הסמבוק שכונה “סמבוכל”, הראה עיכוב פעילות של תשעה זני וירוס שפעת שונים, ושיפור ניכר אצל חולי שפעת בהשוואה לפלצבו (חומר שדומה בצורתו לתרופה אך אינו מכיל חומר פעיל). ד”ר ויויאן ברק מביה”ח הדסה גילתה בשעתו גם כי תאי דם לבנים מפרישים כמות גדולה של ציטוקינים, כלומר חלבוני בקרה בנוכחות “סמבוכל”, עובדה המצביעה על פעילות חיסונית מוגברת. לאחר נסיונות כושלים של ד”ר מומצ’וגלו למצוא משקיע לייצור תרופה המבוססת על “סמבוכל”, היא החליטה להקים חברה לשיווק המוצר כתוסף מזון טבעי. ב-1991 הקימה מפעל קטן, “רזי בר”, שייצר תכשירים שהתבססו על הסמבוק השחור. מחקר שנערך בנורווגיה על-ידי ד”ר ארלינג טום הוכיח כי הסמבכול של ד”ר מומצ’וגלו אכן מקצר את משך מחלת השפעת ביותר מ- 4 ימים. הסמבוק הלך וצבר מוניטין רב, עד כדי כך כששאל לארי קינג את ד”ר אנדרו וייל, המומחה הגדול בארצות-הברית לרפואה טבעית, מה ניתן לעשות נגד השפעת, הוא השיב בפשטות: “להשתמש בסמבו-כל”.
איך תכירו את הצמח ? ד”ר פרגמן-ספיר משיב: “מדובר בשיח בעל מספר גזעים ברורים, העלים מנוצים (לכל עלה ציר ראשי וממנו יוצאים עלעלים גדולים ומחודדים לצדדים), הפרחים לבנים קטנטנים וערוכים בתפרחות דמויות מטריה או סוכך, הפריחה קייצית, בסוף הקיץ ובסתיו מתפתחים מהפרחים הנבולים פירות שחורים עסיסיים מבריקים התלויים מטה. הפירות נאכלים על ידי ציפורים המפיצות כך את הזרעים”.
היכן תמצאו אותו ? “הסמבוק השחור הוא צמח נוי שניתן למצוא במשתלות גדולות. בירושלים תוכלו ליהנות ממנו בחלקת אירופה בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם. בחורף הצמח נשיר ולכן אינו מרשים, אולם בקיץ הוא פורח וכאמור חונט פירות יפים בסוף הקיץ ובסתיו. בצפון הגולן זהו צמח נדיר ביותר שנמצא בשולי ישובים נטושים, כנראה שריד לשתילות עתיקות”.
