להטלת רווחי יתר בשיעור של 42% משימוש במשאבי טבע. מהאוצר נמסר, כי יישום כלל הצעדים יכניס לקופת המדינה כ-400 מיליון שקל בשנה. שר האוצר: “זהו יום חשוב לציבור הישראלי בו בוצע השלב הראשון בתהליך להחזרת השליטה על התמורה ממשאבי הטבע שלו”. כעת ינוסחו ההמלצות לכדי חקיקה ויעברו לאישור הכנסת
להטלת רווחי יתר בשיעור של 42% משימוש במשאבי טבע. מהאוצר נמסר, כי יישום כלל הצעדים יכניס לקופת המדינה כ-400 מיליון שקל בשנה. שר האוצר: “זהו יום חשוב לציבור הישראלי בו בוצע השלב הראשון בתהליך להחזרת השליטה על התמורה ממשאבי הטבע שלו”. כעת ינוסחו ההמלצות לכדי חקיקה ויעברו לאישור הכנסת
הקבינט החברתי כלכלי, בראשותו של שר האוצר, יאיר לפיד, אישר היום פה אחד את המלצות ועדת ששינסקי 2, בראשותו של פרופ’ איתן ששינסקי, שהוקמה על ידי שר האוצר לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי טבע. כעת ינוסחו ההמלצות לכדי חקיקה ויעברו לאישור הכנסת.
הוועדה מצאה כי מבנה מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל כיום אינו מבטיח, כי לציבור חלק ראוי מהרווחים הנובעים ממשאבי הטבע המצויים בישראל. דו”ח קרן המטבע הבינלאומית שנכתב עבור הוועדה קובע כי מודל המיסוי הנוכחי על משאבי הטבע בישראל גורם לכך שבשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים חלק הציבור ברווחים הוא מן הנמוכים בעולם.
הציבור לא מקבל את חלקו
בחינת הנתונים על ידי הוועדה העלתה כי חלק מפעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות הגבוהים בצורה משמעותית משיעורי רווחיות נורמליים וכי הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן החברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במחצב, בעוד שהציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המחצבים, זאת בשונה ממצב הדברים במשאבי הגז והנפט. הוועדה מצאה כי חלק הציבור ברווחים הנובעים מהחצבים בישראל (שיעור- GT [Government Take]) עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על יותר מ-50%.
בחודשים האחרונים קיבלה הוועדה לידיה את הערות הציבור על עיקרי המלצותיה ואפשרה לגורמים השונים להופיע בפניה במסגרת שני ימי שימוע שקיימה. הוועדה שבה ובדקה את חוות הדעת שהוגשו לה וקיימה שורה של דיונים על החומרים אשר הוצגו בפניה. לאחר בחינת מכלול הנתונים, ולאור הצורך להבטיח את המשך קיום תעשיית משאבי הטבע בישראל, החליטה הוועדה על עריכת שינויים מסוימים במערכת הפיסקאלית אשר הוצעה על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה.
שר האוצר, יאיר לפיד: “זהו יום חשוב לציבור הישראלי בו בוצע השלב הראשון בתהליך להחזרת השליטה על התמורה ממשאבי הטבע השלו. כל כסף שנכניס לקופת המדינה מהמהלך, ילך להורדת יוקר המחיה, כי זו מטרת העל שלנו. אנחנו לא רוצים לפגוע במפעלים אלא לדאוג למשחק הוגן שבו הכסף לא נשאר אצל בעלי הון מעטים, אלא חוזר לציבור”.
שר התשתיות הלאומיות והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום: “מדובר בחוק חשוב שמסדיר את תשלומי התמלוגים למען אזרחי ישראל ולרווחתם אני מקווה שבכך יישמרו מקומות העבודה לתושבי הנגב אני שמח שההערות שביקשתי הוכנסו והתקבלו בנוסח החוק”.
חברת כיל נגד
חברת כיל תקפה כבר בחודש שעבר את ההמלצות, למרות הריכוך שהן עברו, וחזרו על האיום לבטל השקעות בישראל אם יאומצו ההמלצות. בהודעת החברה נאמר, כי “בשנים האחרונות, עוד בטרם אושרו ההמלצות הסופיות, כיל העבירה כל שנה מעל למיליארד שקלים תקבולים למדינה – יותר מכל חברה אחרת בישראל – ולמעלה מהשיעור הממוצע העולמי של מתחרותיה”.
“לדבריה, “כיל היא המעסיק הגדול ביותר בנגב והיא השקיעה בו בממוצע כ-1.5 מיליארד שקל כל שנה – יותר מכל חברה אחרת. השקעות אלה נעשו מתוך אמונה בישראל ככלכלה יציבה וידידותית לתעשייה. כצעד אחרון להרס אמונה זו, ממליצים רוב חברי ועדת ששינסקי, כפי שהוועדה עצמה אומרת, לכפות על כיל את הסביבה הכלכלית ואת עול המס הכי גבוהים והכי קיצוניים בעולם. כתוצאה מתהליך הפגיעה בכיל נאלצת החברה להתאים את האסטרטגיה העסקית שלה בישראל לסביבה הכלכלית הקשה וחוסר היציבות הנכפה עליה”
לאור זאת, מסרה החברה, כי מתכוונת לבטל השקעות של מיליארדים בישראל ולסגור את מפעל המגנזיום בים המלח.
