הריבית לחודש אוקטובר נשארת באותה רמה

הנימוקים: קצב עליית המדד בחודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה; המשק צומח בקצב מתון; מתרבים הסימנים להאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית; השקל נחלש מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1.1%, אך מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 4.8%

הוועדה המוניטרית, בראשותה של הנגידה ד"ר קרנית פלוג החליטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר השנה ללא שינוי ברמה של 0.1%. בנימוקיה קבעה הוועדה, כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. כאשר תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים.

עוד נימקה הוועדה

• קצב עליית המדד בחודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה, אולם צפוי כי בחודשים הקרובים יפעלו כמה גורמים חד-פעמיים לירידת המדד, ועל רקע זה נרשמה החודש  ירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות לטווח הקצר. עד כה, אין עדות לכך שהירידה בסביבת האינפלציה היא תוצאה של התמתנות בביקושים המקומיים. הציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.

• האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה כי המשק צומח בקצב מתון, וכי הירידה החדה בקצב הצמיחה ברבעון השני נבעה בעיקר מגורמים בעלי אופי זמני. נתוני סחר החוץ מצביעים על התאוששות מסוימת ברבעון השלישי, אך לאורך זמן מגמת היעדר הגידול ביצוא, כמו גם בהשקעות, מדאיגה. רמת התעסוקה הגבוהה והאבטלה הנמוכה מתיישבות עם העלייה שניכרה בשכר. תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר לשנים 2015, 2016 הופחתה ב-0.4 נק' אחוז לכל אחת מהשנים, ועומדת היום על 2.6 ו-3.3 אחוזים, בהתאמה.

• מתרבים הסימנים להאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית, בדגש על סין ומשקים מתעוררים אחרים. באירופה ובארה"ב נמשכת התאוששות מתונה. בשוקי המניות העולמיים נרשמו ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. האינפלציה במדינות רבות ממשיכה להתמתן. המדיניות המוניטרית במשקים העיקריים נותרה מאוד מרחיבה, ונמשכת אי הודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית בארה"ב.

• מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/8/15, ועד ל-21/9/15, נחלש השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1.1%, אך מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 4.8%. התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.

• הפעילות הערה בשוק הדיור נמשכה גם החודש, ובאה לידי ביטוי בהיקף גבוה במיוחד של מכירת דירות חדשות, ובהאצה בקצב עליית המחירים, אשר עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-6%. כמו כן, קצב נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך להיות גבוה. הרמה הגבוהה של התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות תורמת להגדלת היצע הדיור.

קו שמרני

ניסן סולטן, סמנכ"ל התפעול של חברת בטוחה משכנתאות, התייחס להחלטה ואמר, כי "ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה, מתיישרת עם הקו השמרני איתו הולך בנק ישראל שממשיך עם המדיניות המוניטארית הברורה של תמיכה בצמיחת האינפלציה ושמירה על היציבות הפיננסית. בנק ישראל שומר לעצמו את האפשרות לבצע הפחתה באם יצטרך, ולכן לא מיהר לבצע הפחתה החודש, אחרת היינו נכנסים לריבית שלילית.  הנגידה הצהירה כי איננה פוחדת מריבית שלילית, אך נראה כי היא מעדיפה לא להגיע לשם".

כל הסיבות להוריד את הריבית

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר טוען, כי "לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, יש כל הסיבות הטובות להוריד את הריבית במשק לאפס – אך היא בחרה שוב לא להגיב. אם נביט מעבר לים נראה כי הפד' בהחלטתו האחרונה הותיר את הריבית ללא שינוי עקב חששות מהכלכלה העולמית ובפרט מהכלכלה השנייה הגדולה בעולם – סין. מקבילו באירופה לא המתין ויצא בהודעה תומכת בשווקים ואף רמז להעצמת תוכנית ההרחבה במידת הצורך.

"אם נתייחס לזירה המקומית הירידה החדה בייצוא בשיעור של 11.9% והקיפאון בצמיחה לרבעון השני (0.1%) מספקים גם הם סיבה טובה לפלוג לבצע מהלך נוסף ולהפחית את הריבית. כמו כן, סביבת האינפלציה נמוכה מאד, למרות שמרביתה נובעת משינוי מבני במשק ומסעיפים חד פעמיים, אך עדיין רחוקה מאד מאמצע היעד הממשלתי (1%- 3%). במצב זה ניתן לומר כי צעד אנטי מחזורי של הפחתת ריבית (כאשר המשק קיבל תפנית לכיוון האטה), החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית במשק ללא שינוי עשויה להיות בעייתית בהמשך הדרך. בכל מקרה הנני סבור כי מדיניות בנק ישראל המרחיבה מאד תיוותר במשק הישראלי עוד זמן רב.

"באשר לעדכון תחזיות המאקרו של חטיבת המחקר במסיבת העיתונאים בראשות הנגידה, אנו סבורים כי מחלקת המחקר תוריד את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה בחדות ותעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה לשנים 2015 ו- 2016 – דבר אשר מחויב המציאות".

צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט ישראל אמר: "אם בנק ישראל היה מפחית את הריבית, ההשפעה על קצב האינפלציה ועל הצמיחה הייתה שולית,  מפני שההאטה בצמיחה המקומית נובעת מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי – קצב גידול אטי בביקושים בכלכלה העולמית וירידת מחירי הסחורות. הנתונים המקומיים מראים על האטה גם בביקושים המקומיים, אך הפחתת ריבית לא היתה מסייעת משמעותית להגברתם. מלחמת המטבעות, הנפילה במחירי הסחורות והתפתחות החובות באירופה ובסין בהחלט מקשות על הצמיחה בעולם ואף יש חשש להאטה חריפה בכלכלה העולמית. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות בשוק המקומי הוא להתכונן, מבחינה פיסקאלית, לתסריט של האטה".