הריבית לחודש פברואר נשארת ללא שינוי ברמה של 0.1%

כך החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שמעריכה, כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב. ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה על רקע תנודתיות מתגברת בשווקים הפיננסיים ובמחירי האנרגיה

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשותה של הנגידה ד"ר קרנית פלוג החליטה להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 0.1%.

הגורמים העיקריים להחלטה

לדברי הוועדה המוניטרית, ההחלטה להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

הציפיות לאינפלציה – הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו החודש, על רקע המשך הירידה במחירי הנפט והסחורות והוזלות המחירים היזומות: החזאים צופים עלייה של 0.3% ב-12 המדדים הקרובים (לעומת 0.5% בחודש שעבר), והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.3%- (לעומת 0.2% בחודש שעבר). הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדות על 0.2%- (0.1%- בחודש שעבר). הציפיות פורוורד לשנה השלישית  ירדו מ-1.3% ל-1.0%. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך הטווח של יעד האינפלציה: הציפיות לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) ירדו מ-1.7% ל-1.3%,  בעוד הציפיות לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) עלו מ-2.1% ל-2.2%. תוואי עקום התלבור ממשיך לשקף הסתברות מסוימת להעלאת ריבית בטווח של שנה.

תנודתיות מתגברת – סיבה נוספת להחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה על רקע תנודתיות מתגברת בשווקים הפיננסיים ובמחירי האנרגיה, כאשר סביבת האינפלציה בטווח הקצר המשיכה לרדת החודש, וחלה ירידה גם בציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים. הציפיות (פורוורד) לטווחים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות מעל אמצע תחום היעד. הפחתות מחירים יזומות נוספות (בתחבורה הציבורית, במים ובביטוח הרכב) צפויות לבוא לידי ביטוי במדדי ינואר ופברואר.

פעילות כלכלית – גם אינדיקטורים חלקיים מעידים, כי הפעילות הכלכלית הוסיפה להציג שיפור מתון ברבעון הרביעי של 2015 והשפעת המצב הביטחוני על הפעילות הכלכלית נותרה מתונה. סקר החברות מצביע על שיפור קל לעומת הרבעון השלישי. שיעור המשרות הפנויות ממשיך לעלות, וביחד עם עליית השכר הם משקפים תמונה חיובית  בשוק העבודה.

בעולם – בשווקים הפיננסיים העולמיים נרשמו בחודש האחרון  ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. באירופה תמונת הפעילות ממשיכה להיות חיובית, בארה"ב התמונה מעורבת, ובשווקים המתעוררים נמשכת חולשה. קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי הפחיתו את תחזיות הצמיחה והסחר העולמיים לשנים 2016 ו-2017. הבנק הרכזי האירופי (ECB) הביע נכונות להעמיק עוד את ההרחבה המוניטרית, והציפיות בשווקים הן שקצב העלאת ריבית  ה-Fed יהיה נמוך משנצפה בחודש הקודם.

התחזקות השקל – ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 6.6% בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי של השקל, ורמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

מחירי דירות – בחודשים האחרונים חלה האצה במחירי הדירות, וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-7.6%. היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. רמה גבוהה של פעילות בענף הבניה צפויה להמשיך ולתרום להגדלת ההיצע.

"פער הריביות שבין הדולר לשקל עשוי להתרחב"

עמית טסלר מנהל תיקי השקעות תמיר פישמן על החלטת הריבית: "הותרת ריבית בנק ישראל על 0.1% לא הפתיעה אותנו. גם אם ריבית ה-FED בארה"ב תועלה כפי שהוצהר, אנו צופים כי ריבית הבסיס בישראל תישאר ברמה זו לעוד חודשים רבים וזאת לנוכח סביבת האינפלציה האפסית והסיכונים הקיימים לצמיחת המשק. להערכתנו, פער הריביות שבין הדולר לשקל עשוי בעתיד להתרחב (לטובת הדולר) ובכך ליצור פיחות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר, מה שיתמרץ את היצוא הישראלי".

"העולם חייב יותר מהתפוקה שהוא מייצר"

צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט אומר, כי "בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם, מתמודדים עם קצב צמיחה נמוך ואין להם כלים משמעותיים להשפיע עליו. ההאטה בצמיחה בתוצר המקומי נובעת בעיקר מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי ולכן הורדת ריבית לא תסייע. היום אנחנו חוששים מההאטה ממושכת בעולם והמשק צריך להיערך לכך, אך הצעדים המשמעותיים יותר שניתן לעשות, כדי לדרבן את הצמיחה, לא נמצאים בבנק ישראל אלא אצל הממשלה.

"העולם חייב היום כמעט פי 3 יותר מהתפוקה שהוא מייצר. החשש העיקרי הוא שעם עליית הריבית, יתפתחו כיסים שיתקשו לשרת חובות, כגון החוב הקונצרני וחוב משקי הבית בסין. מדיניות ריבית אפס, שנועדה לתמרץ את הצמיחה העולמית, הגיעה לכדי מיצוי – יש גבול לאפקטיביות של תרומת חוב לצמיחה ומעבר לנקודה מסוימת החוב הופך למשקולת. להערכתנו בחלקים מסוימים בעולם החוב הפך כבר למשקולת ועליית הריבית, תביא לכך שהחוב יכביד על הצמיחה אפילו יותר".