מקום העבודה הוא המקום בו אנחנו מבלים חלק ניכר מחיינו הבוגרים. זה המקום שמספק לנו גם פרנסה וגם משמעות וסיפוק בעשיה. לכן, כאשר אנחנו חווים התנכלות והתעללות פסיכולוגית בעבודה הדבר גורם לנו לטלטלה עמוקה ברבדים שונים של קיומנו.
במקום העבודה אנחנו מביאים לידי ביטוי את יכולתנו, כשרוננו, מרצנו, יכולת האלתור שלנו, היצירתיות ועוד. כל מה שלמדנו, הן כניסיון חיים והן מקצועית ו/או השכלתית, בא לידי ביטוי בעבודתנו. בתמורה אנחנו מצפים לשגשוגו ולהצלחתו של הארגון / המוסד שמשקף בעיננו גם את הצלחתנו. במקביל, אנחנו מצפים להערכה, ליחס הוגן כך ולהכרה בתרומתנו לעשייה. כאשר מקום עבודה שלנו מגיע להישגים אנחנו מרגישים גאווה ושמחה על שייכותנו אליו.
מקום העבודה הוא גם המקום בו נוצרות חברויות ברמות שונות ואנשים נעשים מעורבים, לעיתים יותר ולעיתים פחות, בחייהם של עמיתיהם לעבודה. אנחנו חווים עם העובדים הקרובים לנו את שמחותיהם, קשייהם ושלא נדע, גם את צערם. כלומר, מקום העבודה הוא מקום שמספק לאדם מעבר לפרנסה ולמשמעות גם מסגרת חברתית והזדהותית.
על הרקע הזה של חשיבות מקום העבודה ושל עבודתו בחייו של האדם, אפשר להבין את גודל השבר כאשר הוא חווה בו התעמרות על ידי אחר – קולגה, כפיף, מנהל, או כל אדם אחר בארגון.
התעמרות בעבודה היא על פי ההגדרה מצב בו אדם נוהג כלפי אחר בעבודה ברשעות באופן עקבי ולאורך זמן. ההתעמרות מתבצעת בדרך כלל דרך מניפולציות רגשיות, איומים, שתלטנות, השפלה, מידור, בידוד חברתי, פגיעה בפרטיות ועוד. המתעמר פוגע בו ומסב לו סבל ומצוקה רגשית וגופנית ומקשה עליו לבצע את עבודתו כהלכה.
גם הפוגע וגם הנפגע יכולים להיות משני המינים והשימוש במאמר בלשון זכר היא רק לשם נוחיות הקריאה. בנוסף, הסובלים מהתעמרות יכולים להיות עובדים ומנהלים מכל הדרגות והעיסוקים. יש לסייג ולהבחין כי במידה והעובד חווה מקרה בודד, קשה ככל שיהיה של הצקה / צעקות / נזיפה משפילה לפני עובדים אחרים, וכו' זה דבר פסול וראוי לגנאי, אבל אם הוא היה מקרה חד פעמי, הוא אינו מוגדר כהתעמרות. התעמרות בעבודה תואמת את ההגדרה רק כאשר היא חוזרת ונשנית כשיטה כדי למרר את חייו, להשפיל, לייצר בידוד חברתי, לערער את בטחונו, להקטין אותו ולשבש את עבודתו של האחר.
למרבה הצער, אנשים שחווים התעמרות בעבודתם לרב מתקשים לזהות זאת אלא לאחר תקופה, זאת משום שהתעמרות נעשית בערמומיות ובמניפולטיביות בתהליך זוחל והדרגתי, ועד שהאדם מבין את המצב, הוא כבר נמצא במצב מוחלש ומעורער. לא פעם דווקא בני משפחה קרובים, בעל, אישה, חבר קרוב, הם אלו שרואים את הידרדרותו הנפשית והפיזית: קשיי שינה, ירידה או עליה במשקל, נשירת שיער, חוסר ריכוז, דיכאון, חרדה ועוד. והם אלו שמעוררים את תשומת לבו של ודוחקים בו לחפש עזרה.
קבלת וטיפול ויעוץ, מהר ככל האפשר, חשובים ביותר כדי להקל על מצוקותיו וכדי להחזיר לו
את שמחת החיים, ולהחזיר אותו במהרה לחיים מלאים, בריאים וטובים. הטיפול הנדרש הינו לווי רחב הכולל בתוכו עזרה בקריאה נכונה של המצב, בחירת דרכי פעולה הנכונות ביותר להתמודדות עם המצב הספציפי שלו, תמיכה נפשית, ייצוגו מול מקום העבודה, מול גורמים רפואיים ו/או משפטיים במידה ונדרש ועוד.
בימים אלה עבר בקריאה טרומית בכנסת החוק למניעת התעמרות בעבודה אותו מובילה ח"כ מרב מיכאלי בהצעת החוק ישנם סעיפים המגדירים ומתארים מהי התעמרות בעבודה ומהם חובות המעסיק כדי למנוע אותה. הצעת החוק גם קובעת כי ניתן יהיה לקבל כפיצוי עד 120 אלף ₪ ללא הוכחת נזק. לחוק תהיה תרומה מכרעת ביצירת סביבות עבודה מכבדות ובהקטנת המצוקות והסבל שחווים הנפגעים מהתעמרות בעבודה.
בתקווה שחוק זה יתרום לכך שמקומות העבודה יהיו נחושים ביצירת סביבת עבודה מכבדת שאינה מאפשרת התעמרות בקרבה.
הכותב: איתן מאירי, מומחה לפסיכולוגיה תעסוקתית, מחבר הספר "המגפה השקטה במקומות העבודה – התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית". מלווה ומטפל בנפגעי התעמרות בעבודה.