כלכלני הקרן מעריכים, כי בשנה הנוכחית הכלכלה העולמית תחווה את הצמיחה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. כך נכתב בסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלה הראשי במשרד האוצר
קרן המטבע העולמית עדכנה את תחזיות הצמיחה העולמית שלה לשנים 2020-2019. במסגרת זו, תחזיות הצמיחה של קרן המטבע העולמית עבור הכלכלה העולמית עודכנו כלפי מטה, ובקרן מצביעים על כך שהתרחבות הכלכלה העולמית מצויה בהאטה. כלכלני הקרן מעריכים, כי בשנה הנוכחית הכלכלה העולמית תחווה את הצמיחה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים ובתוך כך הם צופים, כי ההאטה בשנה הנוכחית תאפיין את המדינות המפותחות והמתפתחות. כך חוזה קרן המטבע בדוח הצמיחה העולמית שלה לשנים 2020-2019. הדברים הובאו בסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלה הראשי במשרד האוצר, כשהמיקוד השבועי עוסק בהתפתחויות בכלכלה העולמית. רוב הנתונים נלקחו מהחודשים שחלפו.
תחזית הצמיחה העולמית עודכנה רק לאחרונה כלפי מטה (תחזית אוקטובר 2018) בין היתר בשל ההשפעות של "מלחמת הסחר" בין סין לארה"ב המכבידות על הסחר העולמי והצמיחה. העדכון הנוכחי כלפי מטה מיוחס להחלשות המומנטום בגוש היורו במחצית השנייה של 2018, שבלטה בגרמניה ובאיטליה (שתיים מתוך שלוש הכלכלות הגדולות בגוש), ולהחלשות הסנטימנט הכלכלי בשווקים. בנוסף מגלמת התחזית הנוכחית אסקלציה נוספת ב"מלחמת הסחר. עוד ציינו כלכלני הקרן את הגידול בסיכונים לצמיחה העלולים להתפתח כתוצאה מברזיט "קשה" (עזיבה של בריטניה את האיחוד ללא הסכם, ומהאטה גדולה מהצפוי בצמיחה בסין.
ארה"ב
הבנק הפדרלי העלה בישיבתו האחרונה לשנת 2018 את הריבית, בהתאם לציפיות, לרמה של 2.25% – 2.5%. בכך נרשמה העלאת ריבית רביעית לשנת 2018 והתשיעית מאז סוף שנת 2015, כאשר הריבית הועלתה בכל רבעון ב- 0.25 נקודת אחוז. סך הכל הייתה זו העלאת ריבית של 1% על פני כל שנת 2018. כתוצאה מכך, הריבית בארה"ב מצויה ברמתה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2008. ההחלטה על העלאת הריבית התקבלה פה אחד. במקביל, נראה כי הפד ערני להשפעות על הפעילות הריאלית ועל כן ההכרזה לגבי קצב העלאת הריבית הצפוי בשנת 2019 מותן.
מתברר, כי מגמות מנוגדות משפיעות על השיח הכלכלי האמריקני, מחד ארה"ב נהנית מצמיחה, ומאידך האטה בפעילות הכלכלית העולמית ואי הוודאות סביב "מלחמת סחר" עשויים להכביד על הצמיחה בשנים הקרובות.
על פי האומדן הסופי של BEA – Bureau of Economic Analysis., שיעור הצמיחה של התוצר האמריקני עמד ברבעון השלישי של שנת 2018 על 3.4% בקצב שנתי (עדכון קל של 0.1 נקודת אחוז כלפי מטה ביחס לאומדנים הקודמים). הנתון מהווה האטה ביחס לצמיחה שנרשמה ברבעון השני (4.2 אחוזים), אך על אף ההאטה, הנתון מעיד על המשך הצמיחה המהירה של הכלכלה האמריקנית. אנליסטים מעריכים, כי בעקבות העלאות הריבית האחרונות, קצב הצמיחה ברבעון האחרון של השנה יוסיף להתמתן ויתכנס לאיזור 3%.
הגידול בתוצר ברבעון השלישי של השנה הושפע לחיוב מגידול ברכיבי הצריכה (צריכה הפרטית, וצריכה ציבורית), ומגידול במלאים. בלט במיוחד המשך ההאצה בצריכה הפרטית (מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת ארה"ב, המהווה כ-70 אחוזים מהפעילות הכלכלית) אשר רשמה גידול, ותרומתה לצמיחה הייתה הגבוהה ביותר זה כארבע שנים. מנגד, ההשקעה בנכסים קבועים נותרה כמעט ללא שינוי (ירידה מזערית), וירידה נרשמה ביצוא וביבוא של ארה"ב.
אנליסטים מעריכים כי הירידה ביבוא וביצוא האמריקאי ברבעון השלישי מטעטעת, שכן מקורה בפעילות הענפה בסחר החוץ שהתרחשה ברבעון השני של השנה כתוצאה מפעילות מוגברת של יצואנים ויבואנים, אשר ביקשו להקדים משלוחים טרם כניסתם לתוקף של מכסים חדשים וחששם מאסקלציה בסכסוך הסחר.
שוק העבודה בארה"ב ממשיך להפגין איתנות. יחד עם זאת, שוק העבודה האמריקני מציג נתונים סותרים: מחד משרות נוספות ושכר גבוה יותר מושכים אנשים אל כוח העבודה ומנגד, שיעורי ההשתתפות והתעסוקה נמוכים יחסית מבחינה היסטורית. נתוני חודש דצמבר מצביעים על גידול מהיר משמעותית מהתחזיות, במספר המועסקים במשק, מה שתרם לגידול מהיר בשיעור ההשתתפות. הנתונים החיוביים משוק העבודה אינם מקטינים את ההערכות להאטה בצמיחה בשנת 2019. מדדי מנהלי הרכש שמצביעים על המגמה הצפויה בחודשים הקרובים משקפים האטה בצמיחה בעוד הנתונים משוק העבודה נוטים לפגר ואנליסטים סבורים כי מגמת האטה זו תשתקף בקרוב גם בנתוני שוק העבודה.
אירופה
ה-ECB – European Central Bank הותיר את הריבית ללא שינוי. כך הריבית נותרה ברמתה האפסית, והריבית על פקדונות הבנקים המסחריים ב- ECB נותרה שלילית. אעבל, הבנק המרכזי של אירופה הודיע שתוכנית ההרחבה הכמותית, שהחלה בספטמבר 2014, אשר במסגרתה נוהלה תוכנית רכישות האג"ח הגיעה לסיומה. הפסקת תוכנית רכישות האג"ח, לצד הותרת הריבית על כנה ברמה אפסית, מיוחסת לעובדה, כי נרשמה התקדמות משמעותית באינפלציה, בעוד מנגד, הצמיחה בגוש היורו מראה סימני האטה. הבנק צופה, כי הריבית תיוותר ברמתה האפסית לפחות עד קיץ 2019.
במקביל, עדכן ה-ECB את תחזיות הצמיחה והאינפלציה לשנים 2020-2019, ופרסם את תחזיותיו לשנת 2021. התחזיות מצביעות על שורה של סיכונים גיאופוליטיים העשויים להעיב על התחזיות. בין הסיכונים: "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין מכבידה כל חברות וכלכלות באירופה הנשענות על יצוא; האטה בפעילות הכלכלית בשווקים המתעוררים; אי הודאות ביחס לברזיט; והמתיחות הגיאופוליטית הפנימית בקרב כמה מדינות חברות בולטות.
קצב הצמיחה של התוצר במדינות גוש היורו עמד, ברבעון השלישי של 2018, על 0.6% בקצב שנתי. על אף שהנתון מצביע על המשך ההתרחבות בגוש האירו (22 רבעונים ברציפות), הוא מייצג את המשך מגמת ההאטה הנרשמת בשנה זו. קצב הצמיחה ברבעון השלישי של 2018 הוא הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2013.
בתוך כך, בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו, ובאיטליה (הכלכלה השלישית בגודלה בגוש) נרשמה ברבעון השלישי ירידה בצמיחה. אנליסטים חוששים, כי ההאטה בשתי הכלכלות הבולטות תכביד על קצב הצמיחה בגוש היורו כולו ברבעון הרביעי.
נתוני מדדי הסנטימנט הכלכלי של ZEW – Zentrum für Europäische Wirtschaftsforschung הסוקר גופים מוסדיים ואנליסטים, ובוחן את ציפיותיהם למצב הכלכלי בעוד שישה חודשים למדינות האיחוד האירופי מצביעים זה כמה חודשים על קטיעתה של האווירה האופטימית ששררה בשנת 2017 ובתחילת 2018. הרמה הנמוכה של מדדי הסנטימנט הכלכלי, בגוש היורו ובגרמניה, מיוחסת לחשש מפני האטה בסחר העולמי כתוצאה מ"מלחמת הסחר" ולהתגברות אי הוודאות הפוליטית בחלק מהמדינות החברות וכן למשברים הכלכליים הפוקדים כמה כלכלות מתפתחות באסיה. החשש מקבל ביטוי חריף יותר בגרמניה בה נרשמה ברבעון השלישי חולשה בייצור התעשייתי, במכירות הקמעונאיות וביצוא, בנוסף על היציבות המתערערת של הקואליציה. אנליסטים סבורים כי הסנטימנט מעיד על צמיחה כלכלית חלשה יחסית ברבעון הרביעי.
שוק העבודה: שיעור האבטלה במדינות גוש היורו רשם בחודש נובמבר ירידה, בניגוד לציפיות, לרמה של 7.9%. בכך, נמשכה מגמת הירידה בשיעור האבטלה המצוי ברמתו הנמוכה ביותר מזה עשור. על אף מגמת הירידה בשיעור האבטלה בשנים האחרונות, הפערים בין המדינות עדיין גבוהים. כך, בגרמניה נרשמה בחודש ספטמבר יציבות בשיעור אבטלה, המצוי ברמתו הנמוכה בקנה מידה היסטורי – 3.3% (שיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז איחוד גרמניה), זאת בעוד שיוון וספרד, עדין סובלות משיעורי אבטלה גבוהים, למרות השיפור. בולטים במיוחד שיעורי האבטלה הגבוהים של צעירים ביוון, ספרד ואיטליה (בהן כשליש מהצעירים מובטלים).
בבריטניה ברבעון השלישי של שנת 2018 נרשמה האצה בצמיחה. כך, קצב הצמיחה של התוצר הבריטי עמד על 2.5% בקצב שנתי. מדובר בקצב הצמיחה המהיר ביותר מאז הרבעון האחרון לשנת 2016. הצמיחה בבריטניה מיוחסת לגידול בענפי השירותים והייצור, וכן לגידול בהוצאות משקי הבית. עם זאת, לצד הגידול בהוצאות משקי הבית נרשמה ירידה בהשקעות המגזר העסקי, מה שמצביע על אי-ודאות בקרב חברות ביחס להשפעות הברקזית הצפוי.
על אף נתון הצמיחה החיובי, עיקר הצמיחה שנרשמה ברבעון השלישי מיוחסת לגורמים עונתיים (ביניהם מזג האויר החם ומשחקי גביע העולם בכדורגל בהם העפילה בריטניה לחצי הגמר לראשונה מאז 1990), שתרמו לגידול בהוצאות הצרכנים. בהמשך הרבעון, הצמיחה נבלמה ובחודש ספטמבר הנתונים אף הצביעו על חולשה עם האטה במכירות הקמעונאיות. כתוצאה מכך סבורים האנליסטים כי הצמיחה המהירה שנרשמה ברבעון השלישי בבריטניה היא מחזה חריג, וכי אי-הודאות כתוצאה מהברקזיט והלחץ הפיננסי על הצרכנים והעסקים, צפויים להוסיף ולהכביד על כלכלת בריטניה.
אי הוודאות סביב המועד המתקרב לעזיבת בריטניה את האיחוד (מרץ 2019) ניכרת היטב במדד אמון הצרכנים במדינה. כך, מדד אמון הצרכנים בבריטניה רשם בחודש דצמבר 2018 ירידה, בהתאם לצפי, של נקודת מדד, לכדי מינוס 14 נקודות – רמתו הנמוכה ביותר מזה חמש שנים. המדד מצוי זה שלוש שנים (מאז ינואר 2016) בטריטוריה שלילית, המצביעה על פסימיות בקרב הצרכנים. רכיבי המדד משקפים סנטימנט שלילי של הצרכנים גם ביחס למצבם האישי הנוכחי וגם ביחס לציפיותיהם בנוגע להתפתחויות בכלכלת בריטניה (הירידה החדה בציפיות הצרכנים בבריטניה אודות כלכלת הממלכה מהווה אי אמון בעתיד הכלכלי של בריטניה). הלחצים, שמקורם באינפלציה גבוהה, לצד תחושת אי הוודאות והחששות מהאטה כלכלית בעקבות הברקזיט התגברו בעקבות העלאת הריבית, והם ומשליכים על הוצאות הצרכנים.
יש לציין, כי ניכר חוסר הוודאות בכל הנוגע ליציאת בריטניה מהאיחוד משפיעה בצורה חזקה יותר מאשר ההתפתחויות המעודדות בשנת 2018 ביחס להתמתנות האינפלציה ולעלייה בשכר שהובילו לגידול בשכר הריאלי.
אסיה
נתוני הפעילות הריאלית האחרונים של המשק הסיני מצביעים על האטה. קצב הגידול של הייצור התעשייתי נכון לדצמבר 2018 עמד על גידול שנתי של 5.7% (בסביבת קצב הגידול האיטי ביותר שנרשם ב- 3 השנים האחרונות). במקביל, קצב הגידול של המכירות הקמעונאיות נותר כמעט ללא שינוי ברמה של 8.2% (מקצבי הגידול הנמוכים ביותר מאז שנת 2003). ההשקעה בנכסים קבועים מוסיפה להצביע על חולשה ומצויה בסביבתה הנמוכה ביותר בקנה מידה היסטורי.
מגמת ההאטה בקצב הגידול של ההשקעות (המושפעת בין היתר מהחמרת הרגולציה למתן אשראי כחלק מהצעדים להפחתת החוב של סין), עלולה לפגוע בפעילות הריאלית של סין. בנוסף מגמת ההאטה בקצב הגידול של הייצור התעשייתי עשויה להצביע על התקררות ביצוא של סין. אנליסטים סבורים, כי נתונים אלה מעיבים על תחזיות הצמיחה של סין.
בעוד היצוא הכולל של סין מצוי במגמת האטה כתוצאה מירידה בביקושים העולמיים, המושפעת מאי הוודאות כתוצאה ממלחמת הסחר, היצוא לארה"ב מצוי דווקא במגמת עלייה כתוצאה מהגדלת הפעילות בסחר החוץ בין סין לארה"ב, שנועדה להקדים את העלאת תעריפי המכס.
ההאטה המתוארת בפעילות הריאלית וביצוא הסיני באו לידי ביטוי בצמיחה ברבעון הרביעי. כך, ברבעון הרביעי של שנת 2018, נרשמה האטה נוספת בצמיחה בסין. קצב הצמיחה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם עמד על 6.4% (בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) – קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2009.
ברבעון השלישי של שנת 2018 נרשמה התכווצות משמעותית בכלכלה היפנית. כך ברבעון השלישי הצטמצם התוצר ב-2.5% בקצב שנתי זאת לאחר צמיחה של 2.8% ברבעון השני. למעשה, ירידת התוצר ברבעון הראשון של 2018 קטעה את רצף הצמיחה הארוך ביותר ביפן מאז שנות ה- 80.
האנליסטים מייחסים חלק מהירידה בצמיחה לשורת אסונות הטבע ונזקי מזג האויר שפקדו את יפן במהלך הרבעון. עם זאת, הירידה בצמיחה מיוחסת ברובה להיחלשות בביקושים החיצוניים כתוצאה משורה של אירועים כלכליים וגאו פוליטיים שהשפיעו על היצוא היפני ביניהם: האטת הצמיחה של הכלכלה העולמית; המדיניות הפרוטקציוניסית בסחר העולמי (העלאות מכסים במסגרת מלחמת הסחר); והסתת השקעות מהכלכלות המתפתחות באסיה לארה"ב, בעקבות העלאת הריבית. עוד מיוחסת ההאטה לצוואר הבקבוק בשרשרת הייצור שמקורו בשוק העבודה ההדוק, ובמחסור בעובדים המגבילים את הצמיחה של יפן.
הירידה בצמיחה מהווה אתגר כפול לקובעי המדיניות, שכן מעבר לצורך בהתאוששות, המדיניות המוניטרית מרחיבה מאד והריבית ביפן כבר נמצאת בתחום השלילי. אנליסטים מעריכים כי יפן זקוקה כעת לקידום רפורמות מבניות שיהפכו את שוק העבודה לגמיש יותר על מנת להקל על המחסור בכוח האדם ועל מגבלות הייצור.