מאת: מאירקוקבוק, סטודיו לצילום קולינרי
חומוס טחינה צ’יפס סלט – הטרילוגיה הבלתי מעורערת של הישראליות וגם אם אנחנו חושבים עצמנו מעצמה קולינרית. ישנה רק מדינה אחת בעולם שיכולה לשלב בין מילים מערביות ומילים מזרחיות והדוגמא היומיומית שלנו היא “יללה-ביי”.
אכן חומוס זה משהו שאנחנו מנכסים לעצמו וטוב שכך.
חומוסיות צומחות בכל פינה ושמה של ישראל והחומוס שלה יוצא למרחקים עד שאחד ממוצרי המזון הנמכרים ביותר הארה”ב הוא חומוס (תעשייתי ותפל) ובלונדון המושלים הם צמד ישראלים הקוראים לעצמם חומוס ברוס http://www.hbros.co.uk ובאמת יש להם חומוס טעים.
אז מה יש בו בחומוס שכולם מתים עליו? האמת, אין לי תשובה ברורה אבל אין ספק שמדובר במנה מנחמת ומשמחת כאחד ולכל אחד יש את החומוסיה המועדפת עליו. ככה זה כשאין טעם מדויק.
ליבי ליבי על מי שאין לו חומוסיה קבועה ומסתפק החומוס תעשייתי שיש בו יותר שמן וחומרים משמרים מכל דבר אחר (איך יודעים? במרכיבי חומוס ביתי לא אמורות להיות פחמימות בכמויות. אם תראו בערכים התזונתיים של החומוס פחמימות והרבה, סימן מובהק שהיצרן העמיס שמן בנדיבות במקום לתת לכם חומוס נקי ואמיתי.
אישית, מצאתי לי את החומוסיה המועדפת עלי, היא נמצאת הכפר קאסם, אין לה שם וקצת קשה לי להסביר איך להגיע אליה אבל יש לה את החומוס שאני אוהב ולצדו רוטב לימון-פלפל חריף וחמוצים בשפע (מי שיתעקש, אתן לו פרטים בעל פה.
אז הלכתי להכין חומוס בבית ובעל החומוסיה (בחיוך ממזרי) לא הסכים לתת לי את המתכון שלו ואת סודותיו אז הלכתי לרשת.
לשמחתי, גלגל ההצלה שלי היו טל ושוקי מאתר חומוס להמונים או בשמו המלא http://humus101.com שסקרו כמעט כל חומוסיה קיימת בארצנו, כולל טיפים מרתקים על חומוס והנה המתכון שלהם, עם תיקונים ושינויים משלי.
המצרכים
כמויות ל-4 מנות נאות
שני כוסות גדולות גרגרי חומוס קטנים (רצוי מהזן הבולגרי)
2/3 כוס טחינה גולמית השתמשתי בטחינה יונה האהובה עלי
מיץ סחוט מ-2 לימונים קטנים
מיץ מלימון אחד או כפית מחוקה מלח לימון
1 בצל בינוני
3-5 שיני שום
1/4 כפית כמון
כפית סודה לשתיה
מלח
להגשה:
שמן זית, פטרוזיליה
אופן ההכנה
א. מנקים היטב את החומוס: מפזרים על צלחת גדולה, ובוררים היטב. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי.
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בקערה מלאה במים. טיפ: בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. למחרת בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אני מצרף תמונה של כמה גרגירים שלפני שהם במים מול גרגירים שהיו בהשריה. ראו איך הם תופחים.
 |
| לפני ואחרי |
ג. מכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס”מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהגרגרים מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים.
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. רצוי להוציא גרגירים כאלה שיש להם קליפה ולשפשף להסרת הקליפה. בשלב זה התעצלתי ולא לחינם. כשטחנתי את החומוס, היו גם קליפות אבל הן נעלמו כליל כיוון שנטחנו דק בעזרת המוט.
ד. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. מניחים לסיר להתקרר. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
מוסיפים מעט טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וטוחנים עוד קצת. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – הכי חשוב להיזהר מתיבול יתר.
ה. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
ו, ולסיום, הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם.
קחו בחשבון שהחומוס שהכנתם הוא ללא חומרים משמרים וללא שמנים מיותרים ולכן ראוי לאוכלו טרי ומהר. מומלץ לחסל את החומוס תוך יום לכל היותר כי אחר כך הוא עלול להחמיץ.
