חוק מוסר התשלומים : משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות לשוטף פלוס 45. מעבר לכך יצטרכו הרשויות והמשרדים לשלם ריבית על האיחור בתשלום. חריגים: תקציבי פיתוח, מיזמי תשתית גדולים – שוטף פלוס 70 ורשווית מקומיות – שוטף פלוס 90
הממשלה אישרה היום את הצעת חוק מוסר התשלומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבתו כשר הכלכלה ושר האוצר משה כחלון.
כיום משלמים משרדי ממשלה ורשויות את שכר נותני השירותים אחרי שלושה ואף ארבעה חודשים. לפי הצעת החוק, משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות לשוטף פלוס 45. מעבר לכך יצטרכו הרשויות והמשרדים לשלם ריבית על האיחור בתשלום. במקרה של תקציבי פיתוח, מיזמי תשתית גדולים כמו בתי ספר וכבישים – יורשה לממשלה לשלם בשוטף פלוס 70 וברשויות המקומיות שוטף פלוס 90.
נוסף לכך, יהיו החרגות לעיריות שתלויות בתקציב שמגיע מהממשלה – במקרה זה הן ישלמו לספקים בתוך עשרה ימים מהעברת הכסף מהממשלה.
מן הראוי לציין, כי עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה, מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014), מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.
פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.
בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה – תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן – נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.
"חוק שיטיב עם העסקים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "החוק שאנחנו מביאים מהווה מהלך משלים לרפורמה בעסקים החדשים, הרפורמה ברישוי עסקים, וכעת במוסר התשלומים. אנחנו פועלים למען העסקים הקטנים והחדשים. מדובר בחוק חשוב שיטיב עם העסקים, יחזק אותם ויפתור הרבה ממצוקת האשראי של העסקים במדינה. אחת הבעיות המרכזיות של עסקים קטנים היא לאו דווקא מחסור באשראי אלא צורך בעודף אשראי בגלל מוסר תשלומים לקוי. הסדרת מוסר התשלומים במשק תאפשר לעסק הקטן להשקיע את המשאבים שלו במה שצריך בשיווק, בפיתוח מוצרים חדשים ובהגדלת כמות הלקוחות שלו. היום אנו מחילים את החובה קודם כל על הממשלה".
"המדינה צריכה להוות דוגמא"
שר האוצר משה כחלון: "אין שום סיבה שהספקים יקרסו תחת העול הכלכלי בזמן שמדינת ישראל שחייבת להם כסף מעכבת להם תשלומים. המדינה צריכה להוות דוגמא ואני בטוח שהמגזר הפרטי ילך בעקבותינו וישפר גם הוא את מוסר התשלומים הנהוג כיום".
מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, ציין כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים! מדינה שמעודדת הקמתם של עסקים קטנים ורואה בהם, בצדק, כבכל העולם המתקדם, את מנוע הצמיחה של המשק, המייצר פעילות כלכלית ותעסוקה, חייבת לאפשר להם את התנאים הטובים ביותר להתקיים ולצמוח. התיקון בחקיקה מחייב תיקון בתפיסה ותובנה כי בעל עסק הם מגזר חשוב והכרחי למשק מתקדם ויחס שראוי לתת לו – הנו בהתאם. תיקון החוק לא בא לעשות חסד עם בעלי/ות העסקים הקטנים, אלא לאפשר להם לצמוח ולהוביל בזכות את המשק לצמיחה".
"היום נפל דבר בישראל"
צח ברקי סמנכ"ל, מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר דן אנד ברדסטריט ישראל מגיב: "היום נפל דבר בישראל, הצעת חוק מוסר תשלומים שאישרה הממשלה היא התרומה החשובה ביותר של הממשלה עד כה למגזר העסקי. המשמעות של קיצור של כל יום בימי האשראי הממוצעים, נאמד בחסכון למשק בהיקף של כ-60 מיליון ₪. זה יאפשר לעסקים להתמקד בפיתוח והשקעות ובפירוש זה יכול להיות מנוע צמיחה משמעותי למשק. צריך לקוות שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא יחפשו דרכים יצירתיות לא לעמוד בהוראות החוק. מגמת ההתארכות ימי האשראי המשיכה גם בשנת 2015, כשימי האשראי הממוצעים עלו בכ-2.5% ל-119 יום. כפי שהערכנו בתחילת השנה, תנאי האשראי הממוצעים בהסכמה התארכו והגיע ל-92 יום, בעיקר כתוצאה מהתארכות במשיכות התשלומים בשנה הקודמת".
התפתחות מוסר התשלומים במשק ב-15 השנים האחרונות
