חשיבה לשנות את שרשת האספקה מסין החלה לפני משבר הקורונה

התהליך המעשי עדיין מתון, נראה כי חברות רבות בעולם ניסו את אסטרטגיית סין פלוס. דוח בנק אוף אמריקה סקיוריטס טוען, כי דרום-מזרח אסיה והודו היו היעדים המתוכננים עבור מחצית משרשראות האספקה של צפון אמריקה ואסיה

עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, ששיבש קשה את שרשרת האספקה וההפצה מסין למדינות בעולם, החלו תעשיות בבמערב לחשוב על שינויים בשרשרת האספקה וההפצה המתחילה בסין והעברתה למקומות אחרים. מעשית, חשיבה זו היא הבסיס למלחמת הסחר בין ארה”ב לבין סין. הנשיא טראמפ הבין שני דברים – המאזן המסחרי בין שתי המדינות הוא לטובת סין ושמסוכן מבחינה כלכלית להישאן על מדינה אחת, סין, כבסיס ייצור ראשוני הגדול בעולם, כשבה מתחילה שרשרת האספקה וההפצה העולמית.

כדי למנוע חיכוכים בין המדינות חתמו ארה”ב וסין על הסכמי מכס שלב א’, שהקלו מעט את הלחץ המסחרי על ארה”ב. אבל, כשפרץ משבר הקורונה והתעשיות הסיניות שותקו, נפגעה שרשרת האספקה וההפצה למדינות בעולם וכתוצאה מכך נגרמו בהם נזקים כבדים לתעשיות ולמסחר בארה”ב, באירופה וכפועל יוצא מכך במדינות נוספות בעולם. מה שמוכיח כי חייב להתבצע שינוי יסודי בנושא כלכלי זה.

דוח בנק אוף אמריקה סקיוריטס

דוח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס BofA Securities – , מצא במחקר שבוצע על ידי אנליסטים, המכסים יותר מ-3,000 חברות ברחבי העולם, כולל צפון אמריקה, אירופה ואסיה פסיפיק, עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, כי החלו תזוזות חשיבה עזות הקשורות בשרשראות ההפצה והאספקה הגלובליות. המעניין במחקר הזה ובמסקנותיו, שהוא בוצע הרבה לפני פרוץ משבר הקורונה, שהוכיח עד כמה חשוב לשנות את בסיס שרשרת האספקה וההפצה מסין למקומות נוספים.

המחקר, שבדק את נדידת הסחורות מסין ומדינות המזרח הרחוק והשפעתם על הכלכלה המערבית, מצא, כי שרשראות האספקה בסין ומדינות נוספות עומדות בפני שינויים דרמטיים, בין היתר על רקע מלחמת הסחר, אוטומציה, החלטות ממשלתיות, כלכלות מתעוררות ועוד.

התחזיות רלוונטיות ביותר עבור 12 תעשיות מובילות, המפעילות שרשראות אספקה גלובליות בתחומי התוכנה, החומרה, חומרים, סמיקונדוקטורים, בריאות, מזון, מוצרי צריכה ועוד בשווי שוק כולל של 22 טריליון דולר.  ממצאי הסקר היו מדהימים – חברות ביותר מ-80% מהמגזרים הגלובליים, בכל אחת מהיבשות צפון אמריקה, אירופה ואסיה-פסיפיק (לשעבר סין), יישמו או הודיעו על תוכניות להעברת לפחות חלק משרשראות האספקה שלהן ממיקומן הנוכחי.

הצד המעשי עדיין מתון כרגע

בעוד שעל פני השטח המגמה בולטת, הצד המעשי עדיין מתון כרגע. נראה כי חברות רבות מנסות את אסטרטגיית “סין פלוס” (China Plus), שבה הן שומרות לרוב על שרשראות אספקה קיימות, תוך הפעלת תוכניות הרצה במקומות חלופיים. על פי הדו”ח, במשך 12- 24 החודשים הבאים צפוי, כי ההצלחה (או הכישלון) של תוכניות הרצה אלה יסייעו לקבוע את מהירות השינוי העתידי. יחד עם זאת, משבר הקורונה מוכיח עד כמה נחוץ לבצע את השינויים בשרשרת האספקה וההפצה הבינלאומית.

רואים כבר הפסקה בגלובליזציה

בשלושת העשורים האחרונים התרחשה התרחבות דרמטית בסחר הבינלאומי ובגלובליזציה של שרשראות אספקה. אולם בעקבות המחקר, טוענים צוותי המאקרו של בנק אוף אמריקה, כבר רואים הפסקה ממושכת של הגלובליזציה. האנליסטים טוענים, כי העולם נכנס לשלב חסר תקדים, שקשה להעריך את היקפו באחוזים, במהלכו שרשראות האספקה מגיעות הביתה, מתקרבות לצרכנים או מופנות לבעלות ברית אסטרטגיות. יש לכך השלכות עמוקות על אוטומציה ותעשיה, ובכך נוצרות אינספור הזדמנויות לאיזורים אליהם מופנות מחדש שרשראות האספקה.

למרות ששרשראות האספקה התפתחו ונעו במשך עשורים, נראה שהמעבר הנוכחי שונה. בגלל הסיבות שהביאו לשינוי, יעד השינוי, והשיטה בה השינויים האלו מסייעים. בעבר – מכסים וביטחון לאומי היו לרוב הסיבות הנפוצות ביותר לשינוי. בעוד משא ומתן על מסחר, כמו עסקת השלב הראשוני שנחתמה לאחרונה בין ארה”ב וסין, עשוי בסופו של דבר לגרום להפחתת התעריפים ואפילו לביטולם, סבורים האנליסטים כי לא סביר שהחששות בנוגע לביטחון הלאומי יתפוגגו.

לחזור למיקום המקורי

בהתייחס לכיוון השינוי, דרום-מזרח אסיה והודו היו היעדים המתוכננים עבור מחצית משרשראות האספקה של צפון אמריקה ואסיה, נתון לא מפתיע. זאת, כתוצאה מעלויות עבודה אטרקטיביות בדרום-מזרח אסיה והודו.

עם זאת, הנתון המפתיע שעלה היה כי חברות בכמחצית מכל המגזרים העולמיים בצפון אמריקה הצהירו על כוונה לחזור למיקומם המקורי. נתון זה נכון במיוחד עבור מגזרים ותעשיות הייטק שעבורם האנרגיה היא שחקן מרכזי. ממצא זה, אם יאומת, עשוי לייצג את המהפך הראשון במגמה מרובת עשורים. ראוי לציין גם כי צפון אמריקה עלה כיעד מיועד, ככל הנראה במאמץ להתקרב לבסיסי הלקוחות של החברות.

ההצהרה העולמית על הכוונה להשתמש באוטומציה במקומות עתידיים הפתיעה לא פחות. הצהרה זו רלבנטית במיוחד לחברות מצפון אמריקה ואסיה, וייתכן שנועדה להפחית את עלות התפעול הגבוהה ולקזז את התפוקה הנמוכה. עוד עולה כי חברות אירופאיות מצפות לשינויים רגולטוריים, הטבות מס וסובסידיות, אשר ישמשו ימתנו את החיכוך הקשור בהעברת שרשראות אספקה.

מחוץ לסין

סין, האחראית כיום לרבע מתוספת הערך של התעשייה העולמית, עמדה במרכז מדיניות הסחר המגן של ארה”ב. באופן לא מפתיע, הסקר מאמת את ההנחה שחברות רבות מעבירות מתקני ייצור מסין. מלחמת הסחר היא רק חלק מהסיפור. עליה בשכר, נורמות סביבתיות מחמירות, מסגרת רגולטורית מורכבת והמיקוד הממשלתי להפוך לכלכלה ברמה גבוהה המכוונת שירותים הגיעו לשיא כשמפעלים החלו לצאת מסין לפני עשור. תעשיות כמו טקסטיל ובגדים, צעצועים, הנעלה ורהיטים היו הראשונות שיצאו, בהתחשב בכך ש”חלק הארי” מההכנסה (66%) בענפים אלה שהולך לעלויות עבודה ושכר עבודה בסין עולה במהירות בעשור האחרון.

שכר עבודה בסין עולה

כדי להבין את העלייה המשמעותית בשכר העבודה בסין, בשנת 2001, עלויות העבודה הסיניות (במונחים של דולר לעובד) היו דומות לשאר אסיה, אך כיום הן כפולות לעומת מדינות גדולות אחרות באסיה. גם כשהן מותאמות לפרודוקטיביות, עלויות העבודה בסין נמצאות הרבה מעל שווקים מתעוררים אחרים באסיה ואפילו אלה שבסינגפור.  ולכן, הטלת מכסי מגן  והאיום המתמיד של הטלת מכסים גדולה יותר החמירו את יציאתם מתקני הייצור שרשראות האספקה מסין אך לא היו הגורם הישיר לה.

להוציא חלק מרשתות האספקה מסין

חברות בשני שליש מהמגזרים העולמיים בצפון אמריקה יישמו או הודיעו על תוכניות להוציא לפחות חלק מרשתות האספקה שלהן מסין, ואילו חברות בכמחצית מהמגזרים במדינות באזור אסיה פסיפיק (סין לשעבר) עושות כן. את השינויים הגדולים ביותר מבצעות חברות בתחומי הייצור לצרכן, קמעונאות, טכנולוגית חומרה וסקטור המוליכים למחצה (Semiconductor Sectors). שני הסוגים הראשונים משתנים בעיקר בגלל עלויות תועלת של האוטומציה, בעוד שהשניים האחרונים נמצאים בהצתלבות בתחרות בין ארה”ב לסין, ומכאן שסביר להניח שהם מתמודדים עם מגבלות מדיניות. עם זאת, מעניין לציין כי 83% מהמגזרים העולמיים באירופה שיש להם שרשראות אספקה בסין, נשארים במקום, והשאר מבצעים רק שינוי קל. 

דרום מזרח אסיה – היעד המועדף

כפי שניתן לראות בתרשים לעיל, אזור דרום-מזרח אסיה והודו עתידים להיות בין המרוויחים ביותר מההיערכות מחדש של שרשראות האספקה, מאחר וחברות רואות את האזור כאלטרנטיבה ברת קיימא לסין. במקרים בהם חברות נמנעות מרילוקיישן מקומי, אלו היעדים המועדפים להקמת שרשראות אספקה חדשות. עלויות עבודה נמוכות יותר, יכולות להיות יתרון משמעותי לכלכלה המבקשת לייצא את דרכה לצמיחה, אפילו במערכת אקולוגית מתונה יחסית. דרום-מזרח אסיה והודו משיגות ציון טוב מאוד בפרמטר עלויות העבודה. יחד עם זאת, יש להיזהר בשלושה תחומים:

• ראשית, קיים סיכון שמלחמת הסחר בארה”ב תעבור להיות כלפי אסיה (שאינה סין), עם וייטנאם ומדינות מאיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) שנמצאות בסיכון. לאחר הבחירות בארה”ב יהיה ניתן להבין יותר את היקף סיכון זה.
• שנית, שיפור משמעותי נוסף בייצור ידרוש השקעה רבה יותר בתשתיות. שוב, וייטנאם בולטת מכיוון שהיא כבר בעלת יכולות כאלו.
• שלישית, יכולות הן חשובות לא פחות מאשר עלויות עבודה. כדי ליצור תמונה הוליסטית יותר של התחרותיות בענף הייצוא במציאת תחליף פוטנציאלי לסין, האסטרטגים של בנק אוף אמריקה מדרגים בתרשים המובא להלן כלכלות מרכזיות באסיה ומקסיקו על חמישה אינדיקטורים עיקריים: (1) שכר יומי ממוצע (בדולרים), (2) איכות רגולטורית (מהבנק העולמי), (3) מדד ביצועי לוגיסטיקה (מהבנק העולמי), (4) אינטנסיביות הייצור (כאחוז מהתמ”ג) ו- (5) בסיס היצוא (כאחוז מהתמ”ג). ירוק פירושו תחרותי ביותר; אדום לא תחרותי.

בשכר הממוצע הנמוך ביותר מובילות בתחרות בנגלדש, פקיסטן ואינדונזיה. לעומת זאת המצב הרגולטורי הטוב ביותר נמצא בסינגפור, קוריאה הדרומית ומלזיה. בנושא שילוח ואספקה מדורגות במקומות הראשונים סינגפור, דרום קוריאה וסין ועוד. מכך מתברר, כי על כל חברה למצוא את המיקום החדש הנכון עבורוהעל פי חשיבות הפרמטרים השונים והתאמתם לה.

להלן שני מקרי בוחן המדגישים את השימוש באוטומציה ותזוזות פוטנציאליות בשרשרת האספקה:

חברת נייקי (Nike), העבירה את שרשרת האספקה שלה שלוש פעמים במשך יותר מחמישים שנות קיומה. בראשית שנות השבעים, החלה להעביר במיקור חוץ את הייצור (Outsource Production) לאסיה. השלב הבא במעבר שרשרת האספקה של נייקי התבסס על הדינמיקה של עלות עבודה נמוכה יותר ואוטומציה. בסיס הייצור הבודד הגדול ביותר של נייקי עבר מסין לוייטנאם עם פעילות גוברת בהודו ובאינדונזיה. נייקי הצליחה גם להשתמש באוטומציה בעשר השנים האחרונות, כדי להכפיל הכנסות תוך צמצום העבודה ב-20%. היא ממשיכה ליצור שרשרת אספקה גמישה במספר מיקומים ולהשתמש באוטומציה בכדי לקזז את העלות ולהגביר את הפרודוקטיביות. שותפי הייצור העיקריים של נייקי מתכננים להכפיל את כושר הייצור בעשר השנים הבאות תוך צמצום היקף צרכי עבודה ישירים בכ-50%.

בחברת אפל (Apple) צופה המחקר, כי החברה תגדיר מחדש את שרשרת האספקה שלה לאורך זמן ובשלבים, בהתחשב במורכבות פס הייצור של האייפון. סביר להניח שהיא תשתמש בגישה בעלת שלושה עוגנים מרכזיים:

• האחד, המשך האוטומציה של רשתות האספקה הקיימות למשל, Hon Hai, ספקית מרכזית של אפל, צמצמה את כוח העבודה שלה מ-1.3 מיליון דולר למיליון דולר ומתכוונת לצמצם עוד יותר ל-700,000 דולר בשנה הבאה.
• השני, להעביר כל ייצור מכשיר שאינו אייפון לארצות אחרות או בחזרה למקור כמו למשל AirPods ו-Apple Watch בווייטנאם או פס הייצור של מחשבי ה-Mac בטקסס;
• השלישי – למקם באופן סופי את פסי הייצור  להרכבה סופית של המוצרים, בשווקי היעד שלהם.
• לדעת עורכי המחקר, הדבר ידרוש הנדוס מוצרים מחדש ועיצוב מודולרי חדשני, הדורש אוטומציה רבה יותר של שרשרת האספקה של אפל.