פייטלסון : הם ניצלו סרטים משנת 1983

הערב, אנשים מסויימים החליטו שהם עלו לקרקע כאן, באריאל לפני מר יעקב פייטלסון, ניסו להכחיש את סיפורו של האיש שבנה את העיר אריאל. קראו לנו תחקירנים ועיתונאים של “החצר” , קראו לנו חסרי מקצועיות וןהציעו לנו “לערוך תחקירים טובים יותר ” בהמלך השיחה , צוטט גם גולש שקרא ספר שהודפס על ידי העיר אריאל ובו לא מאוזכר יעקב פייטלסון .. לא פועלו, לא תפקידו ולא משמעותו לעיר.. קראו לו ” פחדן שברח מן העיר” .. מן הטבע, פנינו למר פייטלסון והנה השיחה שלנו עמו במלואה : 

אוהד לוין : ערב טוב יעקב , אנשים בעיר טוענים

טוענים שאתה לא הקמת את העיר וסתם ברחת

יעקב פייטלסון : לכן הם נצלו את הסרטים משנת 1983 ו-1985 תוך סילוק כל הקטעים בהם אני מופיע והציגו את זה כאילו מדובר בפעילותו של רון נחמן?

אוהד לוין: אני מצטט לך מה כותבים אנשים “על מה את מדבר שאת אומרת עיר כשאני היגעתי לאריאל ב88 לא היה כלום אחרי בית ספר מילקן שבדיוק נבנה , כמות האוכלוסיה באריאל היתה בקושי מספיקה בכדי להיקרא שכונה קטנה בעיר נורמלית, ולמה שאת קוראת קריית מדע היו שם שני בניינים לא פעילים כי המכללה הייתה בקדומיים. באריאל היו שלוש חנויות מכולת שהיה צריך משכנתא בכדי לקנות בהם, זה עיר מוכנה????????? לפני 3 שעות באמצעות מכשיר נייד · אהבתי · 4

זאב רז “פיטלסון לא היה בין השישים משפחות הראשות אני חושב קיבלו את אישתו לגרעין מתור מורה אני מציע לך תבדקי עם יגאל רוזנטל

זאב רז “לבוא לכיתוב שפיטלסון הקים את אריאל זו חוצפה אני ההיתי כאן בין השישים הראשונים אבא שלי היה מגיע בלילות לשמור בתורנות על מה מדברת

ןזאב רז “את יכולה לשאול את גרושתו היא תגיד לך מי זה פיטלסון אני כבר יודע הגיעו-

יעקב פייטלסון : קודם כל בסרט משנת 1985 מוצגת תצ”א בה רואים בדיוק מה היה קיים, כולל שכונות חדשות שהחלו להבנות ברובע ב’ וקרית המדע עבור האוניברסיטה. אגב בית הספר שנבנה היה על שמה של עליזה בגין. בית הספר התיכון רק תוכנן ע”י אדריכל עקיבא לומניץ ועוד לא נבנע. מה שכן נבנה היה היכל הספורט על שם של לב יואל ז”ל שנהרס עקב חוסר טיפול של המועצה בראשותו של רון בשלג שהצטבר על הגג בשנת 1991.

אוהד לוין : מותר לפרסם?

יעקב פייטלסון: תקרא

אלה “גרעין ת”א”:לאחר מלחמת ששת הימים יצא שר הביטחון משה דיין בקריאה ליישוּב הארץ[דרוש מקור], ובעקבותיה החלה קבוצה של ארבעה חברים – כולם עובדי התעשייה הצבאית – לגבש רעיון להקמת יישוב בשומרון[דרוש מקור]. בין חברי הקבוצה היה רון נחמן, לימים ראש העיר אריאל; יוסף בר-אילן, מהנדס בתעשייה הצבאית; גיורא שחר ודוד חסמן. הארבעה הצליחו לגייס קבוצה נוספת של כמאתיים משפחות ושמה של הקבוצה נקבע כ”גרעין תל אביב”, ומטרתה הקמת יישוב עירוני גדול שישמש מרכז עירוני, תעסוקתי ותרבותי, להתיישבות היהודית בשומרון. צורת ההתיישבות המוכרת בישראל עד אז הייתה בעיקרה חקלאית (קיבוץ או מושב) או עירונית, והרעיון של “יישוב עירוני” לא-חקלאי היה חדש יחסית (דוגמאות בודדות היו קצרין וימית). מטרתו של הגרעין הייתה הקמת עיר-מחוז שתהווה “מרכז שירותים לפריפריה המורכבת מרצף יישובים קטנים יותר[3]. לאחר מלחמת יום כיפור פנה יוסף בר-אילן להמשך מימוש חזון הקמת העיר, וב-1977 קיבלה ועדת השרים לענייני התיישבות בראשות ישראל גלילי, שמעון פרס ואהרון אוזן את ההחלטה לרכוש קרקעות (פרטיות או כאלו שאין עליהן בעלות) לצורך התיישבות עתידית בשומרון.[דרוש מקור] השטח שנבחר על ידי חברי הגרעין ובהמלצת האגף לתכנון במטכ”ל היה גבעה סמוכה לכפר כפל-חארס שהייתה ידועה בפי תושבי הכפרים הסמוכים בכינוי “הר המוות” – “ג’בל מאוט'”, בשל אדמתה הטרשית שלא ניתנה לעיבוד חקלאי או להתיישבות.[דרוש מקור] גרעין תל אביב החל מתרחב ועוד לפני העלייה לקרקע כבר מנה 1,300 משפחות (כ-6,000 איש). ב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב על ידי גרעין תל אביב, בשם “חרס”. שבעה חודשים לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1978, עלו לקרקע 40 המשפחות הראשונות מהגרעין והתיישבו באשקוביות. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב שמו הנוכחי, כשם קבע, על פי הצעתו של זאב וילנאי. כעבור כשנתיים עברו התושבים לדיור הקבע הראשון שנבנה

כל הרב מציגים לנו מצגות שווא

אפשר להוסיף למי ששכח איך אני יחד עם עובדי המועצה הלכנו למכור תלושי סופר מרקט של הקו”ופ שנפתח באזור התעשיה הקטן בכניסה באריאל ביוזמתי. הסיבה לכך הייתה כי בנ גאון דרש ממני להבטיח נזילות מספקת לפעילותו אחרת הוא יסגור אותו. הצלחנו למנוע זאת וכתוצאה הסופר הסכים לממן בניית מקום הקבע במקום בו הוא קיים היום. אגב, האם זאב רז זוכר מי עזר לו לפתוח את החנות שלו באזור התעשיה ברקן והגן על זכותו לקיים את העסק למרות התנגדות נמרצת של בעל העסק הדומה שהיה לפניוץ אם הוא לא זוכר, אזכיר – יעקב פייטלסון מנהל אזור הצעשייה ברקן. אך מי זוכר מעשים טובים שנעשו מתוך גישה עיניינית לטובת המקום ולמרות שמדובר היה במישהו שהתנגד לבחירתי כראש המוצע באריאל…

אוהד לוין: מותר לפרסם?

אם תרשה לי אני מעלה את הכל לאתר

יעקב פייטלסון : בבקשה, למרות שלא רציתי להיות מעורב בבחירות הללו ואינני חושב שזה נכון לעשות. יחד עם זאת כדאי להזכיר גם שרון נחמן פעל בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע ממני להמשיך לפעול למען אריאל ופנה למשרד הפנים לבטל את חברותי במועצה בטענה שקיים ניגוד אינטרסים בין היותי חבר המועצה באריאל ובו זמנית מנהל אזור התעשייה ברקן במועצה אזורית שומרון. כתוצאה מכך התפטרתי מהמועצה באריאל כי חשבתי שיוכל לתרום הרבה יותר בפיתוח אזור התעשיה בברקן גם לאריאל ולכל אזור השומרון מאשר לשבת ולשמוע עלבונות בישיבות עקרות במועצה של אריאל.

אוהד לוין: זה לא עניין של בחירות זה עניין של עשיית צדק הסטורי

מהו תאריך העליה המדוייק על הקרקע?

אז כדאי שיסבירו את המניפוליציות שלהם עם קטעי סרטים משנת 1983 ו-85. הרי מסרטים הללו ברור לגמרי מה הייה קיים, מה היה כבר בבניה. ועם לזכור כי מאישור תכנית הבנייה ועד מימושה עוברים 4-5 שנים יהיה גם ברוו שכל מה שנבנה עד 1990 הוכל עוד בתקופת כהונתי כראש המועצה.

תודה רבה

לילה טוב

תאריך עלייה על הקרקע הוא 17 לאוגוסט 1978 ושלוש משפחות הראשונות שעלו באותו היום היו לפי הסדר שושנה ואריה גולד, משפחת נובוסלסקי ומשפחת פייטלסון. 32 משפחות נוספות עלו לאריאל עד סוף אוגוסט