ירידות המדד הכללי פגעו בחסכונות צמודי מדד

בסה"כ מתחילת השנה המדד הכללי ירד ב-0.7% ובשניים עשר החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב-0.5%. המשמעות היא פגיעה בחסכונות צמודי המדד השונים

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל השנה ב-0.6%, בהשוואה לחודש מרץ 2014 והגיע לרמה של 99.4 נקודות, לעומת 98.8 בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות (ב-7.8%), הלבשה והנעלה (ב-5.2%), תרבות ובידור (ב-1.5%) ותחבורה (ב-0.7%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ריהוט וציוד לבית (ב-0.5%) ובריאות (ב-0.3%).

אבל, ב-12 החודשים מחודש אפריל 2014 עד אפריל השנה ירדו המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ב-0.5% כל אחד, המדד ללא דיור ירד ב-1.3% והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.4%.

המשמעות של מגמת ירידות מדד המחירים ב-12 החודשים האחרונים ומתחילת השנה עד אפריל היא פגיעה בחסכונות צמודי המדד השונים.

להלן כמה קבוצות מוצרים ושירותים שהשפיעו באופן ניכר על המדד בחודש זה:

עוד יצוין, כי המדד ללא דיור עלה ב-0.9% והגיע ל-98.8 נקודות, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.7% והגיע ל-100.2 נקודות והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4% אחוז והגיע ל-99.3 נקודות.

מתחילת השנה ירדו המדד הכללי והמדד ללא דיור ב-0.7% כל אחד, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.9% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2%.

על פי נתוני המגמה בחודשים ינואר –אפריל השנה קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.9%, של המדד ללא דיור ל-0.6% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-1.2%.

ירידה קלה בקצב האינפלציה

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר טוען,כי לאחר פרסום המדד, צפויה ירידה קלה בקצב האינפלציה הצפוי לרמה של 1.55%. לדבריו, "ביום שישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן אשר הצביע על עלייה של 0.6%, בטווח העליון של התחזיות. לא הופתענו לגלות שסעיף הארחה ונופש בארץ ובחו"ל עלה ב- 5.5% עקב חג הפסח שנחגג מוקדם יחסית השנה וסעיפי הפירות וירקות טריים שזינקו באמצע החודש מסיבות שונות. עם זאת , הופתענו לגלות כי סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים ירד ב-  0.1%. בסה"כ מתחילת השנה המדד הכללי ירד ב-0.7% ובשניים עשר החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב-0.5%. בתחילת המסחר בבוקר יום ראשון שלאחר הפרסום הציפיות הנגזרות משוק ההון לשנה קדימה ירדו במעט לקצב אינפלציה שנתי של 1.55%.

האם אנו לקראת שינוי מגמה בקצב האינפלציה השנתית? 

"סביר להניח שכן. השינויים המבניים וירידות המחירים החד פעמיות הן בסקטור הממשלתי (מים, חשמל) והן במגזר העסקי (סלולר ומזון) כנראה לקראת התכנסות לשיווי משקל זמני. אין הדבר מצביע על סיומה של התייעלות וירידת מחירים במשק, אך שיעור השינוי יהיה פחות משמעותי. כך למשל הירידות בשוק המזון ובמוצרי החלב כתוצאה מהמהלך של שופרסל והמותג הפרטי שהשיקו בתחום החלב, עלול להצית מלחמת מחירים חדשה במשק וכמו כן, שוק הסלולר עדיין גועש , אך עדיין גודל השינוי איננו מאיים עוד במונחי מדד. ההתנהלות של בנק ישראל באשר לתגובה לסדרת המדדים האחרונה הייתה נכונה בדיעבד. בנק ישראל ניטרל למעשה את ההשפעה החד פעמית של ירידת המחירים ופעל בהתאם, באחריות ובכובד ראש".

ומה תהיה החלטת הריבית בחודש יוני?

"שיקולי בנק ישראל בבואו להחליט לגבי שיעור הריבית במשק יושפעו פחות מההתמתנות בקצב ירידת המחירים בישראל ויותר מהירידה בהיקף ייצוא הסחורות והגירעון בחשבון המסחרי. מפרסום הלמ"ס עולה כי בחודשים פברואר – אפריל חלה ירידה של 13.1%. בחודש אפריל ייצוא הסחורות הסתכם ב-15.7 מיליארד ₪ וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון בחשבון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה הגירעון בחשבון המסחרי של ישראל (ייצוא פחות ייבוא) הסתכם ב-7.7 מיליארד שקלים. הפגיעה בהיקף הייצוא נובעת בין השאר מהתחזקות השקל במונחי סל (מדד משוקלל של שערי החליפין של שותפות הסחר של ישראל). בשלב הנוכחי סביר להניח, כי במידה ויימשך התיסוף של השקל במונחי סל, בנק ישראל יבחר להגיב בעוצמה באמצעות רכישות אגרסיביות של מט"ח ובאמצעות הורדת הריבית לאפס. הפגיעה בהיקף הייצוא כרגע עלולה לפגוע בתעסוקה במשק ובהמשך לפגוע בצריכה הפרטית ובקצב הצמיחה של המשק".