“ישראל הפכה למקלט מס מהגרועים שיש”

אמר ראש רשות המיסים משה אשר בדיון בוועדת ביקורת המדינה על “חוק מילצ’ן”. יו”ר הוועדה שלי יחימוביץ’ אמרה: “מכניסים לכאן הון שחור, בניגוד לכל סטדנדרט בינלאומי, והניסיון לתקן את הפרצה הזו חומק לו באורח פלא שנה אחר שנה מתחת לרדאר”

“הפטור מדיווח פסול מעיקרו, ואין כל סיבה לתת אותו. אנחנו הולכים כעיוורים כבר עשר שנים: אנחנו לא יודעים כמה הפטור עולה, כמה אנשים קיבלו אותו, כמה עלו בעקבותיו, כמה הם השקיעו, מה קיבלנו ומה איבדנו. זה עשר שנים שישראל הפכה למקלט מס מהטובים,– או מהגרועים, שיש בעולם, ולא מצאנו עוד אף מדינה בעולם שיש בה חוק דומה”, אמר מנהל רשות המיסים משה אשר בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח”כ שלי יחימוביץ’ על תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המכונה “חוק מילצ’ן”.

 החוק מעודד ירידה

יו”ר הוועדה שלי יחימוביץ’ אמרה: “מדובר כאן על חוק שיש בו אך ורק נזק פעיל

למדינת ישראל, ואין לו שום יתרון. מדובר בפטור גורף ובלתי מידתי בעליל, שהופך את מדינת ישראל למקלט מס מהסוג הנחות ביותר, וגורם לה נזק תדמיתי אדיר. לא זו בלבד שמטרת החוק אינה מושגת, אלא שהוא משיג את ההיפך הגמור: הוא מעודד ירידה, ולא עלייה”.

לדבריה, “מדובר על פרצת מס שמתאימה למדינות עולם שלישי. מכניסים לכאן הון שחור, בניגוד לכל סטדנדרט בינלאומי, והניסיון לתקן את הפרצה הזו חומק לו באורח פלא שנה אחר שנה מתחת לרדאר. כל גורמי המקצוע לדורותיהם מחזיקים בעמדה שיש לבטל את הסעיף הזה בחוק – ופעם אחר פעם הם מוותרים ולא מצליחים להעביר את ביטולו”.

נזק תדמיתי

משה אשר הדגיש, כי “מדובר אפוא גם על נזק תדמיתי גדול. עוד משהו שכדאי להבין הוא שהחוק מעודד השקעה בחו”ל – ולא בארץ – מכיוון שעל השקעות בארץ העולים והחוזרים משלמים מס מלא מהיום הראשון. ניסינו לבטל את החוק שנה אחר שנה. ב-2013-2014 זה עבר קריאה ראשונה, אבל אז פוצל מחוק ההסדרים ולא קודם, בשל “שיקולים כלליים” של העברת התקציב. גם בתקציב 2019 הניסיון לבטל את סעיף 14(ד), המעניק לשר האוצר את האפשרות להאריך את הפטור בעשר שנים נוספות, פוצל מחוק ההסדרים, בטענה שהוא יקודם במסלול רגיל כשהצעת חוק נפרדת. לדעתנו הגיע הזמן לתקן את החוק הזה – ויפה שעה אחת קודם”.

דו”ח מבקר אשר עסק בנושא כבר ב-2014 קבע כי “הפטור מדיווח על הון ונכסים שנצברו מחוץ ישראל אינו עומד באמות מידה בין לאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וכי קיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע.” בדיון היום התברר כי גם הניסיון הצנוע לתקן את החוק בחוק ההסדרים 2019, כך שלא יתאפשר להאריך את הפטור ל-20 שנה, אף הוא נקבר ופוצל מחוק ההסדרים.    

לכולם היה נוח לתת לסעיף הזה לחמוק

“אני לא מוכנה לקבל את האמירה שמשרד הקליטה לבדו מנע את ביטול החוק; יש ראש ממשלה, יש שר אוצר, יש קואליציה – ולכולם היה מאוד נוח לתת לסעיף הזה לחמוק בשקט בשקט מחוק ההסדרים, כולל בחוק ההסדרים לשנת 2019”, ציינה יחימוביץ והוסיפה: “מ-2013 ועד עצם היום הזה, ברציפות  – ביטול החוק נכנס לטיוטות חוק ההסדרים אבל מחליק משם באופן מסתורי. כנראה שלמישהו יש אינטרס להוסיף חטא על פשע, להשאיר על כנה גם את האופציה להאריך את הפטור ל-20 שנה. המשותף לכישלונות החוזרים  לבטל את החוק – בין השנים 2013 עד 2019 – הוא שראש הממשלה היה תמיד בנימן נתניהו. שני שרי אוצר אפשרו לחוק המושחת להישאר על כנו: לפיד וכחלון. נוכח האירועים הפליליים האחרונים, וכתמי השחיות העזים שדבקו בחוק – אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון להשיבו לחוק ההסדרים”.

עו”ד צחי סעד, מנהל החטיבה כלכלית במשרד מבקר המדינה, אמר כי דוח הביקורת על תיקון 168 נעשה במסגרת בדיקה כוללת של נושאים שונים המשפיעים על ההון השחור. הדוח פורסם בשנת 2014, כשש שנים לאחר התיקון שהסתיים בשנת 2008. הדוח איננו מבקר את הליך החקיקה אלא מצביע על הבעייתיות  במצב הקיים.

פרופ’ יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס: “אני חייב לומר שמלכתחילה, בדיונים על החוק ב-2008, נדהמתי מעמדת רשות המיסים. ראש הרשות יהודה נסרדישי וסגנו גידי בר זכאי אפילו ‘ירדו עלי’ ואמרו לי שאני עוכר ישראל המתנגד לעלייה. כבר אז אמרתי שהחוק  לא טוב, הוא לא יעודד עליה, ולא יביא לפה אף תושב חוזר. בפועל מה שקרה הוא שהחוק הזה עודד ירידה. מה שקרה הוא שאנשים עשו תכנון מס עוד יותר אגרסיבי. המדינה באה ואמרה להם “אל תמהרו, תישארו בחו”ל 10 שנים, ורק אז תחזרו”. אני לא מכיר שום חקיקה כזו או דומה לו בחו”ל.

הערות חמורות מה-OECD

יואל נוה, הכלכלן הראשי: “אני מסכים לחלוטין עם העמדה המקצועית של רשות המיסים. אני רוצה להעיר שכבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד Partially Compliant))  עם מדיניות הארגון. היו כבר שני בנקים בינלאומיים שהודיעו לנו בעקבות זאת שיפסיקו לעבוד איתנו. הצלחנו לדחות את ההחלטה בטענה שבאותו זמן בדיוק נפלה הממשלה והוכרזו בחירות. עם כינון הממשלה יזמנו את כל תיקוני החקיקה הרלוונטים, כולל התיקון הזה – אבל זה לא הצליח להגיע לחקיקה. לא פעם הממשלה מחליטה בניגוד לעמדתנו כדרג מקצועי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן ע”י פרופ’ אדרעי, אבל בשל החלטות ברמה הפוליטית, בין אם בממשלה או בכנסת, זה לא עובר”.