פערים משמעותיים בין פריפריה למרכז בשיעור צרכני שירותי הרווחה. עלייה של 36% במספר עברייני המין המטופלים בשרות המבחן
בשנת 2015 כל משק בית חמישי בישראל טופל במערך שרותי הרווחה, כך מתברר מנתוני אגף המחקר במשרד העבודה והרווחה. משקי הבית מהם פנה אדם אחד לפחות לקבלת סיוע או טיפול מהמחלקות לשירותים חברתיים, מנו בשנת 2015 כמיליון ושלוש מאות אלף איש.
עוד מתברר מנתוני המשרד, כי בתוך עשור גדל תקציב משרד העבודה והרווחה בכ-90%, מ-3.1 מיליארד שקלים בשנת 2006 ועד 5.9 מיליארד שקלים בשנת 2015. זאת אף כי הגידול במספר הפונים לקבלת שירותי רווחה באותה התקופה עמד על 7% בלבד, נמוך מהגידול באוכלוסייה הכללית באותה תקופה אשר עמד על 19%. לכן, התקציב פר מטופל במערכת הרווחה גדל משמעותית ומהווה ביטוי להרחבת המענים והשירותים לאוכלוסיות נזקקות. הגידול ניכר ובולט במיוחד בשירותים הניתנים לציבור בקהילה, אשר גדלו בהתאמה לגידול בתקציב, בכ-96%. זאת לעומת הגידול בתקציב השירותים החוץ-ביתיים שהסתכם בכ-10%.
מערך שירותים חברתיים
שר העבודה והרווחה חיים כץ: "אנו מציעים מערך שירותים חברתיים שמשקף את צורכי האוכלוסיות הנזקקות בישראל, תוך תכנון קפדני והקצאת משאבים למטרות שיסייעו בצורה הטובה ביותר. האתגרים החברתיים המרכזיים שעומדים לפתחנו הם בין היתר, הטיפול בנוער וצעירים בסיכון והיערכות לעליה בתוחלת החיים ומתן מענה לאזרחים הוותיקים. כבר בשנה הקרובה נרחיב את התמיכה הממסדית בצעירים בסיכון עד לגיל 25 ונסייע להם לממש את הפוטנציאל האישי ולצאת ממעגל הנזקקות. כמו כן, משרד הרווחה נערך לעליה הצפויה בתוחלת החיים ופועל להגדלת היצע השירותים בקהילה בשימת דגש על מענה לצרכים בתחום התפקודי, החברתי, התעסוקתי, לביטחון תזונתי ולמניעת התעללות והזנחה".
פערים בין פריפריה למרכז
בשנת 2015 מחצית (50%) מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בגילאי 75 ומעלה וכמעט רבע (22.6%) מבני הנוער בגילים 17-12 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים. עוד מראים נתוני המשרד, כי גם בשנת 2015 נרשמו פערים משמעותיים בין פריפריה למרכז בשיעור הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים. בהשוואה בין מחוזית עולה כי 21.5% מקרב תושבי מחוז באר שבע והדרום ו-19.1% מתושבי מחוז חיפה והצפון טופלו בשנת 2015 במסגרות רווחה. זאת לעומת 15.3% מתושבי ירושלים ו-12.7% מקרב תושבי מחוז מרכז.
ירידה במסגרות חוץ-ביתיות
החל משנת 2009 נרשמה מגמת ירידה בשיעור המטופלים המושמים במסגרות חוץ-ביתיות ועליה בהתאמה בשיעור מקבלי שירותים במסגרות בקהילה. כך, בעוד בשנת 2009 יותר משליש (35%) ממקבלי השירותים במסגרות הרווחה טופלו במסגרות חוץ-ביתיות, בשנת 2015 אחוז המטופלים במסגרות חוץ-ביתיות ירד לפחות מרבע (24%) מכלל מקבלי השירות, והיתר (76%) קיבלו שירותי רווחה במסגרות שונות בקהילה.
השכיח ביותר – דיווח על ילדים ונוער בסיכון
סיבת הפנייה השכיחה ביותר למערכת הרווחה היא דיווח על ילדים ונוער בסיכון וקושי בתפקוד הורי (ב-40% מהפניות); הסיבה השנייה בשכיחותה היא עוני וקשיי פרנסה (ב-30% מהפניות). שתי הסיבות הבאות בסדר שכיחותן הן זִקנה ומוגבלות וסיבות רפואיות (כל אחת בכרבע מהפניות). חלק גדול מן הפניות כללו שילוב של שתיים או יותר מהסיבות.
גידול באוכלוסיית האוטויסטים
בשנת 2015 נרשמה עלייה חדה בקצב הגידול באוכלוסיית האוטיסטים הרשומים במשרד העבודה והרווחה. העלייה במספר המוכרים בשנת 2015 הייתה כמעט כפולה מזו שבשנת 2014: גידול של 2,074 במספר האוטיסטים הרשומים בין השנים 2015-2014, לעומת גידול של 1,323 בין השנים 2014-2013. בתוך עשור גדלה אוכלוסיית האוטיסטים המוכרים במשרד העבודה והרווחה פי יותר מארבעה והסתכמה בשנת 2015 בכ-12,530 איש (פי 4.2 בהשוואה לשנת 2006). בהתאם לכך, נמשך הגידול בתקציב השירות לטיפול באוטיזם במשרד העבודה והרווחה, ובין היתר ניכרת עלייה הן במספר מסגרות דיור, והן במספר המסגרות בקהילה, כגון: מועדוניות שיקומיות, מעונות יום שיקומיים, מרכזי יום לבוגרים, נופשונים, קייטנות ותכניות המיועדות לשלב בני נוער וצעירים עם אוטיזם בתעסוקה ובשירות צבאי או לאומי.
ירידה במספר הפונים לשירות מבחן למבוגרים
בשנת 2015 נרשמה ירידה במספר המופנים לשירות המבחן למבוגרים בהשוואה לשנה הקודמת. זאת לאחר כעשור של יציבות יחסית במספר המופנים. הירידה נרשמה בעיקר בעבֵירות רכוש, בעבירות אלימות בכלל ובעברות של אלימות במשפחה בפרט. לעומת זאת, נרשמה עלייה של 36% במספר עברייני המין שטופלו במסגרות שירות המבחן על פי החלטות ביהמ"ש וועדות שחרורים, שמספרם בשנת 2015 היה 382 עברייני מין מטופלים. העלייה החדה במספר עברייני המין המופנים לטיפול בשירות המבחן מיוחסת לכניסתו לתוקף של פרק השיקום בחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. פרק זה נכנס לתוקפו בסוף שנת 2013, ובמסגרתו ניתנות תכניות לשיקום מונע של עברייני מין בקהילה, במימון ובפיקוח מלא של משרד העבודה והרווחה. הטיפול ניתן בתוך קבוצות טיפוליות ייעודיות בשירות המבחן, ברשות לשיקום האסיר וכן במרכזים מורשים לשיקום מונע אשר הוקמו מכוח החוק, בהתאם לרמת המסוכנות של המטופל ולמאפייניו הייחודיים.
עלייה במספר הילדים הרשומים באומנה
בשנת 2015 נרשמה עלייה של כ-19% במספר הילדים הרשומים באומנה טיפולית בהשוואה לשנת 2014. העלייה מיוחסת לשינוי במדיניות המשרד, ולפיה הורחב טווח הגילים של הילדים הזקוקים להשמה חוץ ביתית המופנים לאומנה וכולל כעת גם ילדים מעל גיל 6.
אימוץ
בשנת 2015 השלים השירות למען הילד במשרד העבודה והרווחה טיפול ב-345 תהליכי אימוץ. 115 מהם תינוקות שנולדו בארץ, 34 מהם תינוקות שנולדו בחו"ל ואומצו על ידי אב ואם בארץ, 16 מהם תינוקות שנולדו בהליך פונדקאות בחו"ל, 133 אימוצי קרובים במשפחות חד מיניות (מרבית המאמצות הן בנות זוג של האם הביולוגית של המאומצים) ו-47 אימוצי קרובים במשפחות (הטרוסקסואליות) של אב ואם.