כך טען הבוקר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת העסקים של גלובס, לדבריו, רגולציה שוויונית יוצרת אי שוויון שפוגע בתחרות ולכן יש מקום לאפליה מתקנת. דוגמאות לכך: העדרן שלנשים בדירקטוריונים, עמלות גבוהות למשקיעים קטנים, מחיר אשראי גבוה לעסקים קטנים, ועלות רגולציה גבוהה לחברות קטנות
רגולציה שוויונית יוצרת אי שוויון שפוגע בתחרות, ולכן יש מקום לאפליה מתקנת. כך טען הבוקר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת העסקים של גלובס, דוגמאות לכך: העדרן של נשים בדירקטוריונים, עמלות גבוהות למשקיעים קטנים, מחיר אשראי גבוה לעסקים קטנים, ועלות רגולציה גבוהה לחברות קטנות.
"רוצה רגולציה לא שוויונית"
"כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית שמקדמת שוויון. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא". הסביר פרופ' האוזר ואמר" "לכן, הוריתי על הקמה של צוות בתוך הרשות שתפקידו לבחון חלופות אפשריות באשר להקמתה של רשימת מסחר ייעודית לחברות בינוניות וקטנות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
הו הדגיש, כי "אני רוצה לבחון יצירת מסלול של רגולציה מקילה מותאמת לחברות בתווך הזה – בדומה ל- Reg A האמריקאי. אני רוצה להפוך את הבורסה בת"א להיות גם אינקובטור לחברות קטנות".
לאחרונה פורסם מחקר בסוגיית אי-שוויון כלכלי, בפרספקטיבה היסטורית של כמעט 200 שנה, על בסיס נתונים מאז שנת 1820, ועל 104 מדינות. במחקר הזה נמצא שרמת אי השוויון בין המדינות העמיקה על פני זמן. מדינות עשירות נעשו עשירות יותר. מדינות עניות, נעשו עניות יותר.
"בישראל בעיה של אי-שוויון כלכלי חמורה"
"בישראל הבעיה של אי-שוויון כלכלי חמורה מרוב מדינות ה- OECD, ואנחנו מבינים כולם שהמשמעות של אי שוויון היא שהצמיחה לא מחלחלת לכולם, והפער בין עשירים לבין עניים גדל. זה לא מצב בריא. זה פוגע בהרבה אנשים ובמשק הכלכלי. אחד האומדנים לכך הוא שכל עליה של 1% במדד אי-השוויון גורע 0.20% מהצמיחה בכל שנה", ציין פרופ' האוזנר.
על רקע זה טען פרופ' האוזר, כי הוא רוצה להתייחס לבעיות של אי-שוויון בהקשר של הרגולציה על שוק ההון הישראלי. "אי שוויון שיוצר אי צדק. אי שוויון שפוגע בתחרות. אי שוויון שפוגע בשוק ההון בישראל וביכולת להצליח בישראל. האובזרבציה שאני מבקש לצאת ממנה כנקודת מוצא לדיון כאן היא שבניגוד לתפיסה הרווחת שרגולציה שוויונית היא מפתח להשגת שוויון, לעיתים רגולציה שוויונית דווקא מעמיקה את בעיית אי-השוויון הכלכלי. הכוונה שלי היא שלעיתים יש שונות בין הגופים או הגורמים שהרגולציה חלה עליהם, שמצדיקה טיפול רגולטורי שונה ומותאם לגוף המפוקח".
פרופ' האוזר ציין כמה דוגמאות למצב שבו רגולציה שיוויונית דווא מעמיקה את בעיית אי-השוויון הכלכלי:
דוגמא ראשונה – הנצחת הפערים ההיסטורים בין נשים לגברים
"רגולציה שוויונית שלא מבדילה בין נשים וגברים ומנציחה פערים היסטוריים בין המינים. כך למשל, מספר הנשים בקרב הבכירים בחברות נמוך באופן משמעותי ממספר הגברים – רק 13% מהבכירים הן נשים, ושכרן נמוך בכ- 60% מזה של הגברים. נדמה לי שאני לא צריך להרחיב כאן על המחירים החברתיים והכלכליים שאנחנו משלמים על פער זה. יש אינספור עבודות על תרומתן החיובית של הנשים לחברות עסקיות ועל הפגיעה בחברות בהן יש פערים בין המינים. לכן, אין ספק שצריך לדאוג שתהיינה יותר נשים בדירקטוריונים. אני רוצה גם לומר לכם שרגולטורים בעולם מתערבים היום במידה מסוימת. לדוגמא, בנורבגיה וצרפת החוק מחייב למנות לפחות 40% נשים בדירקטוריונים. גם אנחנו צריכים לשקול דרכים לצמצום התופעה, בדרך של אפליה מתקנת".
דוגמא שנייה- אין הבחנה בין משקיע קטן לבין משקיע גדול
"רגולציה שוויונית שלא מבחינה בין משקיע קטן לבין משקיע גדול דווקא מנציחה אי שוויון. כך לדוגמא, אם לקוח קטן מבקש להשקיע 200,000 שקל במניות וסוחר בהן בשווי של 500,000 שקל בשנה, הוא ישלם 1,600 שקל עמלות אם פעל בבנק, או 700 שקל אם פעל דרך בית השקעות. אם הוא לקוח גדול כנראה ישלם עשרות אחוזים פחות ממשקיע-לקוח קטן. בתי ההשקעות והבנקים משלמים לבורסה, לעומת זאת, רק 80 שקל עבור העסקות הללו. מטבע הדברים ישנם פערים במחירים בין לקוחות גדולים ללקוחות קטנים, אבל במקרה הזה גודל הפער הזה בין העמלות הוא לחלוטין לא סביר. יש הטוענים שתרופת הפלא לפערים בעמלות היא הטלת פיקוח, אבל אל תטעו, פיקוח על עמלות לא יעזור. צריך תשתית רגולטורית שתיצור תחרות. ותחרות תהיה אם נביא ברוקרים זרים לבורסה בת"א. מדוע? כי הם לוקחים הרבה פחות עמלות. הם לוקחים כ- 120 שקל בשנה. ואיך נביא אותם? נוריד חסמים בחוק לשינוי מבני בבורסה. השינוי העיקרי יהיה הפרדה בין שליטה לבין זכויות מסחר, שישחרר את הבורסה ממלתעות ניגודי העניינים, יאפשר צירופם של ברוקרים חדשים מהארץ ומחו"ל שיעודדו ויורידו עמלות למשקיעים. העמלות צפויות לרדת נוכח הפער העצום בין עמלות שגובה ברוקר זר, בארה"ב לדוגמא, לבין מה שגובים בתי ההשקעות והבנקים".
דוגמא שלישית – עלות האשראי גבוהה יותר ככל שהעסקים קטנים יותר
"רגולציה שוויונית שלא מבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים שמבקשים לגייס הון אצל משקיעים מוסדיים או אצל בנקים, ומקשה על עסקים קטנים, בכך שהיא גורמת לעלויות האשראי להיות גבוהות יותר אצל עסקים קטנים ובינוניים יחסית לגדולים. כך שעלות האשראי גבוהה יותר ככל שהעסקים קטנים יותר. הפער הזה בעלות האשראי לחברות הקטנות יכול לנגוס עשרות אחוזים משוויה של החברה".
דוגמא רביעית – נטל רגולטורי גבוה יותר אצל העסקים הקטנים והבינוניים
"הדוגמה נוגעת אף היא לרגולציה שוויונית, הפעם בבורסה, שלא מבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים לבין גדולים וגורמת לנטל רגולטורי גבוה יותר אצל העסקים הקטנים והבינוניים. ראו לדוגמא את עלויות הרגולציה לחברות קטנות ובינוניות עד 300 מיליון שקל בהשוואה לחברות גדולות. בחברות הקטנות העלות הרגולטורית על פני זמו (בערך נוכחי) יכולה לנגוס בכ- 9% משווי החברה, וזאת בהשוואה לחברות גדולות שהעלות הרגולטורית שלהן יכולה לנגוס רק ב- 0.1%".