להפריד את חברות האשראי מהבנקים

להפריד את חברות האשראי מהבנקים ,כך ממליצה הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בדוח הביניים, שאותו מסר אתמול דרור שטרום יו"ר הוועדה לשר האוצר משה כחלון ולנגידת בנק ישראל קרנית פלוג.

הוועדה ממליצה גם לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, לבטל חסמים רגולטורים שיקלו על גופים מוסדיים להעניק אשראי ולשנות את מבנה הבעלות של חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שהיא חברה פרטית, בבעלות הבנקים. שר האוצר לא מתחייב לקבל את כל המסקנות

שר האוצר, משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג קיבלו אתמול לידיהם את מסקנות הביניים של הוועדה להגברת השירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל מיושב הראש, דרור שטרום. מטרת הוועדה היא להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. ההמלצות מתמקדות בשתי סוגיות עיקריות והן הכנסת שחקנים חדשים לתחום האשראי הקמעונאי, ויצירת תשתית טכנולוגית ורגולטורית לפעילותם. הדו"ח הסופי יגובש לאחר קבלת הערות הציבור.

הפרדת חברות האשראי

הוועדה ממליצה, כי חברות האשראי תופרדנה מהבנקים הגדולים בתוך 3 שנים. מהלך זה צפוי להגדיל את מספר השחקנים המתחרים בשוק, ולהביא לנטרול ניגוד העניינים הקיים היום לחברות אלו, אל מול בנק האם, בתחרות על אשראי צרכני. בנוסף, יבוטלו חסמים רגולטורים שיקלו על גופים מוסדיים להעניק להם אשראי. ההמלצות צפויות לאפשר את כניסתו של הון מוסדי לשוק האשראי הקמעונאי.

המלצות נוספות של הוועדה אוסרות על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אלא אם יהיו מסוג debit. בעוד כשנה יוצג מתווה פיקוח על "שירותי ייזום פעולות" ו"שירותי מידע", כך שחברות טכנולוגיות יתממשקו למוסדות פיננסיים באמצעים טכנולוגיים, לרבות API (Application Programming Interface , שזו ערכות של ספריות קוד, פקודות, פונקצויות ופרוצדורות מן המוכן, בהן יכולים המתכנתים לעשות שימוש פשוט, בלי להידרש לכתוב אותן בעצמם. כמו כן, הוועדה תאפשר לספקי אשראי לאשר ללווים לשעבד שעבוד שני, וכך תאפשר תחרות נוספת לעסקים קטנים.

חברת שב"א

בסוגיית יצירת תשתית טכנולוגית והרגולטורית, ממליצה הוועדה לשנות את מבנה הבעלות של חברת שב"א (חברה פרטית לשירותי בנק אוטומטיים, בבעלות הבנקים), אשר עליה מתבססים שירותי התשלום במשק. שינוי הבעלות ימנע את חסימת התחרות באמצעות שליטה בתשתית. שנתיים לאחר מועד ההפרדה, תתבצע סליקה יומית לכרטיסי האשראי.

עקרונות רגולציה בינלאומיים

הוועדה גם ממליצה על הסדרת כלל שירותי התשלום במשק על בסיס עקרונות רגולציה בינלאומיים. ההמלצות ייצרו ודאות רגולטורית לשחקנים חדשים, ויסדירו את כניסתם ופעילותם של מנפיקים, סולקים, מנהלי חשבונות תשלום ושירותי מידע. כמו כן, הוחלט כי צוות משותף למשרד האוצר ובנק ישראל יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, על מנת להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את יציבות המערכת הבנקאית כולה, ולהפחית חסמי תחרות.

המלצות נוספות של הצוות נוגעות להקלת הרגולציה על גופים פיננסיים חדשים וקטנים. בנוסף, תושלם האסדרה על חברות מימון חוץ בנקאיות כולל פלטפורמות P2P. גופים אלו יפוקחו על ידי משרד האוצר.

P2P (Person to Person) הוא כינוי לתחום של הלוואות עמית לעמית. בתחום ה- P2P פעילים אנשים פרטיים לצד קרנות השקעה, גידור ושחקנים גדולים אחרים. אדם המבקש להשיא תשואה על כספו יכול להחליט להלוותו באחת הזירות תמורת שיעור ריבית המשתנה בהתאם לסיכון של הלווה. (זירות בארה"ב פתוחות רק לאזרחי ארה"ב). אפשר לקחת את זה צעד נוסף קדימה ולנהל פורטפוליו שלם הכולל מאות לווים בסכומי הלוואה שונים, מכמה עשרות דולרים ומעלה.

כלכלה חופשית במינימום התערבויות בשוק

שר האוצר, משה כחלון: "טיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים. טיפול ועזרה לעסקים הקטנים, מתחיל בבנקים. חוסר התחרות עולה לצרכנים המון כסף. הקורבנות  של חוסר תחרות הם ידועים מראש, זה האזרחים, זה משקי הבית, זה העסקים הקטנים וכל מי שזקוק לאשראי. תפיסת העולם שלי היא כלכלה חופשית במינימום התערבויות בשוק, אבל פה אני מתכוון להתערב. איפה שיש כשל שוק, ותסלחו לי על הביטוי ה"לא פרלמנטרי" איפה שהצרכנים נדפקים. אני כשר האוצר מרגיש מחויב. שלושת הבנקים הגדולים בישראלים אוחזים נפח שוק של 73%. זה תחרות? 73% של שלושה בנקים זה תחרות? זה בכלל אמיתי? אתם מכירים מדינה נורמלית בעולם עם כלכלה חופשית אמיתית שיכולה לאפשר דבר כזה?"

שר האוצר הוסיף: "אני אומר כאן בצורה הכי ברורה, אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות, אם יהיו דברים שאני אצטרך לשנות אותם אני אפעל לשנותם".

לבחון את הדברים בראיה ארוכת טווח"

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה ציינה, כי בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט ובמערכת הפיננסית בכלל, ומקדם שורה של מהלכים בכיוון זה, חלקם בשיתוף עם הרגולטורים האחרים, בנוסף על ההמלצות שנדונות בעת הגשת הדוח:

• הקמת מאגר נתוני האשראי, שיצמצם את פערי האינפורמציה בין הבנקים לבין נותני אשראי חוץ בנקאיים ויעניק כוח מיקוח ללקוח;
• קידום שוק האיגוח, שיאפשר להגדיל את מקורות האשראי ולגשר בין ההון המצוי בידי המוסדיים לבין צרכי האשראי של המשק;
• יישום מתמשך של רובן המכריע של המלצות ועדת זקן לקידום התחרות.

 "בנק ישראל תומך בכל מהלך שישרת את הציבור, ושם עיקרון זה לנגד עיניו בכל החלטה שמתקבלת על ידיו. לכן, יש לבחון את הדברים בראיה ארוכת טווח ולהימנע ממהלכים שנזקם יעלה על תועלתם ושעלולים לסכן את המשק. בכך נבטיח שהרפורמה תביא את השינויים המיוחלים", ציינה פלוג.

לדבריה, "ישנה הסכמה רחבה על הצורך לחזק את התחרות בשוק האשראי במקטע משקי הבית והעסקים הקטנים, ולהקל על שחקנים חדשים להתחרות גם בתחום הסליקה ושרותי התשלום. הוועדה מציעה דרכים להגדיל את מספר השחקנים, לייצר תנאים שיגבירו את התחרות בין השחקנים, להגדיל את המקורות שיעמדו לרשותם  ולהקל על ההתחברות למערכות התשלומים והסליקה.

"בעת גיבוש מהלכים אלה, ישנה חשיבות מכרעת בהבטחת ההגנה על ציבור צרכני השירותים הפיננסיים, ועל היציבות של הגופים החדשים, המשליכה כמובן על היציבות של המערכת כולה. אל לנו לשכוח את הלקחים מהמשבר הפיננסי החמור בדורנו, שנגרם כתוצאה ממהלכים לא אחראיים ופיקוח לא נאות. חשוב לזכור, שב-3 השנים האחרונות גדלה יתרת האשראי הצרכני במצטבר בכ-20%, והאשראי לעסקים קטנים בכ-30%.

"כאמור, בדוח ישנם צעדים מאוד משמעותיים, שישנו את תמונת התחרות במערכת הפיננסית, כשלגבי צעדים אלו הושגה הסכמה. עם זאת, ישנם גם לא מעט צעדים במחלוקת, כך שהדיונים עדיין לא מוצו וישנה עוד עבודה רבה לקראת גיבוש המלצות סופיות. אדגיש, שהנושאים שלהם מתנגד בנק ישראל משקפים, לתפיסתו המקצועית של הבנק, צעדים שעלולים לפגוע בציבור ולהוות סיכון משמעותי ליציבות המשק".

הנגידה הסבירה, כי המלצות הוועדה משקפות הסכמות שהושגו בנושאים חשובים ומהותיים:

• הפרדת שתי חברות כרטיסיהאשראי מהבנקים הגדולים, תוך מתן הגנת ינוקא מידתית לחברות המופרדות. 

• מדרגה פיקוחית מקלה על גופים שאינם מגייסי פיקדונות, שתקל על גופים חדשים להתחרות בבנקים; 

• בניית כלים טכנולוגיים לצרכן(שירותי מידע וייזום פעולות) שיאפשרו השוואת מחירים פשוטה.
• ביטוח פיקדונותהינו מהלך שיסייע לבנקים הקטנים להתחרות על לקוחות נוספים, ויחזק את יכולתנו להתמודד עם המשבר הבא.

• תושלם האסדרה שתחול על חברות מימון חוץ בנקאיות(לרבות P2P). חברות מפוקחות יוכלו להיות מקושרות למערכות התשלומים. 

• אסדרת שירותי תשלום, בהתאם לעקרונות הנהוגים בעולם תוך התאמה לשוק המקומי, וקביעת תנאי הגישה למערכות התשלומים המבוקרות. 

• הקמת ועדהשתעקוב אחר יישום ההמלצות, ותמליץ, ככל שנדרש, על צעדים נוספים. 

"קידום הצעדים שלגביהם הושגה הסכמה יביא לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית, מבלי לסכן את היציבות ומבלי לפגוע בצרכנים. חשוב שרפורמות במערכת הפיננסית יעשו בהסכמה, שכן העדר הסכמה תסכל את היכולת ליישם את ההמלצות בפועל. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק", הדגישה הנגידה.

"אבן דרך חשובה"

יו"ר הועדה, דרור שטרום: "אנו נמצאים היום באבן דרך חשובה במסע להחדרת תחרות למגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. עד היום בוצעו ניסיונות שנכשלו משום שהחשיבה היתה שלקוחות צריכים לעבור מבנק לבנק כדי להגביר את התחרות. היום, בהסתמך על ניסיון שנצבר, אנו מבינים שצרכנים רוצים לקבל שירותים פיננסיים תחרותיים ללא קשר למקום בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. לכן הוספנו שחקנים חדשים מכמה סוגים – חברות כרטיסי אשראי, חברות מוסדיות וחברות מימון רגילות ומרושתות. ובנוסף, העצמנו את כוחו של הצרכן. אנחנו מדברים על שוק ענק של 300 מיליארד שקל והחדרת תחרות לשוק הזה אפילו אם תביא להורדה לא גדולה בשיעורי הריבית, מביאה חיסכון עצום לציבור".