למה ישראל מסכימה לדוחות אנטישמיים והכאת ילדים בחברון?

רצועת חנק דמוגרפית, דוחות אנטישמיים וילדים יהודים שמקבלים בעיטות מערבים, אלו חיי היום יום של תושבים יהודיים בחברון. ציפורה שליסל:”מנסים ליצור חגורת חנק דמוגרפית מסביב ליישוב היהודי בחברון.”

בשיחה עם ציפורה שליסל, תושבת היישוב היהודי בחברון ומחברת הספר “חברון שוברת שתיקה” מספרת שליסל על חיי היום יום ביישוב היהודי: “ליל שישי אספה משפחה “חילבה” מאחד היהודים ביישוב היהודי והולכות לכיוון ביתם כשהילד מחזיק בצלחת החילבה והולך לצידם כשלפתע מגיח ערבי שבועט בילד ומפיל את הצלחת על הריצפה.”  במקביל, היא מספרת שלא מדובר באירוע חריג וממשיכה:” לצערי את רגע הבעיטה לא מצלמים הפקחים של TIPH אבל את הרגע בו חייל צה”ל אוזק את המחבל הם מצלמים ומיד נותנים דו”ח.” עוד ממשיכה שליסל ואומרת:” TIPH מממנים באופן שוטף במיליונים של דולרים את חיזוק האוכלוסייה הערבית בכדי ליצור רצועת חנק דמוגרפית  על היישוב היהודי בחברון.

“לא הגיוני שמשקיפים בינלאומיים מגיעים לחברון ומטפחים גישה אנטישמית בתוך מדינת ישראל. על המדינה למצוא פתרון בו יהודים מחברון לא ייחשבו עוד כאזרחים סוג ד’, אם ילד היה מקבל בעיטה מערבי בכל מקום אחר הייתה קמה זעקה גדולה אך לא כך בחברון. ”

על דוחות שמקורם אנטישמי לפי תחושת היהודים בחברון אומרת שליסל:”הדוחות שלהם סודיים אך ברור לפי התמונות על מה הדוח. אנחנו מקבלים דוח על בניית סוכה בסוכות מיד בדמות של בנייה לא חוקית. כשאנחנו (המועצה) מניפה את דגל ישראל ביום העצמאות הם מתלוננים על פגיעה בפלסטינים.

דוחות אנטישמיים הם דרך הפעולה של הארגון שגם עושה סיורים ברכבים ומחפשים איך ניתן להוציא דוח נגדנו. מחפשים אותנו ואת מדינת ישראל, את חיילי צה”ל בכל מעשה. עצם הקיום שלנו לא טוב בעיניהם.”

“רוב הפעילות שלהם היא תמיכה כלכלית אדירה בהבאת אוכלוסייה  ערבית דרך פרויקט HRC אתו הם עובדים בשיתוף פעולה , בכדי ליצור חגורת חנק דמוגרפית על היישוב היהודי. באתרים שלהם הם כותבים שהמטרה היא בעצם להביא לקריסה של היישוב היהודי בחברון.”

“המימון של הפעילות הזו היא גם של TIPH שמשקיעים מיליונים בחיזוק האוכלוסייה הערבית. הם בנו להם מרכז ספורט וניסו לבנות חנות ספרים עליה קשקשו התושבים הערביים ולכן החנות הזו הפכה לספרייה. ”

צוות משקיפים מטעם ארגון TIPH הוצב בחברון במאי 1994 בכדי להשקיף על הנעשה בחברון ולדווח בצורה אובייקטיבית לישראלים ולפלסטינים על המתרחש. בפועל, המשקיפים שמגיעים מרקע אזרחי או צבאי מהמדינות איטליה, נורבגיה, שבדיה, שוויץ ותורכיה, מגיעים בכדי לפקח על קיומו של הסכם חברון אך נראה כאילו הם מגיעים בכדי לטפח את תחושת הביטחון של הפלסטינים ואף מתנגדים לקיומה של הקהילה היהודית בעיר. להזכירכם בחודש יולי 2018 הצטרף היועץ המשפטי של הארגון לסיור של ,שוברים שתיקה” ביישוב היהודי בחברון כשהוא לבוש בבגדים אזרחיים בניגוד לנהלים ותקף ילד יהודי בן 10 במהלך הסיור. היועץ המשפטי הכה את הילד בפניו והאירוע עצמו תועד במצלמות האבטחה.

בהמשך הוא נעצר על ידי משטרת חברון בחשד לתקיפת קטין ושוחרר לאחר החקירה בתנאים מגבילים.  האירוע נבחן במשרד החוץ היות ומדובר בחשוד בעל חסינות דיפלומטית כשבמקביל נבחנת האפשרות לשלול ממנו את החסינות הדיפלומטית בעקבות התקרית המבישה. התוקף סולק מישראל בעקבות התקרית ושגריר שוויץ התנצל בפני הישוב היהודי בחברון.

גם בשנת 2017 בוצע פשע שנאה נגד יהודים על ידי נציג ארגון TIPH שצולם במצלמות האבטחה כשהוא מנקב צמיגים של ישראלי תושב הקהילה היהודית בחברון, אלעד פס. בסרטון נראה נציג הארגון מתכופף מספר פעמים לאזור הצמיג. תיעוד זה לא הותיר הרבה סימני שאלה במשטרה שזימנה את החשוד לחקירה בעקבות תלונתו של פס אך, הארגון ענה כי נציג זה כבר עזב את הארץ לפי דיווחו של עופר חדד ביולי 2018.

מיגאל דילמוני סמנכ”ל ומנהל ההסברה במועצת יש”ע נמסר:” אנו מסתובבים בחברון ורואים את המשקיפים האלו, הם נהנים מחופש תנועה ורואים את כל פעילות צה”ל והישראלים שחיים בחברון. בראש כולנו חושבים שהם גוף ניטראלי. בפועל מסתבר שמדובר בגוף פרו-פלסטיני שפועל נגד מדינת ישראל, עובדים בשיתוף פעולה עם המחבל הרוצח ראש עיריית חברון, והפעילים שלו עוברים על החוק ועוסקים גם בפעילות פלילית. אסור לתת לדבר הזה להמשיך להתנהל כך. כל שלשה חודשים ישראל מחדשת את כתב המינוי שלהם, וכל מה שמשרד החוץ צריך לעשות הוא לא לחתום על כתב המינוי הקרוב.