יפעת אריאלי
הבוקר(ראשון) פנה ראש מועצת בית אריה, אבי נעים לרשות הטבע והגנים ואל המנהל האזרחי ביו”ש להתעורר ולקחת אחריות על השמורה “מצוקי בית אריה” ועל שאר השמורות ביהודה ושומרון.
נעים אמר כי מצוקי בית אריה מהווים אתר טיפוס המושך אליו מטפסים מכל רחבי הארץ. המצוקים הם חלק משמורת הטבע של נחל שילה ומצויים בסמיכות לבית אריה. וכי בחודשיים האחרונים היו שני מקרים קשים בהם נפלו מטפסים מהחלק העליון של המצוקים ונפצעו באורח קשה. חשוב לציין שהנפילות לא התרחשו בעת הטיפוס אלא בחלק המנהלתי של אחרי הטיפוס בו קיימת ירידת מתח. בשני המקרים מדובר במטפסים מנוסים ואחראים עם בעל ניסיון רב.
בשני האירועים נדרשנו להפעיל מסוקים על מנת לחלץ את הפצועים מאזור המצוקים, דבר שלקח זמן ועיכב את הפינוי.אמר ראש המועצה והמשיך בפניה לרשויות” רשות הטבע והגנים הלאומיים והמנהל האזרחי ביו”ש – להתעורר ולקחת אחריות על השמורה הספציפית ועל שאר שמורות הטבע ביו”ש.”
לדבריו של נעים, קיימים מספר פתרונות למניעת תאונות כאלו:
1. כביש גישה עד לחלק התחתון של המצוקים כולל חנייה מסודרת למטפסים – הדבר היה מנגיש את האתר למטפסים רבים ומאפשר לאמבולנסים בחירום להגיע עד למקום וחסך זמן קריטי בפינוי הרפואי.
2. סימון שבילים והסדרת מסלול מהחלק התחתון של המצוקים לחלק העליון כולל מדרגות (טבעיות) ומעקה מאחז יד לבטיחות.
3. הסדרת מעקות בטיחות ושילוט בחלק העליון של המצוקים שימנעו נפילה כפי שקרה למטפסים באירועים האחרונים.
4. ספסלי מנוחה, שולחנות למטיילים ולמטפסים ואולי אפילו ברזיית מיים רחמנא לצלן.
5. שילוט מסודר כולל הנחיות בטיחות ומספרי טלפון לחירום.
עוד מסביר נעים,שמורות הטבע שייכות לכולם והן חסרות גבולות ומחסומים פוליטיים – לא תקין שאתר כל כך פופולארי מוזנח ואינו מטופל כלל על ידי הרשויות המוסמכות במדינת ישראל. שלושה פצועים קשה בחודשיים בשני אירועים (אחד מהם אנוש ואנו מתפללים לרפואתו) זה די והותר.
נעים מתכוון לפנות במכתבים לכל גורם אפשרי ולדרוש את הסדרת הנושא, אבל לחץ ושיתוף של הציבור והעלאת הנושא לתודעה הציבורית בהחלט יכול לסייע.
מצוקי בית אריה
מצוק בית אריה מוכר למטפסים מתחילת שנות התשעים. הוא נפתח לטיפוס על ידי ועד המועדון האלפיני כאשר פתיחת המצוק הותנתה בכך שלא תהיינה פעילויות גלישה במצוק ושלא יטפסו במצוקים הנמצאים מצפון מזרח ללערוץ שם מקנן העקב העיטי.
בתחילת חייו התיירותיים של המצוק, משך המצוק כמות גדולה של מטפסים כאשר בו זמנית, נפתחו מסלולים חדשים ונוקו לטובת טיפוס בטוח. בשנת 2001 נטשו מטפסים רבים את המצוק בעקבות פרוץ האינתיפאדה השניה. בשנת 2007 נפתח מחדש המצוק למטפסים. מאחר וגדר היקפית הוקפה מסביב למצוק והגישה אליו הוגבלה, קיבל מועדון הועד האלפיני מפתחות לשער האחורי של בית אריה הנמצא מעל המצוק על ידי רכז הביטחון של הישוב. המפתחות לשער היישוב מופקדים אצל השומר בשער הכניסה ליישוב והמטפסים מקבלים אותם כאשר הם מפקידים תעודת זיהוי.
רק לא זה.. לא “לעשות סדר” 🙁 לא להרוס אתר טבע 🙁 לא לקחת את אחת האפשרויות הבודדות (אתרי הטיפוס הבודדים המאושרים בארץ) להרפתקאה בטבע
וכן, הסיכון הוא חלק מהמשחק, מי שמתעסק בספורט אתגרי יודע שיש מחיר לטעות וזאת אחת הסיבות לעיסוק בספורט אתגרי בטבע….
כל יציאה לשטח ובטח לצורך טיפוס מצוקים טומנת סכנות. כל מי שיוצא לשטח צריך לדעת ןלהכיר ולהחליט האם הוא מוכן להתמודד איתן או לא. האחריות היא של האדם שיוצא לשטח. המצוק או הטיול אינם מסוכנים, בני אדם שמתנהגים באופן שאינו תואם את מהות השטח הם המסוכנים. הנגשה לא תהפוך את המקום לבטוח יותר, רק יגיעו אליו יותר אנשים שמקצועיותם נמוכה יותר. מי שיוצא לשטח חחייב לקבל אחריות על מעשיו ולהתנהג בהתאם. מה שכן חובה וצריך לעשות זה לחנך איך להתנהג בשטח ואיך להעריך מקומות מסוכנים וכיצד לצמצם את הסיכון האישי במקומות אלו. חינוך לא הנגשה!