יפעת אריאליהמכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא ריבלין לפני זמן קצר את מדד האיומים למלחמה בשנת 2020. הדוח מסכם את ניתוח הסביבה האסטרטגית בראי הביטחון הלאומי של ישראל בשנת 2020. על פי הדוח קיימת עלייה בסבירות למלחמה.
עלייה בסבירות למלחמה בשנת 2020 היא הנושא המרכזי ביותר בדוח שהגיש המכון למחקר ביטחון לאומי לנשיא רובי ריבלין לפני זמן קצר. כאשר במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חיזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד בסיסיים במערכת הבינלאומית.
הצגת ההערכה התקיימה בצל חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני בתקיפה האמריקאית בתחילת חודש ינואר2020. חיסולו של סולימאני יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לשינוי אסטרטגי שאת היקפיו מוקדם להעריך בשלב זה.
אחת השאלות העיקריות בנושא החיסול של סולימאני היא האם ארצות הברית נמצאת בשלבים של שינויי מדיניות לכיוון של מערכות צבאיות או האם מדובר בפעולה נקודתית שמטרתה ההרתעה מול האיראנים. מבחינת איראן, סביר להניח כי היא בודקת כעת את אפשרויות התגובה שלה לפעולת החיסול של סולימאני ואילו מבצעים היא מתכננת מאחורי הקלעים.
"איראן וארצות הברית בוחנות אפוא את צעדיהן ומצב עניינים זה מגביר את רמת אי הוודאות, אי היציבות והנפיצות המאפיינים ממילא את המזרח התיכון בעשור האחרון. סביר שאיראן תנסה להגיב בעוצמה על הריגת סולימאני למול מטרות אמריקניות, אך אפשרית גם פעולה כנגד בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון ובכלל זה ישראל.
בנסיבות אלו נכון להתכונן למגוון תרחישים אפשריים: הסלמה של האירועים עד לעימות רחב היקף בין ארצות הברית לאיראן, שבו יכולה גם ישראל להיות מעורבת; המשך התכתשות בין איראן לארצות הברית במאפייני התקופה האחרונה; או אף דחיית התגובה האיראנית למועד מאוחר יותר כשהכוננות של ארצות הברית ובעלות בריתה תפחת."
האיום הראשון לישראל נקרא בדוח "מלחמת הצפון הראשונה" מולך גורמים באיראן, חיזבאללה, לבנון, המשטר הסורי ומליציות פרו איראניות. בשנה האחרונה התעצמו האיומים מולם עומדת ישראל בשנה האחרונה וצה"ל צריך להבטיח הערכות למלחמה "רב זירתית". האיום הקונבנציונלי ביותר הוא מהזירה הצפונית איראן, חיזבאללה, לבנון משטר אסד ומליציות סוריות הפועלות בעיראק בהכוונה איראנית.
על ישראל להיערך לתרחיש הקיצוני בדמות הגרעין האיראני גם אם סבירותו בשנת 2020 נמוכה, על ישראל להתכונן, במקביל, לשני תרחישים ריאליים יותר – משא ומתן מחודש (שסבירותו פחתה, כנראה, עקב חיסול סולימאני) ו"זחילה" איראנית לסף הגרעין. שני תרחישים אלה מחייבים הבנות קרובות ותוכנית פעולה משותפת, גם צבאית, עם ארצות הברית. חיסולו של סולימאני יכול להוביל גם לתרחיש נוסף המחייב חשיבה ישראלית ותיאום עם ארצות הברית: עימות רחב היקף בין איראן לארצות הברית.
על אף הפוטנציאל לעימות צבאי בדרום הארץ, חומרת איום זה פחותה משמעותית מזה הנשקף לישראל מצפון. אם ישראל וחמאס לא יגיעו להבנות בדבר הפסקת אש ממושכת ויישמו אותן, תעלה הסבירות לעימות צבאי רחב היקף ברצועת עזה שיהווה למעשה הסלמה בלתי רצויה ששני הצדדים אינם מעוניינים בה
צילום: מארק נוימן , לע"מ
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "השיתוק הפוליטי בישראל מגיע בנקודת זמן גרועה במיוחד. אזרחי ישראל לא תמיד חשופים למידע ולמשמעויות של פרויקט הדיוק של חיזבאללה, ושל התשתיות שפורסת איראן ברחבי המזרח התיכון. באופן טבעי הם עסוקים, בעיקר, באיומים המיידים, ובוויכוח הפוליטי החריף, הנוקב, והמסובך. לצערי, השחקנים הפוליטיים המרכזיים מודעים היטב לסכנה, אך נמנעים מלשלב ידיים ולנסות לצמצם את הפערים ביניהם. אינני יודע מה ילד יום, ומה תהיינה תוצאות הבחירות השלישיות. אבל יהיו התוצאות אשר יהיו, ובהנחה שתקום ממשלה בישראל, ולא נִגַרר לבחירות רביעיות, על ממשלה זו תוטל המשימה – גם להתמודד באופן אפקטיבי עם האיום האיראני, וגם להתמודד באופן מהותי עם הקיטוב הפוליטי המחריף, קיטוב המערער את החוסן הלאומי שלנו".