מישל באקוס קברניט אנטבה יעוטר באות “יקיר התעופה” הישראלית

מישל באקוס  שנפטר לאחרונה, יקבל את האות בנו, אריק. את האות יקבלו שלושה נוספים  בטקס חגיגי בוועידת ישראל לתעופה, שתתקיים ב-23 במאי, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו

בוועידת ישראל לתעופה, שתתקיים ב-23 במאי בגני התערוכה בתל-אביב, יוענק אות “יקיר התעופה” לארבעה אישים, שבראשם – קברניט מטוס אייר פראנס מישל בקוס, שסירב לנטוש את נוסעיו הישראלים שנחטפו לאנטבה בשנת 1976, למרות שהיה יכול, ונותר עימם, לחלוק את גורלם. בשמו של מישל בקוס, שהלך לעולמו לאחרונה, יקבל את האות בנו, אריק. בטקס ישתתף גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאחיו, יוני נתניהו, נהרג במבצע החילוץ ההירואי של החטופים.

יחד עם בקוס יקבלו את אות יקיר התעופה ד”ר אבי ברלב, ד”ר יוסי לשם ועו”ד יצחק רז (רזצ’יק). ארבעתם, כל אחד בתחומו, תרמו תרומה משמעותית לתעופה הישראלית.

נשיאי הכנס הם מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל.) אביהו בן נון, יו”ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ומייסד קרן הון סיכון פיטנגו, חמי פרס, מנכ”ל אל על לשעבר ויו”ר אלוט, עמוס שפירא והמנכ”ל ובעל המניות העיקרי במבטח שמיר, מאיר שמיר.

בין אורחי הכנס הבינלאומי – בכירי איגוד הטייסים הבינלאומי ואיגוד הטייסים האירופי, מנהל נמל  התעופה סיטי-לונדון לשעבר, בכירי התעשייה ואנשי תעופה רבים מהארץ ומהעולם.  מושבי הכנס כוללים פאנל מנכ”לי חברות התעופה הישראליות, שידון בהיבטים הכלכליים של תעשיית התעופה, מושב שיוקדש לכלי טיס בלתי מאויישים ומושב שידון בהשפעת הסייבר על בטיחות הטיסה.

את הוועידה מארגן איגוד הטייסים הישראלי, המאגד בתוכו את הטייסים האזרחיים – המסחריים והפרטיים – בארץ. יו”ר האיגוד הוא קברניט מידן בר. הפקה: בני מורן.

מקבלי האותות

קברניט מישל בקוס – הקברניט בטיסת אייר פראנס 139 מתל אביב לפריז ב-27 ביוני 1976 אשר נחטפה לאנטבה.

יומיים לאחר חטיפת המטוס החליטו החוטפים להפריד בין הנוסעים הישראלים לשאר הנוסעים. את הנוסעים שאינם ישראלים החזירו במטוס לצרפת ואילו הנוסעים הישראלים הוחזקו בטרמינל הישן שבנמל התעופה הבינלאומי אנטבה.

בעת ביצוע ההפרדה ביקשו החוטפים לשחרר את קברניט הטיסה בקוס ואת 12 חברי צוות האוויר שעימו, אך בקוס התעקש להישאר עם הנוסעים הישראלים משום שחש אחריות לגורלם. הוא נשאר עם הנוסעים, תוך סיכון עצמי ודאג לצרכיהם.

על אומץ ליבו זכה באות אביר לגיון הכבוד הצרפתי. גם לאחר שחרור החטופים שמר קפטן בקוס על קשר חם עימם ועם מדינת ישראל.  כשנפטר, ב-26 במארס 2019, ביקש שינגנו את התקווה בלווייתו.

“עבורנו, הטייסים הישראלים, משמש קברניט מישל בקוס מופת ודוגמה להתנהגות המצופה מטייס ומפקד, גם תוך סיכון עצמי: אחריות מלאה למטוס ולנוסעיו,” אמרו  עמיתיו.

סגן אלוף במילואים, עורך דין  יצחק רז (רזצ’יק) – החוקר הראשי של משרד התחבורה. עוסק בחקר תאונות משנת 1985 ועד היום, בתחומי התעופה וגם בתחבורה, בריאות, תעשייה וחינוך. רז מיסד את משרד החוקר הראשי כרשות חוקרת בטיחות, למרות מגבלות תקציב ומשאבי אנוש.

במשך עבודתו פיתח קשרים עם יצרנים, גופים ורשויות בארץ ובעולם, מעבדות ומומחים בתחומים רבים כדי להגביר את שיתוף הפעולה במניעת תאונות.

כמי שבטיחות טיסה היא נר לרגליו הוא מיסד תרבות שמעודדת דיווח על אירועי בטיחות אישיים וארגוניים ובכך מאפשר לטייסים לקחת חלק בקידום הבטיחות ללא חשש.

בין הישגיו הרבים קידום נושא המלצות בטיחות, חלקן כבדות ומכריעות, ויישומן בפועל, כמו: שדרוג נתב”ג, מערך הבטיחות בתעשייה האווירית ובחברות תעופה, קידום חקירת הגורם האנושי ועבודת הצוות. כלוחם אווירי הוענק לו אות המופת במלחמת יום כיפור.

ד”ר אבינועם בר לב – משמש כרופא תעופתי בכיר לחברות תעופה בארץ, ומנהל היחידה לרפואת תעופה במכון מור ויו”ר וועדה רפואית לצוותי אוויר.

למד פסיכולוגיה ורפואה, עם התמחות בכירורגיה, ועבד ככירורג וכמנתח פלסטי בבתי חולים שונים בארץ.

ד”ר ברלב הוא גם טייס ומדריך טיסה, אשר הקים וניהל בעבר את האקדמיה ללימודי תעופה בוושינגטון ובית הספר כנפי פז בחיפה, ואף עבד תקופה מסוימת כטייס מוניות אויר.

עבור הטייסים ד”ר ברלב מהווה יועץ מהימן, אשר רואה בראש ובראשונה את טובתם ובריאותם. “ממנו נקבל תמיד עצה טובה, ואין כל חשש לפנות אליו, בכל שעה ובכל מקום על הגלובוס. הוא תמיד יעמוד לרשותנו,” אמרו עמיתיו הטייסים.

ד”ר יוסי לשם – פרופסור אמריטוס בביה”ס לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מנהל ומייסד המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים, היה בעבר מנכ”ל החברה להגנת הטבע. עוסק זה ארבעה עשורים בחקר הנדידה, בדגש יישום תוצאותיה להפחתת תאונות עם ציפורים בחיל האוויר ובתעופה האזרחית.

עבודת הדוקטורט של ד”ר לשם היתה פורצת דרך בהתייחסות חיל האוויר לתאונות עם ציפורים, ובעזרת שילוב מעקב עם דאון ממונע, במשך 272 ימי טיסה, מיפה את גובה נדידת הציפורים. לראשונה במזרח התיכון החל להשתמש במכ”ם מזג אוויר שהוסב למכ”ם ציפורים, הפעיל רשת צפרים חובבים, ולראשונה בעולם השתמש בכלי טיס בלתי מאוישים כדי לעקוב אחר ציפורים נודדות.

מחקרו, שהוטמע בח”א משנת 1984- כנוהלי אמ”צ- אזור מוכה ציפורים, הפחית את התאונות ב-76%, חסך לתקציב הלאומי מיליארד וחצי דולר, בלא להתייחס כמובן לחיי אנשי צוות האוויר, ושינה את כל תרבות הטיסה בחיל האוויר מול הציפורים.

הוא פרסם 11 ספרים, ביניהם הספר “לטוס עם ציפורים”, בעברית ובאנגלית, שזכה בפרס יצחק שדה  לספרות צבאית. זכה בין היתר בפרס מפעל חיים לאיכות הסביבה בשנת ה-60 למדינה, עמית כבוד של הטכניון ופרס מפעל החיים של החברה האקולוגית וחבר כבוד של החברה לזואולוגיה.