הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון מהבנקים ומנחה אותם לבחון את חלוקת הדיבידנדים כדי להגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית על מנת לעמוד בדרישות האשראי של משקי הבית והעסקים
על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, מפחית הפיקוח על הבנקים את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, ובכך מגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי. בנוסף מנחה המפקחת על הבנקים מנחה את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.
לסייע למשקי בית ועסקים
המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב איתן: הבנקים נהנים מעודפי הון גדולים, יחסי נזילות חזקים ותיקי אשראי איכותיים. מאז המשבר העולמי ב-2008 פעל הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את הונם ויציבותם של התאגידים הבנקאיים על ידי אימוץ של סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, שיפור איכות ההון והגדלת היקפו, ביזור תיק האשראי וצמצום החשיפה ללווים גדולים, ועוד. על רקע זה, בתחילת המשבר הנוכחי, הבהיר בנק ישראל את ציפייתו מהבנקים לסייע במתן אשראי למשקי בית ועסקים שספגו פגיעה תזרימית, וצפויים להיות מסוגלים להחזיר את האשראי בתום המשבר.
הביקוש לאשראי עלה חדות
מאז פרוץ המשבר הביקוש לאשראי עלה בחדות, ובמקביל עלתה רמת הסיכון במתן אשראי, לנוכח הפגיעה במצב הכלכלי של העסקים ושל משקי הבית. על מנת להבטיח את יכולתם של הבנקים להמשיך להציע אשראי, הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון הרגולטורית בנקודת אחוז אחת, כך שיחס הון עצמי המינימלי יעמוד על 9% בבנקים הגדולים (לעומת 10% כיום) ו-8% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 9% כיום). החלטה זו עולה בקנה אחד עם החלטות שקיבלו רגולטורים מקבילים בעולם, והיא תהיה בתוקף למשך שישה חודשים (ובמידת הצורך תוארך בשישה חודשים נוספים). לאחר מכן, ידרשו הבנקים להציג מתווה מדורג לצבירה מחודשת של ההון שנשחק על פני שנתיים.
הפחתת דרישת ההון מתבססת על כרית ההון הייעודית שהפיקוח על הבנקים דרש מהמערכת הבנקאית לצבור לשימוש בעת משבר, ותשחוק כמחצית ממנה. כרית הון זו, בגובה 2% מסך נכסי הסיכון של כל בנק, שיקפה דרישה עודפת של הפיקוח על הבנקים מעבר למסגרת העבודה של ועדת באזל – הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים של רגולציה בנקאית – על מנת להגן על מערכת הבנקאות והמשק הישראלי מפני התפתחויות בלתי צפויות.
לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד
בנק ישראל מצפה מהבנקים לעשות שימוש במקורות ההוניים שישתחררו כתוצאה מהקלה זו לצורך הגדלת האשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי, תוך חיתום אשראי אחראי וניהול מוקפד של הסיכונים, בדגש על מתן אשראי ללקוחות שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו.
בנוסף, הנחה בנק ישראל את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו, על רקע השינוי המהותי שחל בתנאים הכלכליים, ובפרט הירידה החדה בתחזיות המקרו כלכליות ואי הודאות הגדולה. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון: הפחתת דרישות ההון מרחיבה את מרחב הפעולה של המערכת הבנקאית, אשר נדרשת בעת הזו לאזן בין הצורך לספק את הביקוש לאשראי של לקוחות שנפגעו מהמשבר ויוכלו לעמוד בהחזרי האשראי, לבין הצורך להמשיך לנהל את סיכוני האשראי בזהירות ובקפדנות הנדרשת. הגדלהמושכלת של היצע האשראי תתמוך בצמיחה הכלכלית ותסייע למשק לצלוח את המשבר בפגיעה מינימלית, ובכך תתרום לשמירה על חוסנה.
המפקחת על הבנקים, ד”ר חדוה בר: “השמירה על היציבות והחוסן של המערכת הבנקאית, עליה הקפדנו לאורך שנים, מתבררת כעת כנכס אסטרטגי של המשק הישראלי. הבנקים ערוכים לאתגרים הכלכליים ולעליה הצפויה בהפסדי האשראי של הלווים, וכריות ההון והנזילות שלהם יאפשרו התמודדות עם תקופה מאתגרת זו. אנו יכולים וצריכים להרשות לעצמנו להתיר חלק מהמגבלות המוטלות בשגרה כדי לאפשר למערכת הבנקאית לתמוך בעסקים ובמשקי הבית בעלי יכולת החזר, שנקלעו לקשיים כתוצאה מהמשבר. במקביל אנו קוראים לדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנדים והרכישה העצמית של המניות, כדי לאפשר גידול נוסף באשראי למשק. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול ולוודא שיציבות המערכת הבנקאית בכלל, וכספי המפקידים בפרט, לא יפגעו”.
[…] למערך הכלים המקיף שמפתחת מפא”ת כדי להילחם בנגיף הקורונה בכל מישור: זיהוי מהיר ואיתור מוקדם של נשאי הנגיף; מניעת […]
[…] ההסבר על קבלת ההחלטה נאמר, כי משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש […]