משבר הקורונה: צריך להתכונן למיתון מקומי וגלובלי

משבר הקורונה:  רוב הסיכויים שהמיתון הקרוב יהיה בצורת U, כלומר ירידה תלולה בהאטה במשק, תקופת התנגשות בתחתית ורק לאחר שהנזק הרב נגרם תהיה התאוששות שתימשך זמן רב

עוד לפני שישראל נכנסת להסגר מלא בגין הקורונה, אפשר כבר לומר, כי מה שנראה בתחילה כמשהו מקומי בסין נראה היום כמשבר כלכלי מקומי ועולמי חמור, שיימשך זמן רב יותר ממה שחשבו בתחילת המשבר ובהמשכו. כאשר בפועל ישנם נפגעי קורונה, איסורי נסיעות, מטוסים מקורקעים, נמלי תעופה שוממים, אירועי ספורט מבוטלים, אירועי תרבות מבוטלים, מסעדות וחנויות ריקות, איסור על התכנסות המונים, ונפילת מניות, כנראה שאין ברירה, צריך להתכונן למיתון מקומי ועולמי, שמשמעותו האטה משמעותית בפעילות הכלכלית, וכתוצאה מכך ירידה בהכנסות וגידול באבטלה.

עד לפני חודש לחשוב על מצב כזה היה מופרך. ההנחה בתחילה המשבר הייתה, כי התפרצות הנגיף תהיה בעיה מקומית של סין. אחר כך בהמשך חשבו, ניתן יהיה לנהל בנוחות את השפעת מעבר הקורונה לשאר העולם, באמצעות מעט הקלות של הבנקים המרכזיים.

כאשר התברר כי נגיף הקורונה אינו מוגבל לסין וכי ההשפעות הכלכליות נפוצות גלובלית, החלו לתקן את התחזיות. למרות זאת, הבנקים המרכזיים, משרדי המימון והכלכלנים העצמאיים התנחמו בהנחה שתתקיים אומנם פגיעה חדה בפעילות הכלכלית, אך היא תהיה קצרה ואחריה תהיה חזרה מהירה לעסקים כרגיל.

לקו מחשבה הזה ישנם הקבלות מדויקות לאירועי 2007, כאשר אז הונח בתחילה, כי משבר משכנתת הסאב-פריים הוא בעיה מינורית שניתנת לניהול, שרק משפיעה על ארה”ב. לא צריך להזכיר כיצד הסתיים משבר זה.

לא תהיה התאוששות קלה

אם ההיסטוריה היא מדריך כלשהו, ​​בסופו של דבר הכלכלה העולמית תתאושש מהמגיפה הקורונה, אבל הרעיון שזה הולך להיות מיתון בצורת V של ירידה תלולה במחצית הראשונה של 2020 ואחריה תהיה התאוששות חדה במחצית השנייה של השנה, נראה היום מופרך אחרי האירועים הסוערים של השבוע שחלף.

קובעי המדיניות הפיננסית כבר יודעים זאת. הבנק הפדרלי המרכזי בארה”ב, הבנק המרכזי החזק ביותר בעולם החליט ביום ראשון בלילה על הפחתת שיעור הריבית לכמעט אפס והשיק תוכנית הקלה כמותית בסכום של 700 מיליארד דולר. בשבועות הקרובים מצפים, כי גם הריבית בבריטניה תורד ל-0.1%, הנמוכה ביותר שהייתה בה אי פעם ולחדש את תוכנית ההקלה הכמותית.

התגובות בגוש היורו היו איטיות

כמו בשנים 2008 – 2009 תגובות הרשויות בגוש היורו היו איטיות ביותר. רק לאחרונה החלו סימני פעילות משמעותיים, כשהן הבינו בצורך של הממשלות להוציא סכומי כסף גדולים כדי להיאבק במשבר. מלכתחילה היה ברור, כי משבר הקורונה משפיע על שני צידי המשק – היצע וביקוש. היצע הסחורות והשירותים נפגע מכיוון שמפעלים ומשרדים נסגרים וכתוצאה מכך התפוקה יורדת. אבל גם הביקוש נופל מכיוון שהצרכנים נשארים בבית ומפסיקים לצרוך.

זהו משבר משולב בין היצע וביקוש

אמצעי מדיניות קונבנציונליים כמו קיצוץ בעלות ההלוואה, או הפחתת מיסים, נוטים לעבוד טוב יותר כשיש זעזוע ביקוש. אבל יש גבול למה שאמצעים אלה יכולים לעשות במקרה של משבר משולב בין היצע וביקוש. קובעי המדיניות הפיננסית יודעים את זה, לכן מטרתם לגרום לירידה להיות קצרה ורדודה ככל האפשר, למרות שהסיכויים לכך קטנים, מכיוון שבעקבות ההנחיות הפגיעה הכלכלית של הקורונה – אדירה, ולכן מדינות כמו איטליה וספרד נמצאות בהסגר. הבעיות שעומדות בפני חברות תעופה הן פועל יוצא למשבר העמוק בתעשיית הנסיעות העולמית, כולל חברות שייט ובתי מלון, וכבר ישנן הערכות כי פשיטות רגל בתעופה ובמלונאות זה רק שאלה של זמן.

במשבר הנוכחי התברר, כי למרות הגלובליזציה, הפעילות בהתמודדות מול השפעת משבר הקורונה הגובר כשבמקביל הפעילות הצרכנית יורדת מאוד – , נותרה מקומית במידה רבה. יתרה מזאת, בכלכלה הנשלטת על ידי שירותים רבים חלק מהתפוקה האבודה, כנראה שלעולם לא יתאושש.

היום מבינים, כי הכאבים הכלכליים יימשכו זמן רב יותר ממה שהוערך בתחילת המשבר. לאחר הטלת האיסורים והמגבלות, יזהרו ממשלות וגופים מהמגזר הפרטי להסיר אותם. מדינות כמו איטליה יזהרו מפתיחת גבולותיהן כשישאר עדיין חשש לזיהום נגיף הקורונה מחדש. גם הרעיון שכדורגל של ליגת העל יחזור כבר בתחילת אפריל הוא כנראה מופרך.

ישנם גם השאלה כמה זמן ייקח לאמון הצרכני והעסקי להתאושש. פעולות של בנקים מרכזיים ומשרדים פיננסים יכולים לעזור בהיבט זה,  אך רוב הסיכויים שהמיתון הקרוב יהיה בצורת U, כלומר ירידה תלולה בהאטה במשק, תקופת התנגשות בתחתית ורק לאחר מכן כשהנזק הרב נגרם תהיה התאוששות שתימשך זמן רב.

הערכה ראשונית – הנזק בישראל

גם בישראל צפויה כנראה תקופת מיתון לא פשוטה. בעוד אנליסטים מעריכים, כי הפגיעה במשק תהיה בסכום של 90 – 100 מיליארד שקל, מעריכה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כי ההנחיות החדשות יובילו בחמישה השבועות הבאים לפגיעה במשק בהיקף של 45 מיליארד שקל. להערכתה, הצעדים שהוכרזו לאחרונה במאבק בהתפשטות מגפת הקורונה יגרמו לירידה בתוצר של כ-25 מיליארד שקל, המהווים כ-1.6% תוצר, וזאת בנוסף לירידה בתוצר בצעדים הקודמים, ולהשפעת הכלכלה העולמית על המשק המקומי במשך כל שנת 2020, בסכום של כ-20 מיליארד שקל, המהווים כ-1.4% תוצר.