טוענת לשכת התיאום של תעשיית התיירות בישראל, במכתב לראש הממשלה ולשר האוצר. לדבריה, הקצאת 8 מיליארד שקלים לסיוע תזרימי, אין כל רלוונטיות ושימוש עבור התיירות. גם בהקצאת 5 מיליארד שקלים שייעודם המילה תיירות אינה מופיעה בסעיפי התקציב המיועדים. גם שר התיירות יריב לוין טוען, כי ענף התיירות נתקל ביחס מחפיר ממשרד האוצר
לשכת התיאום של תעשיית התיירות בישראל טוענת, כי הקצאת 8 מיליארד שקלים לסיוע תזרימי. אין כל רלוונטיות ושימוש עבור התיירות. גם בהקצאת 5 מיליארד שקלים שייעודם ״חבילת הצעדים לשמירה על יציבות המשק״, אין בפרוט ההחלטה וסעיפי התקציב המיועדים המילה תיירות. כמו כן,
בלשון ההודעה המפרטת את התכלית התקציבית, מופיעים סעיפים שעניינם אך ורק מתחומי תשתיות התחבורה, גז, הכשרת מהנדסי תשתית, האצת פרויקטים קיימים בתחום הרכבות ועוד. הרושם שנוצר הינו, כי אלה באים על חשבון תעשיית התיירות שתועלתה לכלכלת המדינה עולה אלפי מונים מהתקציב הנדרש כדי לתמוך בה בימי משבר הקורונה.
מכתב לשכת התיאום של תעשיית התיירות בישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון עם עותק לשר התיירות יריב לוין:
“ימים גורליים ומטלטלים בכל מובן ותחום, כפי שנכפים עלינו בעתיו של משבר הקורונה, לא ידענו מעולם. אלו ימים של מבחן לעם, ולנבחרי הציבור מטעמו. עיני כולנו נשואות לרשויות השלטון בתקווה שיוליכנו בשלום לחוף מבטחים.
“התנהלותו של משרד האוצר ותשומת הלב הכלכלית הניתנת לתעשיית התיירות, מדאיגה עד כדי חשש לליבוי הנזקים לממדים עצומים. ההתרשמות מההחלטות המתקבלות באוצר היא של חוסר תיכנון, ופעילות הצופה פני העתיד המיידי בלבד. אין בה תכנון פעולות עתידיות לעידוד הנעת גלגלי המשק בכלל והתיירות בפרט ל-“יום שאחרי”.
“לדעת רבים, האוצר אינו מנהל את התוהו המשתולל אלא נסחף אחריו. במקום ניהול, הצופה פני עתיד נבחרים דפוסי פעולה המתאימים לימים של שגרה, הרחוקים מלענות על אתגרי הימים האלה. מדאיגה במיוחד הכוונה העולה ממעשי משרד האוצר, בחסות המשבר, לעקר את משרד התיירות מסמכויותיו ולדלל את יכולותיו.
ניתן לסכם את מדיניות ופעולות משרד האוצר בעת חרום זו בכל הקשור לתיירות במילה אחת, והיא: לא.
“הדעה הרווחת בין רבים, כי אין תוכנית אסטרטגית המתייחסת ל-“יום שאחרי” ולצעדים הנדרשים להבטיח את שרידותם של העסקים החיוניים להניע את כלכלת השוק בתום המשבר המשתולל.
כל ההחלטות המתקבלות ואלו הרבות שנמנעים מלקבל, מטילות צל כבד על התנהלות המשרד ועתיד ענף התיירות. במדינות רבות וחשובות בעולם יש תוכניות להצלת והמרצת ענפי התיירות אשר גובשו ותוקצבו סמוך לתחילת המשבר.
“עם פרוץ המשבר, הודיע המשרד על הקצאת 8 מיליארד שקלים לסיוע תזרימי. אין צורך להכביר במילים כי לקרן כספית זאת אין כל רלוונטיות ושימוש עבור התיירות.
“בנוסף, התבשרנו על החלטה נוספת ולפיה יוקצו 5 מיליארד שקלים שייעודם ״חבילת הצעדים לשמירה על יציבות המשק״. נדהמנו לגלות שהמילה תיירות אינה מופיעה כלל בפרוט ההחלטה וסעיפי התקציב המיועדים. זאת בעוד, שכמעט בכל הזדמנות בה התבטאו ראש הממשלה, שר האוצר ובכירי האוצר נאמר מפורשות כי תחום התיירות חשוב למשק גם ברמה האסטרטגית לאומית ויינתן לו המענה הנדרש.
“בלשון ההודעה המפרטת את התכלית התקציבית, מופיעים סעיפים שעניינם אך ורק מתחומי תשתיות התחבורה, גז, הכשרת מהנדסי תשתית, האצת פרויקטים קיימים בתחום הרכבות ועוד. הרושם שנוצר הינו כי אלה באים על חשבון תעשיית התיירות שתועלתה לכלכלת המדינה עולה אלפי מונים מהתקציב הנדרש כדי לתמוך בה בימי משבר הקורונה.
“לשכת התאום של תעשיית התיירות מבקשת מקברניטי הכלכלה לנהוג באחריות ולשקול מחדש את תשומת הלב הכלכלית הניתנת לתעשייה זו. אנו מבקשים כי תפעלו יחד עם משרד התיירות ולשכת התאום להכנת תוכנית להצלת תעשיית התיירות שתניב תועלת למשק כולו.
“ענף התיירות נתקל ביחס מחפיר ממשרד האוצר“
טוען גם שר התיירות יריב לוין במכתב חריף ששלח לשר האוצר משה כחלון. לדבריו כל הפניות לגורמי המקצוע במשרד האוצר, ובפרט לראש אגף התקציבים ולחשב הכללי, לא הועילו, וכי בקשתו לסייע לענפי המלונאות וההיסעים על ידי אישור חל”ת גמיש – לא נענתה.
השר לוין מציין במכתבו, כי “ראש אגף תקציבים הבהיר לי שהתיירות לא תראה ולו שקל אחד. לתדהמתי, מאז פרוץ המשבר, נתקל הענף ביחס שאיני יכול לכנותו אלא כמחפיר מצד הגורמים המקצועיים במשרד האוצר. הרושם המתקבל הוא כי באגף התקציבים סבורים שאין צורך בתעשיית תיירות איתנה ואין מקום ליצירת תנאים שיאפשרו לענף לשוב ולשגשג לאחר המשבר תוך הותרת העוסקים בו מאחור”.