הם היו הראשונים שהשתמשו במחבלים מתאבדים, אך הוכיחו לבסוף שאפשר להכריע את הטרור • הכירו את "הנמרים הטמילים", הארגון שהטיל אימה בסרי לנקה במשך 26 שנים • הפסקות האש, ניסיונות התיווך הבינלאומי, הבטחת ערבויות ואף השתתפותם של כוחות בינלאומיים לשמירת שלום הסתיימו כולם בכישלון מוחלט • כאשר הגיעו מים עד נפש החליטה ממשלת סרי לנקה לשים קץ לנמרים בכח הזרוע. וזה עבד
נמרים מנייר טרור מנצחים עם כח
מאת : יעקב פייטלסון נמרים מנייר טרור מנצחים עם כח
באי סרי לנקה חיים יחדיו בני דתות, לאומים ושפות שונות. שני העמים העיקריים שמאכלסים את סרי לנקה הם הסינהאליםוהטמילים. בשנת 1972, סרי לנקה, שלפניכן הייתה תחת שלטון הבריטי, הפכה לרפובליקה עצמאית, ואז החלו החיכוכים והצרות. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1976 הוקם בסרי לנקה ארגון פוליטי בשם "החזית המאוחדת לשחרור טמילי" (Tamil United Liberation Front – TULF) אשר שם לו למטרה להקים מדינה עצמאית-סוציאליסטית, טמיל-אילאם, בחלקו הצפון המזרחי של האי. הארגון, שרץ בבחירות בשנת 1977, זכה ב-18 מתוך 168 מושבים בפרלמנט של סרי לנקה. לאחר שראו כי מאמציהם עולים בתוהו, ב-21 ליולי 1983 הודיעה ה-TULF על התפטרותם של נציגיה מן הפרלמנט של סרי לנקה. יומיים לאחר מכן הציבו חמושים טמילים מארב לסיור של צבא של סרי לנקה והרגו 13 חיילים. כך החלה המלחמה הסינהאלית-טמילית בקנה מידה מלאה.
ההסכמים לא שווים את הנייר
בצפון האי סרי לנקה קמה בפועל מדינה טמילית בלתי-מוכרת בראשות ממשל אזרחי, ולו צבא משלו בשם "נמרי השחרור של טמיל-אילאם" (ובקיצור "הנמרים הטמילים"), חמוש במשגרי רקטות ניידים, עם צי של מטוסים קלים ואפילו כוחות של חיל הים. אולם כל זה לא היה מספיק לטמילים: הם ביקשו להרחיב את שלטונם בחלק משמעותי יותר של האי, בעיקר בחלקו המזרחי, המאוכלס גם כן בטמילים.
קרדיט: Sergey Kondrashov CC BY-SA 3.0
כדי להשיג את מטרתם, לא בחלו הטמילים בשימוש בשיטות מתוחכמות והאכזריות ביותר של טרור. בכל רחבי האי נוצרה רשת טרור טמילית נרחבת. הטמילים היו הראשונים בעולם שהפעילו מחבלים מתאבדים וראשונים, עוד לפני הקנאים המוסלמים, שאימצו את נשק חגורת הנפץ. מספר הקורבנות הגיעה לאלפים רבים. בשנת 1987, בהסכמתה של ממשלת סרי לנקה, שלח ראש ממשלת הודו רג'יב גנדי כוחות צבא אל האי. אך ללא הועיל; אחרי מאמץ בן שלוש שנים ונפגעים רבים, הסיגה הודו את כוחותיה והפסיקה בכך את פעילותיה לשמירת השלום באי. לטרור הטמילי לא היו גבולות. הם לא סלחו לרג'יב גנדי את ניסיונותיו לכונן שלום בסרי לנקה וב-21 למאי 1991 הוא נרצח על-ידי מחבלת מתאבדת טמילית. המחבלים הטמילים הגיעו גם עד לצמרת השלטון של סרי לנקה. ב-1 למאי 1993 הם רצחו את נשיא סרי לנקה פרמדסהראנסינגה. בחודש פברואר 2002, בתיווכה של נורבגיה, נחתם הסכם הפסקת אש בין הניצים. אולם ההסכם הזה לא מנע מהטמילים להמשיך בפעולות הטרור, ובאוגוסט 2005 הם רצחו את שר חוץ של סרי לנקה. במהלך עשרים ושש שנות מלחמת האזרחים בסרי לנקה, מניין הרוגים הגיע לכ-100,000 נפשות. רק בשנת 2006, הודיעו סוף-סוף מדינות הקהילה האירופית, ארצות הברית, הודו וקנדה כי "הנמרים הטמילים" הם ארגון טרור ולא תנועת שחרור לאומית. עם זאת, עדיין רווחה בעולם הדעה כי את שפיכות הדמים הזאת באי סרי לנקה לא ניתן לעצור. לאחר ש"הנמרים הטמילים" הפרו את הפסקת האש פעמים רבות, בינואר 2008 הודיעה ממשלת סרי לנקה כי הגיעו מים עד נפש. הצבא של סרי לנקה הנחית מכות כבדות ביותר על אמצעי התחבורה הימית של הטמילים, שדרכם הם השיגו נשק, תחמושת ואספקה של סחורות. בו בזמן החלה התקפה מסיבית של צבא סרי לנקה על העמדות של הטמילים במזרח ובצפון האי. לבסוף, ב-17 למאי 2009 הוכו "הנמרים הטמילים" שוק על ירך. ההנהגה הצבאית והמדינית וכוחותיהם הצבאיים הושמדו כליל. האיחוד הלאומי הטמילי הודיע כי הוא מוותר על דרישתו להקמת מדינה עצמאית של טמילים ומוכן להסתפק בחברות במסגרת הפדרלית של המדינה המאוחדת של סרי לנקה.
כח מביא שלום
כאשר לומדים את ההיסטוריה של הסכסוך הטמילי-סינהאלי בסרי לנקה, אזי,למרות ההבדלים הקיימים בינו בין הסכסוך הערבי-ישראלי, לא ניתן לפספס את הדמיון הקיים בשני המקרים הללו, ובניסיונות שננקטו במאמצים להגיע להסדר שלום. במשך שנים רבות התקבעה בקהילה הבינלאומית הדעה שלא ניתן לפתור סכסוכים בינלאומיים באמצעים צבאיים, ושרק בעזרת משא ומתן ניתן להגיע לשלום המיוחל. עם זאת, המדיניות הפייסנית שהונהגה במטרה להפסיק שפיכות הדמים ההמונית בסרי לנקה – ויתורים טריטוריאליים, ניסיונות תיווך בינלאומיים, הבטחת ערבויות בינלאומיות, השתתפותם של כוחות בינלאומיים לשמירת שלום והסכמי שביתת הנשק האינסופיים – הסתיימה בכישלון מוחלט. לקח לממשלת סרי לנקה 26 שנים כדי להבין שאף אחד לא יכול לעזור לה, ושכל העצות הטובות של הקהילה הבינלאומית רק גרמו לקרבנות ולנזק בלתי-הפיך. רק אחרי שהם הפעילו אמצעים צבאיים תוקפניים, למרות הלחץ של הקהילה הבינלאומית, תוך בשנה אחת בלבד הם הצליחו לשנות את המצב בסרי לנקה מקצה לקצה. סרי לנקה הפכה למדינה הראשונה בעולם שנצחה את כוחות הטרור בשטחה, והחזירה את השלום, השלווה וחיים תקינים לאוכלוסייה הרב-לאומית שלה.
אולי ההנהגה הישראלית צריכה להשתתף בכמה סמינרים ולקבל שיעורים בכיתת אמן של ממשלת סרי לנקה? אולי יהיה טוב יותר לקבל את עצתה וללמוד מניסיונה של סרי לנקה, מאשר לשמוע את עצותיהם של האמריקנים והאירופים, אשר בעשורים האחרונים הביאו רק אסונות בחלקים שונים של העולם? השנים האחרונות הוכיחו כי כל משא-ומתן עם המחבלים רק מוביל להסלמה נוספת של טרור, להתפרצות קונפליקטים חדשים, למלחמות חדשות ולמותם של חיילים ואזרחים. כמו שבזמנו חשב נכון וכתב על כך בספריו רוה"מ בנימין נתניהו, את המחבלים צריכים להשמיד. כפי שהוכח חד-משמעית בסרי לנקה, את השלום והחיים השלווים והנורמטיביים, גם ליהודים וגם לערבים, אפשר יהיה להשיג רק לאחר חיסול הטרור.