יפעת אריאליספר תורה הוכנס אמש בישוב שבי שומרון, לזכרם של ילדי משפחת ליפניק שנהרגו לפני כשנה בתאונת דרכים. הילדים שהיו בדרכם הביתה מהופעה בה צפו יחד עם בני משפחתם, נהרגו בתאונה מחרידה בעת שהיו בדרכם חזרה הביתה.
אורי ורואי ליפניק ז”ל שנהרגו לפני כשנה בתאונת דרכים מחרידה כששבו מהופעה יחד עם בני משפחתם אל ביתם בשבי שומרון, הונצחו אתמול כשהוכנס ספר תורה לזכרם בבית הכנסת שבשבי שומרון.
ספר התורה נתרם על ידי קהילתו של הרב קוגן, קהילת בולשוי אבורניה ממוסקווה. ערב הכנסת ספר התורה נפתח בכתיבת אותיות בספר התורה על ידי הרבנים ומשפחת ליפניק והמשיך במצעד מבית המשפחה ועד לבית הכנסת.
אוהד ליפניק אביהם של הילדים אמר: “בערב זה אנו ברגשות מעורבים. שמחים בספר התורה שנתרם לבית הכנסת אך עצובים על לכתם של אורי ורואי אהרן. הדרך היהודית להנציח אדם היא כתיבת ספר תורה על שמו. בספר הזה יקראו במשך שנים ארוכות שוב ושוב על היווצרות עם ישראל ועל יעודו.
עוד אמר:” לכל יהודי יש חלק חשוב בהגשמת היעוד הזה וכשהוא נפטר, תורמים ספר תורה כדי שהשאר יקראו בו ומתוך כך יתחזקו וינסו להשלים את הפער שנוצר עם לכתו. ק”ו כשמדובר בילדים שבלתי אפשרי לדמיין מה השינוי שהיו יכולים לעשות בימי חייהם”.
יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון אמר : “אתם אנשים אמיצים וגיבורים, אתם חיזקתם את כל עם ישראל ברגעים הכי קשים. הראתם לנו מה זו אמונה, מה זו מלחמה עליכם על הילדים. בע”ה הקב”ה ישלח לכם רק שמחות, רק אושר, בעה עם כל הילדים היקרים, וזכרם של הילדים היקרים אורי ורואי ילווה את כל עם ישראל ואת כולנו, שבספר תורה הזה יקראו כאן בשבי שומרון, מול שומרון העתיקה, יקראו את מילות התורה, זה יהיה עילוי גדול לנשמתם הטובה והטהורה של הילדים המקסימים שכ”כ אהבנו. אנחנו זוכים שהרב קוגן איתנו כאן, שהוא השגריר של השומרון במוסקבה. הרב קוגן הוא יהודי עם מסירות נפש עצומה, ממשפחה של מסירות נפש, שהסבא שלו בתקופה של סטאלין נהרג על אפיית מצות. הרב קוגן אחרי שהיה מסורב עליה המון שנים עלה לארץ, שירת בחטיבת שומרון ובהוראת הרבי מלובביץ חזר לרוסיה, כדי להקים שם את היהדות מהאפר וההריסות וכך הוא עושה”.
הרב קוגן: “מאוד קשה לדבר אחרי המילים שאמרו אבא ואמא של הילדים. אני חושב שלא במקרה דווקא הקהילה שלנו הביאה את הספר הזה, כי בקהילה שלנו הרגו רב ראשי של מוסקבה שהיה שייך לבית כנסת שלנו. לאחר מכן הרסו לנו את בית הכנסת וגם לאחר שהצלחנו לשוב לבית הכנסת שלנו ב 1990 ספגנו פיגועי טרור במקום. המילים בדמייך חיי מאוד מוכרים לנו. אני מבקש מהמשפחה היקרה לראות את העתיד. העתיד של הילדים שלכם, עתיד ארץ ישראל. ברוכים תהיו”.
אולי יעניין אתכם:
