אמר השבוע שר התיירות יריב לוין בדיון החצי-שנתי בוועדת הכספים על תקציב משרדו. היקף גידול תיירות חסר תקדים ברמה העולמית, גידול של 25% בחמשת החודשים הראשונים של השנה. 2.9 מיליון תיירים ב-2016 הכניסו 28 מיליארד שקל ותוספת של 234 אלף מועסקים בתיירות
שר התיירות, יריב לוין, אמר השבוע בדיון החצי-שנתי בוועדת הכספים על תקציב משרדו, כי “הדיון החצי-שנתי על התקציב חשוב גם למשרד עצמו ומחייב אותנו לעשות גם בחינה לעומק”. לוין הציג את המטרה הראשית של המשרד בשתי שנות התקציב, עם דגש על 2017 – גידול בתיירות הנכנסת.
לדבריו “בחמשת החודשים הראשונים של השנה נכנסו לישראל 1.43 מיליון תיירים ולפי הערכות שמרניות עד סוף 2017 יגיעו לכאן 3.3 מיליון תיירים. סה”כ מדובר ב-400 אלף תיירים נכנסים יותר מאשר ב-2016. היקף גידול תיירות חסר תקדים ברמה העולמית, גידול של 25% בחמשת החודשים הראשונים של השנה. המשמעויות הכספיות: בשנה שעברה: 2.9 מיליון תיירים הכניסו 28 מיליארד שקל ותוספת של 234 אלף מועסקים בתיירות. ישראל היא מהמדינות שההכנסות לתייר היא גבוהה. ב- 2017 תוספת של 400 אלף תיירים תחזית, 2.2 מיליארד ¤ תוספת הכנסות ותוספת של 16 אלף מועסקים”.
דיון ראשון מסוגו
השבוע התקיים דיון ראשון מסוגו בוועדת הכספים, כשהוועדה החלה לממש בפועל, מנגנון של פיקוח ציבורי-פרלמנטרי על ביצוע התקציב במהלך שנת כספים. מדובר בפיילוט שבו הוועדה מקיימת דיון חצי-שנתי על ביצוע התקציב במשרד ממשלתי מסוים. זאת על-מנת להגביר את הפיקוח והבקרה הפרלמנטריים על ניהול תקציב המדינה בשוטף ובזמן אמת, ובניגוד למצב עד היום, מצב שבו מדי שנה או שנתיים (בשנים בהן הונהג תקציב דו-שנתי), הוועדה מאשרת את התקציב ולאחר-מכן, מלבד דיון בשינויים והעברות תקציביות, הוועדה כמעט שאינה עוסקת בתקציב עצמו. בישיבת הוועדה אתמול נדון הביצוע התקציבי במשרד התיירות.
יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני (יהדות התורה): “זוהי תופעה פסולה וועדת הכספים לא תאפשר עוד מצב כזה, שכספים נרשמים בסעיף תקציבי מסוים מתוך תכנון מראש, שהם לא ינוצלו ויחוזרו לאוצר, בבחינת עוד רזרבה תקציבית”. גפני ציין שהוא “שמח שהוועדה החלה בקיום דיוני בקרה כמו זה, וכך התאפשר לנו לזהות בפועל, תופעה לא רצויה של כספים שנזקפים לטובת משרד שאין לו אחריות בתחום אליו הם מיועדים”.
היוזמה של ח”כ מיקי רוזנטל
את היוזמה לקיום פיקוח תקציבי שוטף על ניהול וביצוע התקציב במשרדי הממשלה יזם ח”כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) וזאת מתוך כוונה לתת תוקף לתפקידה של ועדת הכספים כמפקחת על ניהול תקציב המדינה. יוזמתו של ח”כ רוזנטל באה, בין השאר, בעקבות סדרה של דיונים על נוהל אישור העברות תקציביות, שמצד אחד הוסכם על ידי חברי הוועדה, כי זה איננו יכול להיות מסורבל יתר על המידה וכי על-מנת לאפשר למשרדים לתפקד, לא ניתן בכל פעם לעכב לאורך שמן את ביצוע ההעברות לצורך קיום בירורים. מכאן נולד הצורך למצוא דרך נוספת לביצוע הבקרה הפרלמנטרית על התקציב.
“פונים לקהלי יעד חדשים”
השר לוין ציין עוד, כי “במשך שנים, עיקר הפנייה היתה לקהלי תיירים יהודים וצליינים, שזה בהחלט חשוב, אלא שנדרש למצות את הפוטנציאל התיירותי וחייבים לפנות לקהל הכללי, לאלו שבאים בעיקר בגלל החופש, לבילוי. ולאלה אנחנו אומרים: תבואו לישראל ותהנו מהים, מהקולינריה, מהתרבות ומהערך המוסף של אתרים הקדושים והכל קרוב. אנחנו פונים לקהלי יעד חדשים במדינות רבות: סין, הודו, רומניה, קהל היספני גדול ועוד. עברנו לשיווק הרבה יותר ממוקד וזה כולל גם את הקהל הצלייני וגם את הקהל שמחפש בילויים ונופש. אנחנו משווקים את אילת, תל-אביב, ירושלים ועוד, ועושים שימוש בכליי שיווק חדשניים. עובדים לא רק עם סוכנים אלא גם עם אתרי שיווק בינ”ל כגון Expedia ו- Booking ודומיהם, שהחשיפה בהם היא למאות מיליונים. בכלל השיווק נעשה שימוש ברשתות החברתיות כולל בסרטונים ב- “Youtube.
תקציב התיירות
תקציב השיווק, על כלל מסגרת פעילות השיווק עומד ב-2017 על 440 מיליון שקל, בהשוואה ל-418 מיליון שקל ב- 2016. מתוכם 402.6 מיליון שקל לפעולות שיווק המתבצעות בחו”ל. בתחום זה הביצוע בפועל ב- 2016 עמד על 99.9% והצפי שכך יהיה גם השנה.
900 מיליון שקל במשרד שלא אחראי
בתוך כך התברר, כי כ-900 מיליון שקל שמופיעים בסעיפי תקציב משרד התיירות, אמורים לשמש לצורך קידום ביצוע קציר המלח כחלק משיקום ים המלח, אלא שאין זה בתחום אחריותו של משרד התיירות. חברי הכנסת מתחו ביקורת על-כך שסכום כה גדול נרשם על ידי משרד האוצר במסגרת סעיפי תקציב של משרד שאינו אחראי לביצוע המשימה, וזאת “כפי הנראה, על-מנת שהכסף לא ינוצל ויחזור לאוצר בתום שנת הכספים”.
חשב משרד התיירות, עמוס בן שאול ציין, כי “תקציב קציר המלח לא בחזקתו של המשרד, רק מופיע טכנית בתקציב המשרד, אך מופעל ישירות על ידי החשב הכללי באוצר. הנושא לא באמת באחריות משרד התיירות”.
שר התיירות, לוין, הוסיף בעניין: “אני יודע שהשר הרצוג, כששימש שר התיירות קיבל על עצמו את הטיפול בקציר המלח, אך זה בדיחה, כי אין אפילו מהנדס אחד במשרד התיירות. במשך שנתיים כתבתי שורה שלמה של מכתבים שהובילו להחלטת ממשלה שכל הטיפול הזה יוצא ממשרד התיירות למעט הדאגה לתיירות במקום. זה לא צריך להיות אצלנו”.
“מחדל של המדינה”
יו”ר ועדת הכספים, ח”כ גפני, הגיב על-כך: “זה מחדל של המדינה, לשים את זה בתקציב משרד התיירות. זה גם לא יקדם את קציר המלח שכה נדרש להצלת ים המלח, וגם כסף שבסופו של דבר יחזור לאוצר”. גפני פנה לנציגי האוצר בדיון ואמר להם: “אם האוצר רוצה את הכסף הזה שימו אותו אצלכם. אתם קיוויתם שהתקציב יהיה אצל שר התיירות והוא לא ידע מה לעשות בו ואז הכסף יעבור אליכם. זה לא יתאפשר עוד. כשיהיו בקשות לשינויי תקציב לא נאפשר עוד את התופעה הזו. זאת שיטה שאסור שהיא תימשך”. חברי הוועדה כולם הביעו תמיכה בדבריו של גפני.
מחירי המלונות
באשר למחירי המלונות ציין מנכ”ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר: “יש לנו בעיה עם מחירי המלונות בישראל. בישראל עולה פי- 2 להפעיל מלון לעומת גרמניה, ששם השכר גבוה, יש בעיות של רגולציות, בעיות של פיריון, מחסור בעובדים, ארנונה פי 5 ועוד בעיות רבות ויש לסייע מאוד בעניין הזה. הרגולציות גורמות שהמחירים יקרים ואין עידוד לבנות עוד מלונות ובסוף המדינה נותנת מענקים. צריך לחזק את ידו של שר התיירות כי בסוף לא תישאר תיירות בפריפריה”.
בסיכום הדיון אמר יו”ר הוועדה, ח”כ גפני, כי “כעת לא ברור לי איך המדינה התנהלה עד היום ללא פיקוח שוטף על תקציבי משרדי הממשלה. היום נוכחנו לראות את חשיבות הפיקוח ההדוק בזמן אמת. אנחנו מברכים את משרד התיירות שנענה ונרתם באופן מהיר לטובת מסירת דיווח על ביצוע תקציבי לוועדה. המשרד הבא שיבוא לכאן הוא משרד החקלאות. מדובר בדיונים חשובים והעובדה כבר היום למדנו משהו שיוביל לשינוי בגישה שלנו לתקציב”.