פרשת השבוע-פרשת יתרו
כיבוד הורים-אקום מקמיה שכינה!!
אחת המצוות הגדולות שאנו מצווים זה מצוות כיבוד הורים כמו שכתוב בתורה, "כבד את אביך ואת אימך". אחת הסוגיות המדוברות בדורינו היא יחס הורים וילדים. משיחות שיצא לי לדבר עם הורים אני שומע לפעמים מילות יאוש, הילדים עושים "מה שבראש שלהם", "שמים עלינו פס", "לא שומעים בקולינו" "זה דור אחר", ומצד שני אנו מוצאים דיבורים אצל הילדים "אתם ההורים", "אתם מיושנים","כבדים" "לא מבינים את רוח הצעירים".
ראשית צריך לאמר ולחלק בין העניין של "כיבוד ההורים" לבין לשמוע בקול ההורים. כמו שחילקה התורה, וכן חז"ל וכן פוסקי ההלכה חילקו בין מצוות היראה מההורים:"לא לסתור את דבריו" "לא לשבת במקומו", לבין כיבוד הורים מאכילהו ומשקהו, כמובן לעניות דעתי איפה שיש כיבוד הורים, יהיה בסיעתא דשמיא יראת כבוד והקשבה להורים, מתוך מקום והבנת נפש הילד.
בגמרא במסכת קידושין דף ל"א ע"ב מובאים מספר סיפורים על כיבוד הורים:
רבי טרפון היתה לו אמא כל הזמן שרצתה לעלות ולרדת מהמיטה היה מתכופף והיא היתה עולה ויורדת ודורכת עליו. וכשבא לבית המדרש וסיפר על מעשיו אמרו לו עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, "כלום זרקה ארנקי בפנייך". ואח"כ מספרת שם הגמרא על רב יוסף כשהיה שומע את קול פסיעתיה של אימו אמר אקום מקמיה שכינה, עד כדי כך החשיב את אימו עד שקרא לה שכינה. מובא על מרן הראי"ה קוק זצ"ל שהיה עומד כל אימת שאביו היה נכנס לבית המדרש. הסיפורים האלו נראים קצת רחוקים, אבל צריך להפנים ולהבין, חוץ מהיות רבי טרפון ורב יוסף רבנים צדיקים וטהורים אין ספק שהם קיבלו חינוך טוב בעניין כיבוד אב ואם.
צריך להדגיש ולומר אין מדובר ברדיפת כבוד אישי של ההורים, אבל אם רוצים להגיע לדברים מסוימים בחינוך הילדים, כבוד להורים לדרך של ההורים זה יסוד לבניין בית משפחתי וזה מרחיק מתחים וטענות אחד כלפי השני.
הרבה הורים מדברים על חינוך "לפתיחות" לשמוע הרבה קולות. צריך לדעת שפתיחות זהו דבר יחסי, ונרחב ביותר! מה ההגדרה של פתיחות?, מה גבולות הגזרה? ומגדיר מרן הראי"ה קוק זצ"ל באגרות הראי"ה אגרת כ' עמ' י"ט את הדברים בצורה ברורה: "ע"כ אנו למדים שיש גבול לחופש הדעות , אבל הדבר הקשה הוא צמצום הגבול". עיין שם בהרחבה, אומנם שם הדברים לגבי חופש הדעות הכללי ולאו דווקא כיבוד הורים. אבל העיקרון הנלמד הוא שצריך להגדיר לגבולות גזרה!
כמובן, צריך לעשות את הדברים מתוך הארה חיוך ושמחת חיים, הארת הדרך, גדולת הדרך וחשיבות הדרך, במשך רק כחצי יובל שנים שאנחנו הרבנים ואנוכי הדל קשורים לחינוך ראינו הרבה בלבולים בסוגיה זו אצל הורים שהצטערו על כך וגם מחנכים שהוסיפו בלבול על בלבול הילדים, כאשר לא הגדירו גבולות גזרה, וכן הורים וילדים לא שמרו על מעמדם.
ע"כ סוגיה זו דורשת תשומת לב בגיל צעיר ואף מבוגר ואני רק רציתי לעורר לחשיבה.