יו”ר ועדת חוץ וביטחון ח”כ אבי דיכטר: “ביקשנו את הנתונים על פעילות צוות ההסדרה ולא הצלחנו לקבל אותם עד היום”. ח”כ בצלאל סמוטריץ’: “אם הבדיחה הזו לא הייתה על חשבוננו, היינו צוחקים. או שהמדינה היא חבורה של לא יוצלחים”
שנה וחצי מעת הקמת צוות ההסדרה ביו”ש ונציבות שירות המדינה טרם אישרה את רוב התקנים שהממשלה החליטה עליהם. כך התברר היום בדיון ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח”כ אבי דיכטר (הליכוד), שקיימה דיון מעקב אחר יישום מסקנותיה מדיון מהיר שערכה בנושא “הסדרת חוות גלעד ויישובים צעירים נוספים”. מסקנות הדיון, שהתקיים בסוף חודש מאי השנה, כללו דרישה להעביר לוועדה פירוט על מצב התקנים ואיושם בצוות ההסדרה, בראשות של פנחס ולרשטיין, וכן פירוט על תקציב הצוות, אך הנתונים לא הועברו למרות פניות הוועדה, וולרשטיין לא הגיע לדיון הוועדה היום, אף שהוזמן אישית.
יו”ר הוועדה אמר בפתח הדיון: “אנחנו מקיימים את הדיון הזה יום אחרי ששמענו בצער רב על הפיגוע הקשה אמש בעופרה. כולנו מתפללים להחלמתם של הפצועים, ודאי של האם והתינוק. ביקשנו את הנתונים על פעילות צוות ההסדרה במהלך הדיון אותו קיימנו ולא הצלחנו לקבל אותם עד היום. כשיש דיון בוועדה אנו מתייחסים לכך ברצינות ומצופה מהגופים הרלוונטיים להתייחס לכך לפחות באותה מידה של רצינות. בסופו של דבר מאחורי הדיונים יש בני אדם שגרים שם וכולם רוצים לשמוע מה קורה עם צוות ההסדרה”.
אל”מ אורי מנדס, סגן ראש המנהל האזרחי: “לעניין חוות גלעד, החלטת הממשלה קובעת שבמקום יוקם יישוב, אבל כדי לקדם את החלטת הממשלה, אנו צריכים לקבל מהמועצה המקומית או מהיזמים תוכנית, שאליה נוכל להתייחס. מעבר לכל הסוגיות הרגילות כמו בכל תוכנית, פה תהיה גם סוגיה של דרך הגישה ליישוב, שאני יודע להצביע על מצב הקרקע ואולי לייעץ, אבל הפתרון יידרש להגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.
“לעניין כח האדם בצוות ההסדרה, נציבות שירות המדינה, למרות פניותיי, לא אישרה לי עד כה אף תקן מתוך הארבעה שממתינים לאישורה, ורק לאחר אישור התקנים אוכל להתחיל בתהליך איוש והכשרה של האנשים. יש גם תקן נוסף שמיועד ליועמ”ש איו”ש, אשר משרד הביטחון כבר הקצה לנו בפועל, אך גם הוא טרם אויש. יחד עם זאת, לאור הנחיית סגן שר הביטחון, אנחנו לא המתנו לאיוש הצוות והתחלנו תהליך של יצירה וגיבוש של מסד נתונים, וכן מדיניות וסדר עדיפויות לפעולה, וזה מחכה להחלטות במשרד הביטחון ובייעוץ המשפטי”.
יו”ר מועצת יש”ע, חננאל דורני: “יש עשרות אתרים שניתן להסדיר כבר היום וניתן להסתייע בפתרונות המוצעים בדו”ח זנדברג. יש את עפרה שכבר יש חוות דעת משפטית שמאפשרת הסדרה. יש יישובים שאפשר לקרוא להם שכונות של יישובים קיימים, למרות המרחק. אני קורא לוועדה לפתור את כל הבעיות הטכניות ולאפשר הסדרת ההתיישבות”.
ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין: “אנחנו לא צריכים פיגועים על מנת להסדיר יישובים שכבר מחכים חלקם 40 שנה להסדרה. הקדנציה הזאת לקראת סיום אבל בשטח כמעט כלום לא קרה ובמבחן התוצאה, לא מצליחים להכריע. חייבם לתת ספרינט ולהגיע לתוצאות עוד בקדנציה הזו”.
עו”ד ערן בן ארי, פורום קהלת: “יש הרבה מאוד נקודות ישוב ומאחזים שאפשר להסדיר אותם, וזה אפשרי, אבל לוקח זמן. מה שלא לוקח זמן אלה אותם נקודות ישוב שרק החלטה מדינית מפרידה בינם לבין הסדרה”.
רונן פרץ, סגן מזכיר הממשלה: “הממשלה ודאי לא צריכה אירועים כמו אתמול כדי לקדם את ההתיישבות ביו”ש. אנו עושים זאת באופן מאוד כולל ואינטנסיבי, ואני לא חושב שמישהו פה יכול להגיד שלא מרגישים תנופה בשטח, כמו ההסדרה של נתיב האבות או נגוהות. כמשרד רה”מ, האחריות מוטלת על כתפינו לקדם את ההתיישבות אבל יש לנו גם אחריות מדינית. יש עוד שיקולים בסביבה בה אנו חיים ואנו מובילים את התהליך בצורה חכמה ונבונה.
“צוות הסדרה, כולל פנחס ולרשטיין, עובד תחתיי, כך שאין בעיה עם זה שהוא לא פה. מבלי לחכות לתקנים, נעשתה בחינה מקיפה וטובה של החסמים והבעיות, והבנו שהצורך לתקנים הוא בשטח, ולכן הוחלט שהם יועברו למנהל האזרחי. התקנים סוכמו למיטב ידיעתי, וצפויים לעלות לאישור בוועדות השירות הקרובה, כנראה בסוף החודש”.
ח”כ מוטי יוגב (הבית היהודי): “ביישובים הללו חיים אלפי יהודים, רובם הגדול משלמים מסים ומשרתים בצה”ל, חפצים לשמור חוק אך החוק לא נותן להם אפשרות להסדרה. הוקם כבר צוות, אבל זה עובד בעצלתיים. יש רצון, יש מדיניות, אך אין התקדמות מספקת. צריך לוודא מול נציבות שירות המדינה שהאיוש יתקדם, גם לאשר את התקנים וגם את התנאים שיאפשרו אותו, אנשים ירצו לעבוד בזה”.
ח”כ בצלאל סמוטריץ’ (הבית היהודי): “אם הבדיחה הזו לא הייתה על חשבוננו, היינו צוחקים. או שהמדינה היא חבורה של לא יוצלחים, או שעובדים עלינו. ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בחוק ההסדרה 2 שהנחתי. החוק קובע לוח זמנים להשלמת ההסדרה תוך שנתיים וכן הוראות לתקופת הביניים שתאפשר מתן שירותים בסיסיים ומרכיבי ביטחון ליישובים הללו עד לסיום ההסדרה. בפועל. יש גבול לכמה אפשר לתת אורך רוח לממשלה שלא מתפקדת ועכשיו תור הכנסת, שאני בתוך שיהיה לזה רוב בה”.
ח”כ נורית קורן (הליכוד): צריכים אחת ולתמיד לקרוא לראש הממשלה לבוא ולעשות את ההסדרה. הגיע העת שממשלת ימין כמונו תעשה את המפנה, די מספיק! צריך לתת לאנשים לחיות כמו שצריך, להוסיף בניה והתשובה לפיגועים היא הקמת ישוב על כל פיגוע, כי אז הם ידעו שזה לא משתלם”.
ח”כ שרן השכל (הליכוד): “חלק מהמאבק שלנו הוא מלחמה על התודעה. התושבים צריכים להרגיש ניצחון והפלסטינים צריכים להרגיש לאחר כל פעם שהם הולכים ורוצחים שלא יהיה להם ניצחון. כיום, בגלל הביורוקרטיה שלא מאפשרת להסדיר ישוב כמו חוות גלעד, הפלסטינים צוחקים עלינו וח=ושבים שהם מנצחים במלחמה הפסיכולוגית”.
יו”ר הוועדה, ח”כ דיכטר, סיכם: “150 איש במאהל בחאן אל אחמר משגעים את כל המדינה והעולם, אבל 6,000 בתי אב, 20- 25 אלף איש ישראלים, שמשרתים בצבא ומשלמים מסים, מגולגלים משנה לשנה ללא התקדמות. בג”ץ חייב את המדינה לספק את כל השירותים לכפרים בלתי מוכרים, ופה אנו לא מצליחים לקדם את אספקת השירותים ליישובים מוכרים ומוסכמים זה לא הוגן, לא סביר, ואפילו, בעיניי, לא ישראלי.
“שנה וחצי לאחר הקמת הצוות ואנו עוד מחכים לתקנים, בעוד שמבחן התוצאה הוא תהליך ההסדרה עצמו והסרת סימני השאלה שמרחפת מעל עתידם של 6,000 בתי אב. אני מכיר אותנו כמדינה יותר אפקטיבית ויותר אופרטיבית מהקצב המסתמן של הדברים, ונקיים דיון נוסף בסוף ינואר לוודא שהדברים מתקדמים”.