קסם של תרבויות סביב התבור

קסם של תרבויות סביב התבור

 

בימים אלו, ובהמשך לסיור בו לקחתי חלק בתחילת יוני, פועלים יחד 3 גופים סביב התבור, לבניית חבילת יום סיור ייחודית – אזורית בין התרבויות היהודית, הצ'רקסית והבדואית, שחיות למרגלות התבור, כל תרבות יוצרת חלק מפסיפס אנושי מרתק ורגע אחד לפני שכל זה יעלם מהעין בעקבות תהליכי מודרניזציה מהירים, נהנה מהעושר הזה שנמצא ממש כאן.

 

את הסיור התחלנו בכפר הצ'רקסי כפר כמא בו מתגוררת העדה הצ'רקסית הוויתיקה שמקורה בהרי הקווקאז.

במרכז למורשת הצ'רקסית אשר יהיה פתוח למבקרים במסגרת הפסטיבל, צפינו בסרטון המתאר את תולדות העם הצ'רקסי והתרשמנו ממופעים קצרים של ריקודים צ'רקסיים.

צ'רקסים נקראים בפי עצמם אדיגים הם עם קווקאזי המורכב מ-12 שבטים.

בישראל קיימת קהילה קטנה של כ-4000 איש המתגוררים בעיקר בכפר כמא בגליל התחתון וכפר ריחניה בגליל העליון. מוצאם של הצ'רקסים הוא מן האזור הצפון מערבי של הקאווקז, מישור נהר קובאן על שם נהר קובאן הזורם שם. הצ'רקסים חיו בקווקז עוד לפני 3000 שנה. רובם התפרנסו מרעיית צאן וענפים אחרים של חקלאות..

בעבר משפחות נהגו לשלוח את ילדיהם מגיל 7 עד 14 לשבטים אחרים (משפחות מאמצות) על מנת להקנות להם יכולת להסתדר בחברה.

ב-21 למאי 1864 גורשו הצ'רקסים ממולדתם ורובם נקלטו באימפריה העות'מנית. בשנת 1876 התחילה התיישבות הצ'רקסים בארץ ישראל בשלושה כפרים:ריחניה, כפר כמא וצ'רקס (האחרון לא שרד).

כיום מתגוררים בישראל כ-4000 צ'רקסים בשני הכפרים ריחניה וכפר כמא. הצ'רקסים הם מוסלמים-סונים.

בשני הכפרים השפה הרשמית היא צ'רקסית. מדובר בשפה עתיקה ובראשית. למשל "ושא" בצ'רקסית גשם ו"בז'יה" דבורה. עד כיתה א' הילדים מדברים עם הוריהם רק צ'רקסית. בהמשך, בבית ספר הם לומדים 3 שפות נוספות: עברית, ערבית ואנגלית, כך, כל ילד שמסיים בית ספר שולט ב-4 שפות!

מעניין לציין כי נשים צ'רקסיות חופשיות לבחור בעל בעצמן.

החיזור מתבצע בזמן הריקוד המסורתי, לכן כל הצ'רקסים מחויבים לדעת לרקוד כבר מגיל צעיר. חתונה צ'רקסית היא מקום אופטימלי למציאת בני זוג. הרווקים רוקדים במעגל ואז הזוגות ממשיכים בשיחה לאחר הריקוד.

לחתונה אצל צ'רקסים יש שני תנאים:

 

1.הסכמה של הכלה והוריה

2. חטיפת כלה לפי תנאים הבאים: החתן החוטף מוסר את הכלה לידי 2 נשים נשואות אשר נותנות את חסותן על שלומה של הכלה. החתן מגיע ומבקש את הכלה להסכים להתחתן, ברגע שהיא מסכימה, הוא מגיעה לגבול הכפר ויורה 3 יריות ואז הם יכולים להתחתן.

 

במוזיאון המורשת הצ'רקסית, סיפר לנו דאו כמה עובדות מענינות על גידול הילדים אצל הצ'רקסים.

הצ'רקסים האמינו, שתינוק שיוצא לאוויר העולם, עדיין זקוק לסביבה מוגנת כמו ברחם אמו, ולכן קשרו את הרך הנולד לעריסה מיוחדת מתנדנדת (המזכירה את פעימות הלב של אמא) עם חור לצרכים. כן, הצ'רקסים לא השתמשו בחיתולים, אלא מרחו את הטוסיק של התינוק בדבש ושמן זית נגד התפרחת, ואת כל הצרכים התינוק עשה בסיר מתחת לעריסה כבר מגיל 0!

כאשר התינוק גדל היו נותנים לו הליכון עם גלגלים אשר באמצעותו הוא למד, לבד, ללכת. בשנים האחרונות מנהג זה נעלם.

במוזאון ראינו עוד המון מיצגים מהמורשת הצ'רקסית, כמו כלי מלחמה וכלי מוזיקה ישנים (כמו "גרמושקה" אקורדאון אותה אמצו מרוסים), אוכף בן 350 שנים אשר בחלל שלו עשו גבינות מעושנות. כמובן שנשארנו עם טעם של עוד.

מעניין לציין כי צ'רקסים אוכלים כדי לחיות ולא חיים כדי לאכול – אין אצלם בלקסיקון מילים כמו "אני רעב, אני צבא". התפריט מורכב מ70% מוצרי חלב, 20 % קטניות ו-10% בשר.

ההדרכה במוזיאון מתקיימת בין השעות 9 עד 17. עלות ההדרכה למבוגר 25 ש"ח לילד 20 ש"ח.

ממליצה בחום לבקר עם כל המשפחה!

 

לאחר הסיור במוזיאון, בקרנו במחלבת אלברוס בה פגשנו את שרה ונח, בעלי המקום שכבדו אותנו בגבינות מעושנות ורכות (אותם רכשנו במקום במחיר של כ35 ש"ח) ותבלין מיוחד לגבינות שיבזי שו (15 ש"ח).

מחלבת אלברוס היא המחלבה הצ'רקסית הראשונה בישראל, המייצרת גבינות צ'רקסיות, שנקראת על שם ההר אלברוס, הנמצא במערב הקווקז, ליד הגבול עם גאורגיה, מולדתם של הצ'רקסים.

הגבינה הצ'רקסית המסורתית עשויה מחלב בקר, זוהי גבינה חצי קשה, 16% שומן עם מליחות עדינה, תהליך ייצור טבעי ללא תוספי מזון וללא חומרים משמרים, מתכון שעובר מדור לדור ומשתלב בשלל מעדנים צ'רקסים.

גבינה נוספת היא הגרסה המעושנת לגבינה המסורתית במקום גם זיתים, תבלינים ושמן זית.

מחלבת אלברס, כפר קמא,

 

להשלמת החוויה הצ'רקסית מומלץ לבקר במסעדת אנטוליה המציעה אוכל צ'רקסי מסורתי, טרי וטעים במיוחד במחירים סבירים.

בתור מנות ראשונות הייתי ממליצה להזמין יוגורט מקומי "איירז", ממולאים, סלטי ירקות המשלבים גבינה צ'רקסית, בורקס צ'רקסי "מטז אלזה" וכמובן המאפה עם גבינה הידוע בשמו "חלוז", פיצה עם גבינות צ'רקסיות ועוד.

ממנות עיקריות הייתי ממליצה להזמין קבבים, ריביולי עם גבינה צ'רקסית, שמנת פסטו ושמן זית, מאפה בטאבון עם בשר טחון וכיסונים קטנים "מנטה" אותם עושים אחד אחד ידנית וכמובן, לא לפסוח על קינוחים כמו פאי תפוחי עץ עם גלידה וואפל בלגי.

בתחילת חודש אוגוסט (חמישי עד שבת  9/8- 7/8) יתקיים בכפרים הצ'רקסים  ריחניה במרום הגליל וכפר כמא בגליל התחתון ה"פסטיבל הצ'רקסי" השנתי.

מדובר בסופ"ש ססגוניבריחניהבמרום הגליל, יתקיימו בימי הפסטיבל סיורים מודרכים ללא תשלום, מופע פתיחת הפסטיבליתקיים ביום חמישי 7/8 , 20:00 בערב, בו ישתתפו להקות ריקודים צ'רקסיות מחו"ל, להקת"נאדי אלגי'ל אלג'דיד" מירדן, להקת"נאפ" מהקווקז והלהקה המקומית"אושחאמף". האירוע צפוי להיות ססגוני במיוחד – מאוד מומלץ.

המופע המרכזי בפסטיבל  בכפר כמא, יתקיים בשבת 9/8, בו ישתתפו להקות ריקודים מחו"ל, להקת "נאדי אלגי'ל אלג'דיד" מירדן , להקת "נאפ" מקווקז והלהקה המקומית "תיפסה".

במסגרת הסיור קבלנו טעימה קטנה מריקודים של להקת תיפסה "נפש שלנו".

 

בנוסף, מתקיימים בכפר סיורים מודרכים ללא תשלום בגרעין הכפר (בהרשמה מוקדמת).

אירועי הפולקלור והמורשת בכפרים יתקיימו – 7-9/8/2014

 

לפרטים מלאים אודות פסטיבל פולקלור ומורשת ובדף הפייסבוק

לפרטים נוספים על אירועי הפסטיבל בכפר כמא, מנהלת מחלקת התיירות בכפר כמא נורה נפסו,  0506763488.

 

פרויקט "כפר ביקרתם" לקידום התיירות הדרוזית והצ'רקסית מתקיים בהובלת משרד התיירות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הגליל ומשרד ראש הממשלה, ומאגד תיירות ענפה במיוחד, בכפרים המשלבת מגוון רחב של אפשרויות טיול ובילוי, פסטיבלים שנערכים במהלך השנה, בדגש על מורשת העדה, ימיי ענף הזית, ואירוח אותנטי. הכפרים מרושתים במערך של רכזי תיירות ומדריכי טיולים מקצועיים שאיתם ניתן לתאם סיורים מודרכים. בכל סיור ניתן לשים דגשים בהתאם לאופי הקבוצה, התקופה בשנה ותחומי העניין. במהלך השנה מתקיימות פעילויות שיא ממוקדות נושא בכפרים, המושכות אליהן עשרות אלפי מבקרים.

 

בכפר הבדואי שיבלי (שיבל -גור אריה) נפגשנו עם דיאב בן רשיד הקים בביתו שבכפר ערב אל-שיבלי את המרכז למורשת הבדואים הגליליים. שיבלי הוא אחד הכפרים של הבדואים מתוך כפרים ו- 22 שבטים עם 4000 תושבים, בו מנהלים חיים די מודרניים לרבות היחס לנשים.

 

כך ספרה לנו אשתו של דיאב, לולו, אחות אחראית בבית חולים פוריה. רוב הנשים בישוב עובדות ולא לובשות בגדים מסורתיים.

 

 

דיאב, בוגר בית הספר כדורי ואיש חינוך ותיק, מספר למבקרים את סיפור שבטו שהגיע לגליל מהגולן והחורן לפני כ-350 שנים בחיפושיהם אחר שדות מרעה, או אולי כשברחו מחשש לנקמת דם.

הבדואים נדדו בגליל, ולימים החליפו את האוהלים בבתי קבע.

דיאב אסף במהלך השנים חפצים וכלים מזקני הכפר והוא מספר לנו את סיפורם במהלך הביקור והאירוח.  רעיון הקמת המרכז החל בתערוכה של שבוע המורשת הסדואית בגליל שנחוג בכפר שיבלי בשנת 1987 בהשתתפות .  לאחר שאסף מספיק פריטים ובעזרתה של גב' אורנה גורן הוקם המרכז למורשת .

המרכז הינו מוזיאון פתוח ומקור למידע הבא ללמד ולספר על אורח החיים המסורתי האופייני לבדואים. במרכז ניתן לצפות במוצגים נדירים האופייניים לחיי הבדואים בגליל.

ביקור במרכז למורשת הבדואית בכפר שיבלי עם קפה בדואי ובקלאווה. ניתן להזמין גם פיתות אפויות במקום עם זתער.

במקביל להקמת המוזיאון, בנתה משפחת דיאב חמישה חדרי אירוח המאובזרים  באוירה וטעם של פעם של בדואים בהכנסת אורחים.

 

מרכז למורשת הבדואים – כפר שיבלי

להזמנות ותאום: דיאב שיבלי  0522-792171 04-6765585

 

סיימנו את הסיור בביקור המרתק במרכז נוף אדם, בקיבוץ עין דור, שם לעצמו כמטרה לעסוק בקשר שבין אדם לאדם ובין אדם לסביבה.

בשנת 1948 הוקם המוזיאון הארכיאולוגי . המרכז מקיים כבר 20 שנים תכנית מפגשים רב תרבותיים בין תלמידים, מורים ומבוגרים על ידי הצגת אורח החיים הדומה והמשותף של התרבויות השונות.

בסיור מודרך במרכז נוף אדם נכיר את הממצאים שהשאירו לנו תושבי האזור בעבר, נתמודד עם השאלה איך חיו כאן ביחד לפני אלפי שנים- פגנים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, פסיפס של מסורות ומנהגים ואיך הפסיפס הזה מתקיים היום.

נבקר גם בתערוכה האינטראקטיבית- מבוך השלום, העוסקת בדרכים ליישוב סכסוכים.

למי החבילה מתאימה? משפחות, גמלאים, מבוגרים בימי כיף.

הדרכה: צוות ההדרכה של המוזיאון בעין דור, ומארחים בכל אחד מהישובים.

לפרטים והזמנות: עומר טנא טל': 046770333   פקס: 046770428